# ב.

> מקור: https://rabenu.app/books/avi-hanachal/140/2/

לבי יקירי, החס על הוד נפשו היקרה והגבוהה מאד בשרשה העליון, לנקותה ולצחצחה לקשטה וליפותה, והעמיק מחשבתו והלהיב את לבו ושכלו וחכמתו להיטיב אחריתו, ופנימיות לבו בוער ולוהט כלהב אש להתקשר ולהתדבק בהצדיק האמת שמחזק ומעורר לבנו, ומאיר בלבנו הארה נפלאה כי עדין ה' אתנו עמנו ואצלנו וקרוב מאד ואין שום יאוש בעולם כלל בשום אפן אפלו איך שאנחנו, ומקיץ ומעורר אותנו בכל פעם שלא נתיאש בשום אפן בעולם כלל.

כל זמן שמקרב עצמו להצדיק, אזי הצדיק אוחז בידו ומודיעו בכל פעם כי עדין ה' אתו ואצלו וכו' ומקיץ ומעורר אותו בכל פעם שלא יתיאש בשום אפן בעולם, בבחינת "הקיצו ורננו שוכני עפר" וכו'. וכל אחד ואחד כפי קרובו להצדיק, כן מקבל על עצמו ההארה הזאת שלא יפל ולא יתרחק לעולם, אפלו אם יעבר עליו מה.

עתה בגלות, בחשך המר הזה, כל תקותנו וכל גאלתנו ופדות נפשנו שאנו מקוים ועוסקים להמשיך עלינו בכל יום, הכל הוא בכח הצדיק האמת הזה שהוא בחינת משה משיח, והוא גם עתה בגלותנו עמנו בכל דור ודור ומאיר בנו כי עדין ה' עמנו, עם כל אחד ואחד בפרטיות איך שהוא. אבל אסור לכנוס בקשיות ותרוצים, בפרט כל אחד ואחד בתחלת התקרבותו וכו', וכל זמן שהוא אצלו בחינת התחלה, כי אחר שחזר וקלקל כפי מה שיודע בנפשו, על כן בודאי הוא צריך עתה לחזר ולהתחיל מחדש וכו', כמבאר בדברינו הרבה בזה. על כן כפי מדרגתו השפלה בודאי אי אפשר לו לידע כל זה, רק שמאירין לו באפן שיוכל להתחזק באמונה כי עדין ה' אתו. אבל חלילה שיכנס בקשיות ותרוצים שהם לפי בחינתו למעלה מהזמן שאין הזמן מספיק לבאר הקשיות והתרוצים שיש שם.

דע אחי, כי באמת על פי חכמות בודאי אי אפשר להשיג את ה' יתברך ולידע ממנו יתברך כלל, כי יוכל לתעות בחכמתו מאד כמו שתעו ונבוכו המחקרים והפילוסופים עד שבאו לאפיקורסות גמור על ידי טעות חכמתם הנבוכה, ועל כן העקר היא האמונה, לצמצם את המח לבלי להתגאות להיות איש חכם בעיניו שירצה להשיג יותר משכלו, רק יצמצם מחו וישפיל עצמו כאזוב ותולעת ויסמך עצמו על אמונה, כי האמונה היא הפתח והשער לכנס על ידה בהשגת אלקותו.

אמונה היא בחינת כלי לקבל את אור החכמה בתוכה, כי אור ה' יתברך בעצמו כביכול אי אפשר לקבל מחמת רבוי אור, ואי אפשר לקבלו כי אם על ידי כמה וכמה כלים, ועקר כלל כל הכלים של הקדשה נעשין רק על ידי אמונה. כי על ידי אמונה, שמאמינים בו יתברך בלי שום חכמה ושכל, על ידי זה נעשה כלי. וכשזוכה להיות חזק ותקיף באמונתו אז זוכה אחר כך שיתהוה מבחינת האמונה כלי עד שיקבל בתוכו בחינת האור עד שיזכה לאיזה השגה, והכל כפי תקף האמונה שהיה לו, והעקר הוא אמונת חכמים. כי מעצם גדלתו ורוממותו יתברך אי אפשר לזכות אפלו לבחינת אמונה כי אם על ידי החכם והצדיק האמתי שזכה על ידי יגיעתו ועבודתו ואמונתו השלמה להשיג השגת אלקותו יתברך. וגם מהצדיקים האמתיים אי אפשר לקבל כי אם על ידי אמונה, דהינו אמונת חכמים, שצריכין להאמין בהם באמונה לבד, כי גם אור הצדיקים האמתיים רחוק וגבוה מאתנו מאד מאד ואין לנו שום השגה ותפיסה בהם, והם יכולים להמשיך לנו מאורו וטובו יתברך להכניס בנו אמונה הקדושה.

אי אפשר לנו להתקרב לה' יתברך כי אם על ידי אמונה לבד, כי צריכין כמה וכמה כלים דקדשה לקבל בתוכם את אור הקדשה, ועקר הכלים נעשין על ידי אמונת חכמים בבחינת "ויאמינו בה' ובמשה עבדו", כי אי אפשר להאמין בה' כי אם כשמאמינים במשה עבדו, דהינו בחינת אמונת חכמים, וזה עקר החלוק וההבדל שבין ישראל לעכו"ם, כי גם חכמי העכו"ם מאמינים בו יתברך, אבל וכו' כנ"ל.

התם אפלו בעת דחקו ושפלותו היה מלא שמחה וחדוה תמיד, והיה מסתפק במה שהיה לו ולא היה חסר לו כלום לעולם, ולבסוף זכה על ידי תמימותו וצדקתו לעלות במעלות גדולות ורמות מאד עד שעשאו המלך מיניסטער על כל המיניסטארין, וגם נעשה חכם גדול ומחכם מאד, ואף על פי כן גם אז לא עזב דרכי התמימות שלו, אבל אצל החכם היה כל זה להפך וכו'.

כל עקר תקון העולם תלוי בזה שיתבטלו כל דרכי החכמות הרעות והמשבשות שמהם נמשכים גם כן כל מיני כפירות ואפיקורסות, ולהתקשר באמת אל הצדיק האמת, שעקר שלמות קדשת היהדות תלוי בזה.

צריך האדם להסתכל באמת ולהבין היטב שבזה העולם אין שום תענוג שלם כלל, כי כל תענוגי זה העולם הם בבחינת "ואחרית שמחה תוגה", כי אי אפשר שיתנהג להאדם הכל כרצונו, על כן אי אפשר לחיות בזה העולם חיים שיהיו נקראים חיים כי אם כשמסתפק במה שיש לו ושמח בחלקו אפלו אם אין לו רק לחם ומים בדחק ויודע כי אין שום צער ויסורים בעולם כי אם עוונות שהם המשאוי הכבד מכל המשאות של כל מיני יסורים שבעולם, ועל כן הוא מרצה ושמח גם בחיי צער וכל מגמתו רק לעמל בדברי תורה ולכסף ולהשתוקק לה' יתברך לעשות רצונו ולהכלל בו, וזה האיש יש לו חיים אמתיים ואשרי לו בעולם הזה ובעולם הבא.

אור הצדיק גדול מאד אלפי אלפים ורבי רבבות פעמים בלי שעור כנגד העולם, ומהראוי היה שלא יוכל העולם להעלים ולהסתיר אור הגדול הזה מאחר שהעולם קטן מאד מאד כנגד האור הגדול הזה, אך מחמת שהעולם עומד בסמוך, לפני העינים, על ידי זה העולם חוצץ וסותם בפני העינים מלראות אור הגדול של הצדיק. אבל מי שהוא חכם מעט ומטה עיניו קצת מן העולם, תכף יוכל להאיר לו אור הנפלא של הצדיק ויראה שכל העולם כאפס ואין כנגד אור הנפלא הזה, כי אין כח בהעולם הקטן הזה לחצץ בפני האור הגדול והנורא הזה, כי אם מחמת שעומד בסמוך לפני העינים.

המתפלל עליו תמיד בכל לב ודורש שלומו והצלחתו בזה ובבא.