# ל.

> מקור: https://rabenu.app/books/avi-hanachal/140/30/

נפשי ולבי הנעים, השואב מים חיים מהנחל נובע מקור חכמה שהוא עקר הרפואה וההצלה להנפשות מכל החצים וסמים ארסיים של מינות ואמונות של שקר וכזב, ולבו בוער בקרבו ונכסף ומשתוקק להשקות בהם נפשות ישראל שעל ידי זה נעשה שלום בין ישראל לאביהם שבשמים ונתבטל הכפירות והאפיקורסות מלב ישראל.

ראוי לנו להבין כי לא דבר ריק הוא מה שזכינו בדור הזה לאור כזה.

עלינו להזכיר עצמנו בכל פעם את כל החסדים והטובות הנפלאות אשר הפליא ה' לעשות עמנו, וחיבים אנחנו להודות ולהלל לה' תמיד שזכינו לישא ולתן בדברים כאלה העומדים ברום רומו של עולם עד אין סוף המחיים את נפשנו בדור החשך הזה, בדור היתום הזה, בשפל מצבנו כזה.

כל הערבוביא שבעולם שאין יודעים היכן הצדיק האמת, הוא מחמת שמתרבה ומתגדל השקר בעולם עד שמכניס דעות זרות וכפירות הרבה בעולם, ומקים מהם אנשים שאומרים שרוצים בתקנת ישראל.

עקר התקון למחלקת שיש על הצדיק האמת ואנשיו בכל דור ודור שזה עקר בחינת מלחמת עמלק, עקר התקון לזה הוא להתנהג בתמימות ובפשיטות ובאמת, ולזעק מאד לה' יתברך שיורהו האמת לאמתו. והחפץ באמת מוסרין לו מלאך של אמת עם הצדיק שהוא מבחר האמת שבין הצדיקים האמתיים המבחרים יחידי הדורות שגלה אמת כזה בעולם שאי אפשר לקלקלו בשום אפן.

העקר הוא לעורר העם שישובו על פגם המחלקת שעל הצדיק האמת נחל נובע, שעל ידי זה נתרחקים מכל התורה ונפגמת כל התורה.

עקר שלמות קיום התורה הוא על ידי הנחל נובע.

אין לנו שום נחמה על הגלות והחשך שעובר עלינו כי אם בזכות וכח תורתו ושיחתו הקדושה של רבנו הקדוש והנורא זכר צדיק לברכה, "זה ינחמנו ממעשנו ומעצבון ידינו וכו'". גדולים מעשי ה' אשר עשה עמנו בדור הזה, שזכינו להיות בחלקו הקדוש, לבלי להתנגד עליו חס ושלום. חלילה לנו מלשכח חסדיו הנאמנים שעשה עמנו, עצות עמקות ונפלאות כאלה, התגלות התורה כזה, אשרי האזנים השומעות מזה, כי לא נשמע כזאת מעולם וכו'.

כל המחלקת שחולקים על הצדיק האמת, הכל הוא על ידי גאות של המנהיגים המפרסמים של שקר, ועל ידי זה הם מרחיקים נפשות ישראל מלהתקרב לצדיק האמת, שעל ידי זה נטלה המלכות והממשלה מישראל ונתנה לעכו"ם והרשעים שמקבלים המלכות ומושלים עלינו חס ושלום. כל זה נמשך על ידי המחלקת על הצדיק האמת שעל ידי זה פוגמים בכבודו שעל ידי זה עקר הגלות. אבל ה' לא יעזבנו בידם, אדרבא על ידי זה דיקא מכניע אותם לגמרי ומוציא את ישראל מרשותם, כי כל מה שהקלפה קשה וחזקה ביותר - בהכרח שתרד הקדשה הגבוהה לשם יותר ויותר ותהיה שם בגלות יותר, עד שתתגבר בגדל כחה על ידי זה דיקא ותכניע אותה ותשפילה, כמו שהפילה אסתר את המן הרשע וסיעתו דיקא על ידי זה שנלקחה לבית אחשורוש, שזה בחינת "עת אשר שלט האדם באדם לרע לו".

עקר התגברות היצר הרע הוא על ידי מחלקת, וזה עקר עסקם והשתדלותם של השדין יהודאין, לבלבל ולעקם לב ישראל, להרבות מחלקת, ולהתלבש עצמן במצוות הרבה שלהם, שמכניסין בלב כל הנוטה אחריהם, שחברו נטה מהאמת ושהוא שונא לו ועל כן מצוה גדולה להדפו ולרדפו עד הנפש, וכיוצא באלו הטעיות והסברות המזיפות שלהם. והעקר מתגברין עצמן השדין יהודאין, הלומדים ותלמידי חכמים שאינם שלמים, עד שנתעקם לבם על הכשרים האמתיים ומתירים ומצוים להדפם ולרדפם, כי חותרים למצא בהם חסרונות ופגמים וכו' עד שנעשה אצלם מצוה לרדפם חנם, וזה "למי מדנים למי שי"ח", ראשי תבות חכם שד יהודי, שממנו כל המדנים והריב והמחלקת.

כשאדם נופל למקום שנופל, אפלו אם נופל לדברים מגנים מאד שהם בחינת מקומות המטנפים, ואפלו מי שנופל חס ושלום לספקות והרהורים ומהרהר אחר ה' יתברך, אף על פי כן אין שום יאוש בעולם כלל. אף על פי שנדמה לו שבמקומו אין נמצא שם ה' יתברך כלל חס ושלום, מחמת שנפל למקומות מטנפים כאלו רחמנא ליצלן, אף על פי כן יחזק ויתאמץ ויתגבר מאד לדרש ולבקש ולחפש אחר כבוד ה' יתברך. וכששואל ודורש ומבקש אחר כבוד ה' יתברך, ומצטער ומתגעגע וצועק לה' יתברך ונכסף לחזר אליו, אף על פי שאינו יודע שום דרך ונתיב ועצה ותחבולה איך אפשר לעלות ולחזר ממקומות כאלו הרחוקים מה' יתברך כל כך, אף על פי כן על ידי הבקשה והחפוש בעצמו שמחפש ומבקש את ה' יתברך איה מקום כבודו, על ידי זה בעצמו עולה בתכלית העליה בבחינת ירידה תכלית העליה, וזהו בעצמו תשובתו ותקונו. כי על ידי הירידה שיש לו, על ידי זה הוא מחפש ומבקש איה מקום כבודו, ועל ידי זה כשזוכה לבקש ולחפש היטב, אז זוכה לעלות בתכלית העליה לבחינת 'איה', שהוא שרש הכל וממשיך משם חיות חדש. וכל זה בכחו של הצדיק האמת, כי לולא כחו הגדול לא היה לנו כח אפלו לחפש ולבקש כלל, וחס ושלום היינו נטבעין.

כבר הודיע הצדיק שאין שום יאוש בעולם, כי ה' יתברך מלא רחמים וחפץ בתשובתן של כל הרשעים תמיד והוא חושב מחשבות לבל ידח ממנו נדח, ועל כן כל אחד ואחד לפי מעשיו שעשה וירד ונתעה למקום שירד ונתעה, אזי ה' יתברך מצמצם עצמו ומרמז לו רמזים כפי הראוי לו עכשו במקומו ושעתו, ומי שאין לו שכל להעמיק בזה בדעתו צריך על כל פנים להאמין בזה באמונה שלמה ואזי יוכל לזכר את ה' בכל מקום ובכל זמן ובכל המדרגות שבעולם, למעלה או למטה חס ושלום, כי ה' יתברך מצמצם עצמו בכל יום בכל מקום ומרמז רמזים וכו'.

הצדיק הכובש את יצרו ואפלו במה שהותר לו הוא אוחז את תאותו בידו. בודאי זה אין מת, אלא תמיד חי אפלו לאחר מיתה, ואין חלוק אצלו בין מיתה לחיים, כי תמיד הוא עובד ה'.

כל אחד על ידי חטאיו גורם להסתלקות אור אלקותו יתברך שעל ידי זה אין יכולים לידע מה' יתברך חס ושלום, ועקר התקון שלנו ושל חטאי כל הדורות הוא על ידי הצדיק האמת אשר הוא סותם עיניו מחיזו דהאי עלמא לגמרי ואין לו שום הסתכלות כלל בזה העולם. ולא רק זאת, אלא שהוא גם מקבל על עצמו כל הענויים וכל היסורים קשים בשביל ה' יתברך ובשביל תקון נפשות ישראל עד שזוכה לבטל עצמו אל התכלית בתכלית הבטול במדרגה גבוהה מאד מאד, עד שזוכה להמשיך תקונים משם לגלות אלקותו יתברך לעין כל, עד שיעורר בתשובה גם את כל הרחוקים מאד מאד. ועקר נפלאות עבודתו הקדשה הנפלאה והנוראה מאד של רבנו הקדוש הוא בראש השנה, כאשר שמענו מפיו הקדוש שאמר שכל ענינו ועסקו הוא ראש השנה.

עקר כבוד ה' יתברך הוא כשהרחוקים ביותר מקרבים את עצמם לה' יתברך כי אז נתיקר ונתגדל כבודו יתברך מאד. גם אין לאדם לומר איך אני יכול להתקרב לה' יתברך ואני רחוק כל כך על ידי רבוי מעשי הרעים, כי אדרבא, כל מה שהוא רחוק ביותר יתגדל על ידו כבוד ה' יתברך ביותר כשישתדל לשוב ולהתקרב אליו יתברך, כי זה עקר כבודו יתברך.

עקר שמחתו ותענוגיו יתברך כשמחזירים בתשובה את הרחוקים מאד, ועקר התקרבות הרחוקים הוא על ידי הצדיק האמת ותלמידיו שעוסקים בזה תמיד, לעורר בני אדם משנתם ולהחזירם בתשובה. וביותר עוסק בתקון זה לאחר הסתלקותו.

הצדיק האמת ברחמיו הוא מקרב כל הרחוקים, גם מרחקים כמונו היום, להעלותם אל הקדשה לה' יתברך ומגלה אלקותו עין בעין לכל באי עולם.

המתפלל תמיד בכל יום בעד שלומו וטובתו בכל לב במסירות נפש, דורש שלומו ושלום הנלוים אליו.