# קב.

> מקור: https://rabenu.app/books/avi-hanachal/140/102/

נפשי ולבי הנעים, השואב מימי התורה של הצדיק האמת נחל נובע מקור חכמה, שגלה עשרה מיני נגינה שהם עקר הרפואה וההצלה מעשרה מיני חצים וסמים ארסיים של מינות ואמונות כזביות, ועל ידי זה נעשה שלום בין ישראל לאביהם שבשמים ונתבטל הכפירות והאפיקורסות מלבם.

יש שני מיני אפיקורסות, יש אפיקורסות שבא מחכמות חיצוניות ועליו נאמר "ודע מה שתשיב לאפיקורס", כי האפיקורסות הזאת יש עליה תשובה, ועל כן מי שנופל לאפיקורסות הזאת אף שבודאי צריך לברח ולהמלט משם, אך אף על פי כן מי שנופל לשם אפשר לו למצא הצלה לצאת משם כי יוכל למצא שם את ה' יתברך אם יבקשהו וידרשהו שם, כי יש שם חיות אלקות, הינו שכל מאותיות שנשברו ונפלו לשם, ועל כן על האפיקורסות הזאת יש עליה תשובה. אבל יש עוד מין אפיקורסות והם החכמות שאינם חכמות אלא מחמת שהם עמקים ואינם משיגים אותם נראים כחכמות, כמו למשל כשאחד אומר סברא שקר בגמרא פוסקים תוספות ומחמת שאין למדן לישב הקשיא שבא על ידי סברא זו, על ידי זה נדמה לו שאמר סברא וחכמה גדולה אף שבאמת אינו סברא כלל. כן יש כמה מבוכות וקשיות אצל המחקרים שבאמת אינם שום חכמה והקשיות בטלים מעקרא, אך מחמת שאין בשכל אנושי לישבם על ידי זה נדמים לחכמות וקשיות, ובאמת אי אפשר לישב אלו הקשיות כי אלו הקשיות של אפיקורסות הזאת הם באים מבחינת חלל הפנוי, אשר שם בתוך החלל הפנוי אין שום אלקות, כביכול, ועל כן אי אפשר בשום אפן למצא להם תשובה, הינו למצא שם את ה' יתברך, מחמת שאין שכל ואותיות לישבם, כי אלו היה מוצא שם גם כן את ה' יתברך - אם כן לא היה פנוי והיה הכל אין סוף. ועל כן על האפיקורסות הזאת נאמר "כל באיה לא ישובון", כי אין שום תשובה על האפיקורסות הזאת מאחר שבא מחלל הפנוי שמשם צמצם דבור אלקותו כביכול, רק אין שם שכל ואותיות לישבם. ועל כן מזה האפיקורסות השנית בודאי צריך לזהר יותר ויותר לברח ולהמלט משם, לבלי לעין ולהביט בדבריהם כלל, כי חס ושלום בודאי ישקע שם, כי עליו נאמר "כל באיה לא ישובון", כי אין עליו שום תשובה כנ"ל. אך הצדיק הגדול שהוא בחינת משה הוא צריך דוקא לעין בדברי האפיקורסות האלו, כי על ידי עיונו שם הוא מעלה משם כמה נשמות שנפלו ונשקעו בתוך האפיקורסות הזאת.

כאשר רצה ה' יתברך לברא את העולם לא היה מקום לבוראו מחמת שהיה הכל אין סוף, על כן צמצם את האור לצדדין ועל ידי הצמצום הזה נעשה חלל הפנוי ובתוך החלל הפנוי הזה נתהוה הימים והמדות שהם בריאת העולם, וזה החלל הפנוי היה מכרח לבריאת העולם כי בלתי החלל הפנוי לא היה שום מקום לבריאת העולם, וזה הצמצום של החלל הפנוי אי אפשר להבין ולהשיג כי צריך לומר בו שני הפכים: יש ואין, כי החלל הפנוי הוא על ידי הצמצום שכביכול צמצם אלקותו משם ואין שם אלקות כביכול, כי אם לא כן אינו פנוי והכל אין סוף ואין מקום לבריאת העולם כלל, אבל באמת לאמתו בודאי אף על פי כן יש בו גם כן אלקות כי בודאי אין שום דבר בלעדי חיותו, ועל כן אי אפשר להשיג כלל בחינת חלל הפנוי עד לעתיד לבוא.

מענין חקירות וקשיות, עין לקוטי הלכות, אורח חיים חלק א' עמוד קי"ג אות ל"ו.

וזה הלשון: ובאמת כל אלו המכשולות הנמצאים להמעינים בכמה ספרים הוא מחמת שנמצאים כמה ספרים שרוצים לישב כמה קשיות עמקות בדרכי הנהגותיו יתברך, ובאמת התרוצים אינם כלום למבין מעט. על כן יכולים להכשל על ידי התרוצים יותר, אבל באמת על כל הקשיות האלו שבדרכי הנהגותיו יתברך וכו' אין שום תרוץ בזה העולם, רק לעתיד יתגלה כל התרוצים, אבל בזה העולם אסור לחקר כלל, רק לסמך על אמונה לבד, וכמו שהאריך רבנו ז"ל בזה הרבה בכמה מקומות. ועל כן רבנו ז"ל בגדל עמקות חכמתו העולה על הכל אינו מישב שום קשיא, רק בגדל חכמתו גלה לנו תורות נפלאות עמקות ורחבות, וגלה לנו בהם והסביר לנו על ידם שקשיות כאלו אי אפשר לישב בשום אפן רק לסמך על אמונה. והכניס בנו דעת להבין שאי אפשר לישב אלו הקשיות, כי הוא בגדל עצם השגתו גלה לנו מאין ומהיכן נמשכין אלו הקשיות שנמשכין ממקום גבוה כזה שאי אפשר לישבן בזה העולם בזה הגוף בשום אפן. כמו בהתורה על פרקא רביעאה דספרא דצניעותא (לקוטי מוהר"ן סימן כ"א) על מאמר רבותינו ז"ל (ברכות י"ז): "לעתיד לבוא צדיקים יושבים ועטרותיהם בראשיהם", שגלה ובאר לנו שם דרך נפלא והסביר לנו שם שקשיות כאלו שנבוכין בהם נמשכין משכליים המקיפים, שאי אפשר להשיגם בזה העולם בשום אפן, ואמר שם תורה נפלאה על זה בהתגלות נפלא. וכן בהתורה 'בא אל פרעה' (לקוטי מוהר"ן סימן ס"ד), שגלה שם שקשיות כאלו נמשכין מסוד הצמצום של החלל הפנוי וכו', שאי אפשר להשיג זאת כי אם לעתיד לבוא. וכן בהתורה "כי מרחמם ינהגם" (בלקוטי תנינא סימן ז') באר שם שיש קשיות שהם נמשכין ממקיפים שהם למעלה מהזמן, שאין הזמן מספיק לבאר הקשיות והתרוצים שיש שם וכו', עין שם בכל אלו המקומות ובשאר מקומות כאלה בדברי רבנו ז"ל. ואם בעל שכל אמת אתה, תראה ותבין ותשכיל מן מוצא דבר, מה מאד עמקו מחשבותיו והשגותיו האמתיות שהוא השיג האמת שאי אפשר לישב אלו הקשיות כלל, רק בחכמתו העמקה והשגתו העצומה גלה לנו בדרך שכל נפלא ונורא מאד שאי אפשר לנו לישב כלל, לבל נהרס לעלות אל ה', לרצות לחקר בזה חס ושלום, כי אי אפשר לישבם כלל, רק לסמך על אמונה לבד שהוא יסוד הכל. אבל כל מי שרוצה לישב איזה קשיא מאלו הקשיות של המחקרים, אפלו כשרוצה לישבם על פי דרכי הקבלה - אינו עולה בידו שום תרוץ כלל. ואזי יכול לגרם מכשול יותר חס ושלום להמעין שירצה שיתישב אצלו הדבר. ובאמת עדין אינו מישב כלל, ובקל יכולין לסתר התרוץ והדרא קשיא לדוכתא ביתר עז. על כן צריכין לבלי להתחיל לישב קשיות כאלו כי גבהו מדעתנו, כנזכר לעיל, וכמו שכתוב (ישעיה נ"ה) "כי לא מחשבותי מחשבותיכם ולא דרכיכם דרכי, כי גבהו שמים מארץ כן גבהו דרכי מדרכיכם ומחשבותי ממחשבותיכם". ועין עוד במקום אחר מזה (לקוטי הלכות, ברכות השחר ג', לו').