# נד.

> מקור: https://rabenu.app/books/avi-hanachal/139/54/

ב"ה, י"א איר תשכ"א, טבריא.

יקירי, חבר בהכת הקדושה של הבעל תפלה שהוא הפלא שבכל הפלאות של הבורא יתברך, שבו תלויים כל הישועות של כל ישראל לדור דור. שלום וחיים וכל טוב.

אני בתומי אלך לעשות את חובתי להזכירך ולזרזך בכל פעם לברח אל הצדיק ולחשב על התכלית האמתי, כי אני מחיב לשרת את הצדיק ולמלאות פקדתו ורצונו אשר הוא משתוקק להיטיב מטובו לכל ישראל, אך בחירתך חפשית, וה' ברחמיו יעזר לנו ויטה בחירתנו לטובה, שנזכה להתחיל מעתה לבלות כל ימינו לחפש ולבקש את הצדיק האמת אשר חפר וגלה בארות מים חיים לרפאות תחלואי נפשות ישראל לנו ולדורותינו ולכל דורות זרע ישראל. וכל מי שרוצה לזכות לשאוב מהבארות הקדושים האלו דברים המחיין את הנפש לעולמי עד ולנצח נצחים - יבוא ויזכה. ואם המניעות משתטחין כנגדו כבריחי ברזל ודלתות נחשת, זה ידוע לנו מכבר שאי אפשר להתקרב להצדיק כי אם על ידי שבירת מניעות עצומות. זכר היטב את כל זה והתאושש והתחזק ואל תהיה מה שקורין שלימזלניק.

המעשה הנוראה של הבעל תפלה, ספור נפלא ונורא הפלא ופלא, ומלבד שרשי הדברים והפנימיות הגדול שיש בכל הספורים האלה אשר נפלא ונסתר מאד משכל אנושי, גם לפי פשוטו מבאר בו בכל ענין וענין מוסר השכל, מוסר נפלא ועצום מאד, ומעורר את הלב מאד להתקרב לה' יתברך, ומספר בכלל כמעט מכל מיני הטעאות ושבושים וסברות כזביות של שקר וטעות שנמצאים בעולם, ומהברור והתקון שלהם.

הכל מודים שעקר הוא התכלית והכל מכרחים להודות שכל מי שהוא משתדל ביותר וסמוך יותר אל התכלית הוא ראוי להיות ראש ומלך על הכל. אך מעת שהרוח סערה הגדולה בלבל והפך את העולם לגמרי, מים ליבשה, ומיבשה לים, וממדבר לישוב וכו', והמלך והמלכה והבת מלכה והתינוק וכל הקבוץ הקדוש של המלך ואנשיו נתפרדו ונתפזרו, אזי נתבלבלו כל העולמות ונתהפכו מסדרן האמת, וכל אנשי העולם נתבלבלו ונתפרדו ונחלקו לכתות כתות לענין החקירה מה הוא התכלית. וכל כת וכת נתעו ונבוכו מאד מאד על ידי תאוותיהם הרעות בדעות זרות שלהם וסברות בדויות וכזביות עד שנשתבשו וטעו מאד והפכו האמת מהפך אל הפך. קצת מהם אמרו שעקר התכלית הוא כבוד, להיות רודף ביותר חס ושלום אחר הכבוד ולהשיגו. כי יש בני אדם שלהוטים ביותר אחר הכבוד ורודפים אחר הכבוד מאד ואובדים עולמם הנצחי וגם העולם הזה בשביל כבוד מעט שרוצים להשיגו. זה רוצה להתכבד על ידי עשירותו שיהיה לו שם וכבוד בין נגידים וקצינים וחורי ארץ וכו', וזה רוצה להתכבד ולהתיקר על ידי תורתו ועבודתו וחותר כל ימיו שיהיה נתקבל לרבי ומנהיג. ומה שבאמת אדרבא, הדבר הוא בהפך ממש, כי עקר תכלית כל הבריאה הוא רק כבוד ה' יתברך ותורתו וצדיקיו האמתיים, שאי אפשר לזכות לזה כי אם כשממעטין בכבוד עצמו לגמרי ובורחים מן הכבוד לגמרי באמת, ויודעים פחיתותו ושפלותו, והוא נבזה בעיניו נמאס ואת יראי ה' יכבד, ומשתדל ומתיגע כל ימיו להרבות כבוד המקום שהוא כבוד התורה והצדיקים האמתיים ומבטל כבוד עצמו באמת לגמרי. והם הפכו האמת לגמרי מהפך אל הפך, ונתעו מדעה לדעה ומסברא לסברא עד שאמרו שעקר התכלית הוא כבוד, והיה להם הוכחות וראיות וסברות גדולות על זה שעקר התכלית הוא כבוד, לרדף אחר הכבוד ביותר רחמנא ליצלן מהאי דעתא.

וכן כת האחרת טעו בסברותיהם הרעות ונטו מסברא לסברא, עד שנשתגעו ואמרו שרציחה מצוה היא והוא התכלית, והיה להם סברות והוכחות רבות על זה. ובאמת אף על פי שלכאורה רחוק להאמין שימצאו אנשים כאלה שיהיה להם סברות שרציחה היא מצוה, אבל באמת יש טעותים כאלה בעולם עד שיכולים לטעות על ידם לומר שרציחה היא מצוה עד שבאו לידי כעס ורציחה ממש. וכיוצא בזה בשאר הכתות. וכל אחת היה להם סברות רבות על טעותם עד שאפשר באמת לטעות בהם, רחמנא ליצלן.

המשך יבוא בעזרת ה' יתברך.

המעתיק המוסר את נפשו בעד טובת וישועת נפשך באמת, ושלומו יגדל לארך ימים טובים ובריאים.