# לב.

> מקור: https://rabenu.app/books/avi-hanachal/140/32/

לכבוד בת עיני ולבי, אשר מחו ולבו נמשך אחרי הבעטלר הנורא שיש לו כתפים רחבים ונושא אותנו מכל המקומות שנפלנו אל בחינת למעלה מהמקום. אשריך שנצלת מרשתות ומכמורות של חכמות חיצוניות ומינות ואמונות כזביות של הבעלי כבוד וגאוה הלוחמים בעזות מצח כנגד הצדיק האמתי מושיען של ישראל לדורי דורות לנצח שהבטיח ואמר: "גמרתי ואגמר, נצחתי ואנצח", וסוף כל סוף יתקן כל העולם בשלמות ויקבלו כלם את על מלכותו יתברך עליהם וימלך עליהם לעולם במהרה בימינו, אמן.

ה' יתברך בעצמו כביכול מצמצם עצמו מאין סוף עד אין תכלית ומרמז לו רמזים כפי הראוי לו במקומו ושעתו להתקרב אליו. ומכל זה יוכל להבין רמזים לבל יבהלוהו רעיוניו מכל הדברים שעובר עליו, רק מכלם יזכר בה' יתברך מכל מקום שהוא איך שהוא, כי גם בשאול תחתיות יכולים להיות סמוך לה' יתברך בכח הצדיק. ואני עיני צופיות ומיחלות לה' שיצמיח על ידי זה ישועתך וטובתך הנצחית בתוך כלל ישראל.

אף על פי שאנו בעצמנו חיבים, אף על פי כן חסדו יתברך גדול מאד עד אין חקר ואין מספר ובחסדו יתברך לא יעזבנו, ומה גדלו חסדי ה' שעשה עמנו בדור הזה על ידי האיש תבונות האמתי שהמשיך תקונים נוראים כאלה להחיות כל הנפשות הנפולות אשר רבו כמו רבו בדורות אלה, אך אוי להם להחולקים והמתנגדים על העוסק בתקון נפשם בכל עת, ואף על פי שהם חולקים כמו שחולקים ומתלוצצים כמו שמתלוצצים, אף על פי כן הוא עוסק בתקונם מרחוק, כי המעין דנפיק משקה ומרוה את הארץ גם במקום שהולך מתחת לארץ במעמקים. ומה טוב חלקנו שזכינו בחסדי ה' וישועתו הנפלאה לידע באמת מהעוסק בתקוננו לנצח בכל דור.

אחרי אשר ה' יתברך בחסדיו פקח עינינו והודיענו קצת אמתת גדלתו, והיטיב עמנו כל כך להשמיענו כאלה וכאלה חדושי תורה אשר לא נשמעו מעולם המחיין את כל הנפשות מגדול ועד קטן, בודאי בשביל תנועה קלה להתקרב אל הנחל נובע מכל שכן ללמד ספריו הקדושים ולקים איזה דבור אמתי מדבריו, בודאי בשביל נקדה אחת כדאי וכדאי לסבל הכל ולשבר כל המניעות שבעולם בדורותינו אלה. על כן, יחזק לבבו בכל עז ותעצומות וימסר נפשו לשבר כל המניעות וימית עצמו בשביל שיתקרב ויהיה דבוק באהל הצדיק הגדול שיכול לתקן ולרפאות הכל בגדל הארת שכלו, כי בכח הצדיק יכולים לדלג ולקפץ על כל מיני מניעות ועכובים שמעכבים מלהתקרב לה' יתברך.

העלילות והתואנות שהבעל דבר מוצא לכל אדם לפרש מאחרי המקום חס ושלום רבו מספר כי אין מספר, ולכל אחד מוצא עלילות מיחדות, רבם על ידי טרדת הפרנסה והממון ומניעות המונעים וכו'.

כל אדם שרוצה לצאת מטמאתו וזהמתו צריך לילך בדרך הזה, לחשב תמיד שהוא רק יחידי בעולם ולא יסתכל על שום מונע ומעכב ומבלבל וכו', וכמו שמובא בהמעשה של החכם והתם (ספורי מעשיות משנים קדמוניות, מעשה ט'), מבאר שם שהתם היה רצען וכו' ולא היה יכול המלאכה כראוי, והנעל שלו שגמר בכמה ימים ביגיעה גדולה היה מלא חסרונות והיה בשלשה קצוות וכו' והוא היה מתפאר בו מאד, כמה נאה ויפה המנעל הזה, כמה מתוק, כמה מתוק כמה סכר המנעל הזה, וואס פאר הזיס, וואס פאר סוכרדיק שיחאלי דאס איז וכו', והיתה שואלת לו אשתו אם כן מדוע ומפני מה שארי בעלי מלאכות נוטלים שלשה זהובים בעד זוג מנעלים ואתה אינך לוקח כי אם זהוב וחצי? השיב לה, מה לי בזה זה מעשה שלו וזה מעשה שלי, דאס איז יענעמס מעשה און דאס איז מיין מעשה, והבן.

הרבה עליות וירידות צריכין לעבר על כל אחד ואחד מה שאי אפשר לבאר בכתב, בפרט מי שכבר נכשל כמו שנכשל, על כן אם רוצה לחוס על חייו להיטיב אחריתו צריך לילך על ידיו ורגליו להצדיק האמת ותלמידיו ותלמידי תלמידיו וכו'.

הצדיק האמת הוא עקר מקור החיות והקיום של ישראל והעולם, ואפלו מי שירד כמו שירד ונתעה בתאוותיו ומדותיו כמו שנתעה חס ושלום, אין שום מקלקל ופגום וחוטא בעולם שלא ימצא תקוה ותקון לנצח על ידי התקרבות להצדיק האמת באמת לאמתו.

הצדיק האמתי יכול לירד למטה מטה לעמקי עמקים למקומות הנמוכים והרחוקים ביותר ולקבץ הטוב מכל הרחוקים מאד ולהעלותם אל הקדשה בתכלית העליה.

אפלו כל אדם שבעולם בכל מקום שהוא, אפלו הרחוקים מאד מאד, גם לשם מגיע התקון, דיקא מחמת שירד למקומות נמוכים ורחוקים מאד, וכל מה שירד ונתרחק ביותר - כשזוכין להתגבר בכח הצדיק האמת לעלות משם נתקנים כלים נפלאים יותר לקבל אור חדש נפלא ונורא ביותר, כי הצדיק האמת הגדול הנורא שלא טעם טעם שום חטא חס ושלום מעולם כלל וכלל הוא יורד בכונה למקומות הרחוקים ונמוכים מאד מאד בשביל להעלות הנפשות משם להחזירם בתשובה, ובכח זה הצדיק יש תקוה לכל מי שיאחז בו שיעלה מעמק ירידתו לעליה גדולה וכו'.

זכר היטב מה שאמר רבנו ז"ל קדם הסתלקותו הקדוש: "אז איך גיי פאר אייך וואס האט איהר צו זארגין" (היות ואני הולך לפניכם מה יש לכם לדאג), ואף על פי שאני מקלקל כל כך אף על פי כן איני מתנגד על זה, שזה כל האדם ושכל תקותו ותקונו על ידו. אלה ברכב ואלה בסוסים וכו', ונפשנו תגיל בה' תשיש בישועתו, נפשנו כצפור נמלטה ממחלקת כזה על נקדת האמת.

אוהבו הקשור בלבו בכל יום תמיד, המעתיר לשלומו וטובתו באמת