# מ.

> מקור: https://rabenu.app/books/avi-hanachal/140/40/

מחמד לבי ועיני, השזור וקלוע בחבלי עבותות אהבה אל הצדיק שהוא חדוש פלא נורא כזה שלא היה ולא יהיה כמוהו, שיש לו כח בקול תורתו להפך כל העולם מרע לטוב להעלותם ולתקנם בתכלית השלמות, והוא עקר החדוש והפלא של כל הבריאה, והוא יגמר הכל כרצונו להביא הכל אל התכלית הטוב האמתי.

אהובי, אחי, נפשי ולבי, מתקף אהבתי אליך אהבה אמתית שאין לה גבול, אינך זז ממחשבתי אפלו שעה אחת, ותמיד אתה נשרש בלבי להרבות בתפלה ותחנונים על ישועת נפשך. לאשר ה' יתברך ואני ואתה יודעים פנימיות לבך הטוב והישר הכוסף ומשתוקק ומתגעגע בכלות הנפש לבטל ולסלק מחו וחכמתו לגמרי, ולהמשיך על עצמו ועל כל ישראל רוח חכמה, רוח נבואה של הצדיק האמת המגלה אלקותו ואחדותו וממשלתו יתברך לעין כל עין בעין.

אחי יקירי, עד עכשו הייתי מצפה לביאתך, ומאליך תבין גדל הצער שהיה לי על שלא הגעת, אך בודאי הכל לטובה. אם אף שמונעים אותו מדברים שבקדשה וגם אפשר שאינו מתגבר כראוי כנגד המניעות, אף על פי כן חלילה לך אחי מלפל בדעתך מחמת זה, כי דרכי ה' נשגבים מאד מאד, וכבר הודיע לנו הצדיק בפרוש שאפלו כשאין מוציאין מכח אל הפועל מה שחפצים איזה דבר שבקדשה, אף על פי כן הרצון בעצמו טוב מאד, והלואי שנאחז בזה, שיהיה הרצון על כל פנים חזק מאד לה' יתברך ותורתו, כאשר כבר דברנו בזה הרבה. ותהלה לאל רצונך טוב וחזק מאד להתקרב להצדיק וללכת בדרכי עצותיו.

ה' יודע האמת, שקשה עלי מאד ענין הכתיבה, אולם שמתי את לבי לכתב, בדורותינו אלה אשר הלבבות הולכים ונתמעטים בעצם החשך הזה.

דע אחי, כי כל מה שהיה נעשה עמנו כל ימי חיינו וכל מה שנעשה בעולם, הכל מרמז בתורתו הקדושה של רבנו ז"ל, וכל מי שישים את לבו לזה ישתומם ויתפלא.

צריך לשים לבו להתבונן על דרכי ה' והנהגותיו ונפלאותיו שעושה עמנו בכל יום ובכל עת, חסדים נפלאים ונוראים על ידי הצדיק האמת שמודיע ומגלה לנו אלקותו יתברך בחדושי תורתו שמחדש בדרכים נפלאים לדור דור.

אסור להיות עצל ורפה ידים, רק להיות איש חיל ומזרז וחזק ואמיץ בדעתו, לראות ולהבין הרמזים שהצדיק מרמז בלבנו בכל יום ובכל עת ברמזיו הקדושים, כי עדין ה' אתנו ועמנו ואצלנו וכו', ומחזק אותנו בהתחזקות נפלא בלי שעור שלא נירא ולא נחת ולא נפחד כלל, כי ה' אתנו תמיד בכל מה שעובר עלינו, לא יטש ה' את עמו בעבור שמו הגדול.

צריך להגדיל השכל ולהעמיק מחשבתו ולהיות שכלו שט ופורח ומעופף בתוך קדשת הדעת של הצדיק שהוא עקר התקון.

עקר קבלת המחין והדעת שהוא גדר האדם, הוא לזכות להסתכל היטב על אור השכל והחכמה שיש בכל דבר ולהתקרב על ידי זה לה' יתברך ולהכיר אותו ולעבדו יתברך על ידי כל הדברים שבעולם, ולהכניע ולבטל הכסילות והבהמיות של חכמות חיצוניות ופילוסופיא וכלל כל התאוות והמדות רעות שהם רוח שטות ושגעון ומעשה בהמה ממש הנמשך מבחינת מלכות הרשעה.

לפעמים מתנכל הבעל דבר והסטרא אחרא ומעקם לבו בבחינת מחין דקטנות ורוצה לרחקו על ידי זה מה' יתברך, דהינו שאומר בלבו, וכי ראוי אני שיעשה ה' יתברך לי נסים כאלה, הלא אני יודע חטאי ופשעי המרבים, ומחמת זה אינו מאמין בדברי הצדיק הרוצה לגאלו ולהשיבו באמת לה' יתברך. כמו שראינו כמה וכמה שנתרחקו על ידי זה, מחמת שהם יודעים לכלוכם וטנופם בעוונות, רחמנא ליצלן, ואינם מאמינים בכח הצדיק שאפשר לגאלם, ובפרט כשבא עליהם יסורים ומרירות בגשמיות ורוחניות הם אומרים בנפשם, הלא אני רואה שאין ה' יתברך רוצה לקרבני, כי בודאי אי אפשר לקרב פגום כמוני.

כשה' יתברך רוצה לרחם על האדם ולהושיעו, עקר ישועתו על ידי הצדיק האמתי הגדול במעלה מאד שהוא בחינת דוד משיח, שהוא ממתיק כל המחין דקטנות ותכלית קטנות דקטנות עד קצה האחרון עד אין תכלית, הכל הוא ממתיק בשרשו העליון הגבוה והנורא מאד, משרש העליון של כל המחין שהוא בחינת 'אין', שהוא למעלה מכל המחין דגדלות וקטנות ששם כלא חד והכל נמתק שם. והצדיק הזה דיקא הוא יכול לעזר ולהושיע את כל הדלים והשפלים שבעולם, כמו שכתוב: "יחס על דל ואביון ונפשות אביונים יושיע". ועקר העניות והדלות הוא העניות מדעת התורה והמצוות, שהוא רחוק מה' יתברך חס ושלום, וכשזה העני במעשים רואה פחיתותו ושפלותו, בפרט כשמרגיש חובותיו שהוא חיב לה' יתברך על ידי עוונותיו ופשעיו הרבים, כשהוא מתחיל להתמרמר לפני ה' יתברך בלב נשבר ונדכא מאד ומפרש צערו ושיחתו לפני ה', בודאי תפלתו יקרה וחשובה מאד מאד לפני ה' יתברך ופותחת כל תרעין וכו', אבל אף על פי כן עדין אין לה כח לפעל פעלתה בשלמות מחמת תקף הדינים שהוא בחינת מחין דקטנות, כי הוא עני מן הדעת, ועל כן עקר ישועתו על ידי הצדיק הגדול האמתי שהוא בחינת משיח שהוא משתף עצמו עם אלו העניים אף על פי שפגמו מאד ועשו מה שעשו, אף על פי כן רחמיו מתגברים עליהם והוא מוריד עצמו אליהם ועושה עצמו כמותם וגרוע מהם, כי הוא ענו מכל האדם אשר על פני האדמה ואף על פי כן אינו נופל למחין דקטנות חס ושלום, שזהו בחינת תכלית שלמות הענוה של בחינת משה משיח שאין אנו יכולים להבין זאת.

הצדיק בתקף קדשתו וחכמתו הנשגבה והנוראה, הוא מסלק הכל ומתנהג עצמו בתמימות ופשיטות.

אסור ליאש עצמו, רק לחפש אחר הקדשה בכל עת, ואפלו אם נדמה לו שכפי מה שיודע בנפשו נגעי לבבו ומכאוביו - רחוק מאד שישיג את הקדשה, אף על פי כן הוא יעשה אל שלו ויחפש אחריה בכל כחו. ואפלו אם נדמה לו שגם אחר החפוש זה כמה וכמה שנים ולא מצא עדין ולא השיג עדין שום מדרגת הקדשה כלל, אף על פי כן יחפש עוד ועוד, עד שאם האדם חזק בזה באמת כל ימי חייו, ה' יתברך מרחם עליו ומסיע ועוזר לו למעלה מדרך הטבע ושכל אנושי לגמרי, עד שזוכה לעבר על הכל בשלום ולגמר הדבר להוציא הקדשה מהקלפה.

עקר הדרך לתשובה הוא לידע ולהאמין שה' יתברך בכל מקום ובכל דרגא אפלו בכל הטמאות והזהמות, בבחינת "ואציעה שאול הנך", אפלו בתכלית הירידה וההרחקה שאין ירידה למטה מזו - גם עליהם הגיע רחמיו בדור הזה לעוררם ולהקיצם לתמכם ולסעדם, להחלימם ולרפאותם להחיותם ולשמחם.

הצדיק יש לו כח להוציא את האדם מעברות, שאפלו מי שנלכד במה שנלכד רחמנא ליצלן, יהיה איך שיהיה, יזכה לצאת ממעשיו הרעים על ידי גדל כח הצדיק ודבוריו הקדושים.

אפלו מי שנתרחק לקצוי ארץ וים רחוקים ויצא חוץ לתחום וגבול קדשת ישראל והתורה לגמרי, אף על פי כן תמיד בכל מקום שהוא, אם ירצה יוכל להחיות את עצמו בהחדושי תורה הנפלאים שגלה לנו הנחל נובע.

הצדיק האמת שהוא בחינת ראש בית, הבעל הבית של העולם, אין לנו שום תפיסה בו ואין אנו יכולים לינק ממנו ולשאב חיות ממחו הקדוש כי אם דרך פתחי פיו הקדוש שדרך שם יוצא כטפה מן הים מפנימיות מחו אלינו, לעשות עמנו נוראות ונפלאות גדולות עד שנזכה לשבע מטובו.

אהבתך ותשוקתך לשמע דבורים אמתיים אלצוני למלאות רצונך הטוב ולהזכירך ולזרזך שתזכר היטב בכל יום תמיד לעין בספרי רבנו ז"ל ותלמידיו הקדושים התמימים בכל מיני תמימות, ואף על פי כן הם עמקים עמקים מאד, מלאים חכמה עמקה אמתית, עמקות לפנים עמקות, עד אין סוף ואין תכלית, ולשום לב עליהם. בודאי תמצא בהם כל מיני מטעמים המשיבין את הנפש ועצות אמתיות להחיות ולחזק כל אחד לפי ערכו, נערים גם זקנים, בריאים וחלשים, בכל מיני עזרה, הכל כאשר לכל יכולים למצא בהם, טוב טעם ודעת אמתית באפן שיוכל כל אחד בכל עת לדלג ולקפץ על כל העומדים עליו להטרידו משני עולמות חס ושלום, כי לא אחד בלבד עומד על כל אדם בכל יום לכלותו לגמרי חס ושלום כי אם רבים מאד רבים רבים מכל צד.

חזק ואמץ יקירי חביבי נפשי ולבבי לדבק עצמך לה' יתברך מכל מקום שהוא בכל מה שתוכל, ושים לבך היטב להסתכל על כל הרמזים שה' יתברך מרמז לך בכל עת להתקרב אליו מכל מקום ובכל מקום שהוא. דברי המזהירך ומזרזך לטובתך הנצחית.

[תפלה]

רבונו של עולם אדון השלום מלך השלום שלו, אתה יודע, אשריהם הרגלים שהולכים ונוסעים להצדיק האמת ולהנלוים אליו, כי ההליכה היא ברגלין ועל ידי זה מגביה בחינת רגלין שהוא בחינת זה העולם העשיה.