# נו.

> מקור: https://rabenu.app/books/avi-hanachal/139/56/

ב"ה, כ"ו אלול תשכ"א, תל אביב.

לבי יקירי, הכוסף ובוער להצדיק בחינת משיח, שמחזק ומאמץ נפש הישראלי גם בעצם שפלותו ושחרותו, בתוך כל הטמאות והזהמות, ומברר ומגלה כל הטוב שנמצא בו, ומאיר בדעתו התנוצצות אלקותו יתברך. שלום רב.

יקירי וחביבי כלבבי, דע כי אין אתה יוצא ממחשבתי, בכל יום ובכל עת אני מעורר רחמים אצל בעל הרחמים שיחוס עליך וישמח נפשך בישועתו, שיתהפך הכל לטובה.

שום לבך היטב, ואל תשכח כל תגמולות ה' אשר גמל עמך חסד ואמת נצחי כזה, שכבר זכית לטעם מעט מצוף דבש אמרי אמת נפלאים נוראים מאד המחיים נפש כל חי, וכבר זכית זה כמה שנים להיות נמנה בראש השנה בין אנשי אמת הנלוים אל הצדיק המנהיג האמת. קוה קויתי לה' שיוסיף חסדו עמך שתזכה גם בזה השנה להשתדל לשבר כל המניעות ועיכובים ולבוא על ראש השנה בתוך הקבוץ הקדוש של הצדיק האמת העוסק בתקון נפשנו, והעקר בראש השנה. כמו שאמר רבנו ז"ל, הראש השנה שלי עולה על הכל. ופלא אצלי מאחר שהמקרבים שלי מאמינים לי, למה לא יזהרו כל האנשים המקרבין אלי שיהיו כלם על ראש השנה, איש לא יעדר. כי כל ענין שלי הוא רק ראש השנה. והזהיר לעשות כרוז שכל מי שסר אל משמעתו ומקרב אליו יהיה על ראש השנה אצלו, לא יחסר איש. וכן הוא נוהג לדורות.

הראש השנה שלי הוא חדוש גדול, וה' יתברך יודע שאין הדבר הזה בירשה מאבותי, רק ה' יתברך נתן לי זאת במתנה שאני יודע מהו ראש השנה. לא מבעיא אתם כלכם בודאי תלויין בראש השנה שלי, אלא אפלו כל העולם כלו תלוי בראש השנה שלי. ואמר שיכולים אז אנשים לקבל תקונים מה שבכל השנה לא היה באפשר שיהיה להם תקון בשום אפן, אף על פי כן בראש השנה יכולים אפלו הם לקבל תקון. אף על פי שבכל השנה אפלו הוא בעצמו ז"ל לא היה יכול לתקנם, אבל בראש השנה גם הם יכולים לקבל תקונים. כי אמר שהוא עושה בראש השנה ענינים ותקונים מה שבכל השנה גם הוא אינו יכול לעשות.

אחד אמר לפניו שהיה נייחא לו יותר להיות אצלו על שבת תשובה, ולא על ראש השנה, כי אין לו מקום לעמד שם בבית המדרש, וגם אין לו אכסניא טובה לאכל וללון, ומחמת זה דעתו מבלבל מאד ואינו יכול להתפלל בכונה, על כן היה טוב לפניו יותר להיות אצלו בזמן אחר ולא בראש השנה. השיב לו רבנו ז"ל בזה הלשון: "אם לאכל, אם שלא לאכל. אם לישן, אם שלא לישן. אם להתפלל, אם שלא להתפלל (הינו שלא להתפלל בכונה כראוי). אך ורק שתהיו אצלי על ראש השנה, יהיה איך שיהיה. יא עסין ניט עסין. יא שלאפין ניט שלאפין. יא דאווינען ניט דאווינען. אביא די זאלסט בייא מיר זיין ראש השנה". אם קשה מה שהקפיד כל כך להיות אצלו על ראש השנה דיקא, הלא בלא זה כבר מקשין עליו קשיות הרבה, ויהיה קשה עוד קשיא זאת גם כן.

בערב ראש השנה האחרון באומן עמדנו לפניו, אז שאל על איש אחד מנעמרוב שלא בא על ראש השנה, והתחיל הרב רבי נפתלי לתרצו ולא קבל הדברים, והקפיד עליו מאד, ואמר שעליו יש רחמנות גדול כי רצה באמת להיות כאן על ראש השנה, אך נמנע מחמת כמה מניעות וכו'. אחר כך ענה ואמר בקול חזק מעמק הלב, מה אמר לכם, אין דבר גדול מזה. הינו מלהיות אצלו על ראש השנה. ואמר בזה הלשון בקול זיע סגיא (בקול רעד גדול): "וויא אזוי זאל איך אייך זאגין. קיין גרעסערס דער פון איז ניט פאר אנין". מרבוי דבריו הקדושים אז בזה ומתנועותיו הנוראות אז, למדנו שרצונו חזק להיות אצלו באומן על ראש השנה תמיד לאחר הסתלקותו, ושאין דבר גדול מזה.

העקר שכל היהדות תלוי בזה, לדרש ולבקש ולחפש אחר הרבי האמתי וחבר אמתי שיורהו וילמדהו דרכים עצות אמתיות, עצות עמקות, איך להתקרב לה' יתברך בכל מקום ובכל עת.

באהבה וגעגועים עצומים עד כלות הנפש, ובברכת כתיבה וחתימה טובה לחיים טובים ארכים ולשלום אין קץ לך ולמשפחתך העדינה ולכל הנלוים לך. ודורש שלומו מעומקא דלבא.

המעתיק