# יד.

> מקור: https://rabenu.app/books/avi-hanachal/140/14/

לכבוד חמדת לבי השומע לעצת הצדיק החביב עליו המורה לו דרך ישרה, והטה כל רצונו לעשות ולקים ככל אשר יגיד לו. שלום רב.

עקר קץ הגאלה תלוי בעצות עמקות וגדולות ביותר של החכם האמת, שהן עמקות מאד מאד ואי אפשר לעמד עליהן שום נביא וחוזה, רק הצדיק האמת.

עקר העצה צריכין בעת החשך בעת שאין יודעין לתת עצה לנפשו, אז צריכין לבקש הרבה מה' יתברך שיתקנהו בעצה טובה מלפניו, דהינו שלא תהיה עצתו חלוקה לשתים, אם לעשות כך או להפך, רק יזכה לאמתיות העצה איך יתנהג. שיזכה לדחות חשכת העצה, חלוקת העצה, דהינו החלק של העצה שאינו אמת שהוא מחשיך העצה האמתית, ויתגלה ויאיר לו האמת (שיהיה נדחה צד העצה של שקר, וידע הצד האמת של העצה איך יתנהג).

חשכת לילה הוא בחינת חשכת העצה, ואור יום זה בחינת מגלה עמקות מיני חשך, בחינת התגלות עמקות העצה, כי עקר העצה צריכין בעת החשך בעת שאין יודעים לתת עצה לנפשו, אז צריכין לבקש הרבה מה' יתברך שיתקננו בעצה טובה מלפניו.

כל מה שהמדרגה נמוכה ביותר וכל מה שנופלים במקומות רחוקים יותר, שם צריכים עצות עמקות יותר וגדולות יותר לצאת משם, כדי שישובו ממקומות מגנים כאלה.

מי שרוצה לחוס על עצמו באמת צריך לבקש מאד בתחנונים רבים את ה' יתברך ואת הצדיק האמת שישימו לבם היטב על מה שנעשה עמו באפן שיתנו לו עצה אמתית ונצחית שיצליח על ידה לנצח באמת, עד שיזכה בכל פעם לעצה שלמה הנמשכת מהצדיק האמת, שיוכל לעמד על ידה כנגד כל מיני עצות מקלקלות שהבעל דבר מסבב בלבו בכל יום ובכל עת.

זה עקר תקון התשובה, שיתגבר לשוב לה' יתברך מכל מקום אשר הוא שם אפלו אם נדמה לו שנתעה מאד מאד בעוונותיו הרבים, כי אין מקום בעולם שאין שם עצה ותקוה לצאת משם, רק שנעלם ממנו העצה על ידי קלקוליו הרבים, אבל על ידי אמונת חכמים בהצדיק הגדול יש עצה בכל מקום שבעולם.

העקר הוא תקון אמונת חכמים אמתיים שעצתם בחינת מים עמקים עצה בלב איש, שאי אפשר לקלקל אותם בשום אפן כי הם עומדים כנגד כל מיני קלקול העצה של כל אחד, כי מאד עמקו מחשבותיו, כי עצתו של הצדיק היא עצת ה' אשר לעולם תעמד "כי אתה מרום לעולם ה'".

דע אחי, זה עקר נפלאות מעשה הצדיק, כי נורא הוא, כי יודע ומחזק כל אדם כפי מה שהוא בכל מקום שהוא בכל יום ויום בעצות עמקות אמתיות שאי אפשר לקלקל אותם בשום אפן שבעולם, שהם מכונים ממש כפי קלקול העצה שרוצה השטן להתגבר עליו בתחבולותיו וערמימיותו.

העקר הוא לקבל עצות מהצדיק האמת באפן שיוכל לעמד על ידם בכל פעם כנגד קלקול ובלבול העצות של הסטרא אחרא שמתגבר בערמימיותו, ולשוב ולהתחזק לשאר על עמדו, לחזק עצמו בהצדיק שעל ידו עקר העצה השלמה.

הצדיק האמת ממשיך עצות עמקות כאלה לכל המדרגות התחתונות מאד בעולם, עד שיחזיר הכל בתשובה על ידם.

עקר ההתגרות של הבעל דבר הוא להעלים ולהסתיר את אור הצדיק האמת, ואין לנו שום עצה ותחבולה - רק שנתגבר ונתאמץ בכל כחנו לנוס ולפרח להצדיק שדולה ומגלה העצות העמקות שעליהם גדלה האמונה.

אנחנו בני ישראל מזהרים מלקבל עצות מהמנחשים והקוסמים שהם המפרסמים של שקר, רק להיות תמים עם ה' ולקבל כל העצות מהחכם האמת נחל נובע.

על ידי שאתה נוטל עצה מהצדיק על ידי זה תזכה לתשועה.

כשאתה עוזר לבני ישראל יועיל לך עצה.

ההולך אחר עצת אשתו נופל בגיהנם.

כשרואים שהעולם מעזין פניהם כנגד הצדיק ידעו שבודאי מלחמות גדולות יתעוררו על מדינה זאת.

עקר התקון והעצה הוא אמת.

בארץ ישראל ששם הבית המקדש וקדש הקדשים, שם עקר תקון העצה.

עקר התקון של העצה הוא על ידי ההתחברות והשלום והאהבה, ועל ידי זה זוכין לשלמות העצה שעל ידי זה נתגלה עצות עמקות של הצדיק שנמשכים עד הרגלין לכל המדרגות התחתונות מאד, ועל ידי זה ישובו ישראל לה' יתברך.

עקר התקון הוא על ידי השלום שהוא תקון המחלקת שהוא בחינת תקון פגם אמונת חכמים.

מי שרוצה באמת לחשב על תכליתו הנצחי שלא יאבד בחטאיו וכו', כמו שיודע בנפשו מה שנעשה עמו, אין לו תחבולה ועצה - רק על ידי חכם האמת שיודע עצות עמקות להוציאו.

עקר קץ הגאלה האחרונה שאין אחריה גלות תלוי בעצות עמקות של הנחל נובע שהם עמקים מאד מאד, שיתגלו על ידי משיח שנקרא פלא יועץ, שעליהם נאמר "ה' צבאות יעץ ומי יפר", שעל ידו יבוא הקץ.

בודאי מי שאינו חפץ כלל לשוב לה' ואינו מתעורר כלל לחשב על אחריתו ותכליתו הנצחי, בודאי לא יועילו לו שום עצה ותחבולה. אבל מי שיש לו מח בקדקדו ומשים אל לבו קצת מה שעשה ונעשה בעולם ואיך הוא חולף ועובר ביגון ואנחה וצער וכעס ומכאובות וכו' וסופו לעפר ישוב, ומה יעשה ליום פקדה וכו', רק שנדמה לו שאי אפשר לו עוד לשוב כי יצרו תקפו והמניעות מהפרנסה ומהחולקים והמלעיגים ומאשתו ובניו וכו' רבו מאד מאד - אליהם תטוף מלתי, אליהם דברינו, ועמהם אנו עוסקים לדבר באמת ובתמים, שעקר העצה היא שיאמין שהבקשה והחפוש בעצמו יקר מאד מאד אצל ה' יתברך, דהינו מה שרואה בעצמו גדל רחוקו שנתרחק כל כך מקדשת ישראל למקומות הרחוקים הנקראים מקומות המטנפים, ששם כביכול אי אפשר למצא כבודו יתברך בבחינת "וכבודי לאחר לא אתן", אבל אף על פי כן הוא שואל ומבקש ומחפש איה מקום כבודו, ועל ידי זה הוא עולה בתכלית העליה.

זה עקר העצה האמתית, שיודה על חטאו ולא יבוש ויבקש תמיד מה' יתברך רחמים ותחנונים שימחל לו ויתקנהו בעצה טובה איך לשוב אליו יתברך.

ה' ירחם עליך ויכנסו דברי הצדיק באזנך ובלבך היטב היטב כי שמיעה בלבא תליא (השמיעה תלויה בלב), ותשים לבך היטב היטב מה שנעשה עמנו בזה העולם, ויתן לנו עצה כראוי לכל אחד ואחד באפן שנוכל להציל עצמנו ממה שצריך להנצל שלא תאבד תקותנו חלילה.

המעתיר לשלומו וטובתו באמת