# נו.

> מקור: https://rabenu.app/books/avi-hanachal/140/56/

לבי יקירי, הכוסף ובוער כלבת אש אל הצדיק האמת המחזק ומאמץ נפש הישראלי ומגלה כל הטוב שנמצא בו עדין גם בעצם שפלותו ושחרותו, בתוך עמק החשך של רבוי הרע החופה עליו, ומאיר בו התנוצצות אלקות יתברך עד שיזכה גם הגרוע שבגרועים למצא עצה ותחבולה ודרך ושביל ונתיב לשוב לה' יתברך מכל מקום שהוא, אשרי חלקך. כתיבה וחתימה טובה לחיים טובים וארכים.

כל דבור ודבור שיצא מפי רבנו הנורא ז"ל, נחל נובע, עולים עד אין סוף ויורדים עד אין תכלית להרים ולהגביה גם כל הרחוקים שנתרחקו וירדו לגמרי מהתורה עד שאין ירידה למטה מזו, גם עליהם הגיעו רחמיו בדור הזה לעוררם ולהקיצם ולשמחם. אשרינו, אשרי אזנינו ואשרי עינינו ולבנו שראינו ושמענו והבנו כל זה, כי עדין יש גם לנו כל טוב אמתי ונצחי בזה ובבא.

"בה' חסיתי איך תאמרו לנפשי נודי הרכם צפור, שקדתי ואהיה כצפור בודד על גג, כל היום חרפוני אויבי מהוללי בי נשבעו, כי אפר כלחם אכלתי ושקוי בבכי מסכתי, מפני זעמך וקצפך כי נשאתני ותשליכני", כי אני הולך בעולם נע ונד בארץ ואין לי שום מנוחה והשקט, כי הרוח סערה הולך וסוער ואני מבלבל ומטרף מאד יותר מספינה התועה בלב ים, את מרירות עץ הדעת טוב ורע טעמתי ונתערב בי מאד הטוב והרע יחד ואין לי שום מנוחה והשקט, לפעמים מתעורר בי הטוב ומגיע לי הרהור תשובה ואני מתחיל להרגיל עצמי בדרכי התורה הקדושה ולכסף לתשובה שלמה באמת, אך הוא למצער מאד, ובתוך כך מתעורר חס ושלום אש התאוות ואני הולך ותועה, עולה ויורד, יורד ועולה, והשקט לא אוכל. אוי לי מיצרי אוי לי מיוצרי, כאבן הנתון בתוך כף הקלע כן נפשי מטרפת ביון מצלות טיט עכירת תאוות עולם הזה והבליו, ובאמת אין לי שום משל ודמיון לכנות ולהדמות עצם הרחמנות שעלי מיום היותי על האדמה עד היום הזה, לא נחתי ולא שלותי ולא שקטתי ויבוא רגז.