# צז.

> מקור: https://rabenu.app/books/avi-hanachal/139/97/

ב"ה, י"ג שבט תשכ"ז.

בת עיני ולבי, אשר לב נכון ונבון נתן לו הבורא להבין ולראות אור הצדיק האמת הנעלם ונסתר כל כך מעיני העולם, ולהרגיש בלבו קצת מצפוני רמזיו וסודותיו ועצותיו העמקות והתמימות אשר בהם יתקן אותנו ואת כל ישראל ויחזיר כל העולם למוטב. שלום רב.

אם אמנם לגדל עצם אהבתנו הפליאה, אהבת דוד ויהונתן ממש, אינך יוצא מלבי תמיד כל הימים, כאשר אדוני בעצמו ובכבודו וחכמתו הרם מכיר ויודע היטב בברור דברי אמת אלו. אולם ה' יודע דאבון וכאב לבי שיש לי מזה שאיני זוכה לכתב לך דבורים נעימים הגנוזים באוצר הצדיק אשר כל חיותנו ונחמתנו תלויים בזה, אך העקר הוא מחמת חלישת גופי ואור עיני אין אתי כמקדם, וגם לגדל צערי מכמה הרפתקאות ותלאות בלי שעור אשר סבבוני מכל הצדדים אשר אי אפשר לתאר ולבאר, אין דעתי צלול לזה. אבל בכל זאת מאחר שאני שוקק ומגעגע כל כך יומם ולילה בכלות הנפש לטובתך ורפואתך שזה נוגע לטובת כלל ישראל, שלח ה' במחשבתי מחשבה חזקה להתאמץ בכל עז בכל תמצית כחי במסירת נפש לכתב לעתים תכופות דבורים מאירים מדברי רבנו ותלמידו הקדוש והנורא מאד, שיכולים להאיר אור האלקות בכל העולם ולהחיות פגרים מתים כמונו היום בדורותינו אלה.

ענין הקשר שלנו הוא פלא גדול, והוא טובה נפלאה לנו ולכל עם ישראל, ובכן אבקש שתתן סיוע וחזוק וכח לזה, לאשר לי קבלה על כל מכתב שיגיע. אין לי בזה שום מחשבה חיצונה של כבוד והתפארות של הבל חס ושלום, רק באמת לשם שמים בלבד כידוע לך זה מכבר. גם ראוי לנו להתגעגע להתראות.

אוהבך הנאמן המתפלל תמיד בעד שלומך וטובתך.