# עם הספר

> מקור: https://rabenu.app/books/avi-hanachal/455/

(מבוא שכתב הנשיא זלמן שז"ר ז"ל והדפס על ידו במהדורה הראשונה של הספר בשנת תשכ"ו)

בספר זה נקבצו לקוטי דברים מתוך האגרות ששיגר הכותב, ר' ישראל בר אודסר נ״י, לידידו, ויסודתן בכתבי הרב רבנו נחמן מברסלב ותלמידיו. להט הנפש הנושב מתוך האגרות עושה אותן לתעודת אמונה יקרת סגולה בדור קטני אמנה.

נפלאת אמונה זו, המתגלית בחסידות ברסלב, באמונת הצדיק החסידי, מראשית צמיחתה עד היום. חסידות זו לבדה שמרה אמונים לרבה, ולא בחרה באחר לשבת על כסאו ולרשת את כתרו, כתר תורה וכתר הנהגה. הכסא הפנוי המגלף, העומד מגדר בבית המדרש הברסלבי בירושלים ושהוצא בחשאי, פרקים פרקים, מאומן שבאוקראינה, מאחורי מחיצת הברזל, כמו סמל הוא לקשר אמונה זה, שעל כסאו לא ישב זר. רבה הראשון של חסידות ברסלב הוא גם רבה האחרון - האחרון אף בתהליך הכנתו והתכוננותו של ישראל לגאלה. נפלאת אמונה זו לא לבד מצד עצם מציאותה ותוכנה הרעיוני, אלא עוד יותר מצד עוצם מטען הרגש שהיא משיאה בלב החסיד הברסלבי. החסיד הברסלבי דבק לא רק בתורת רבו, אלא כביכול גם בדמות הגוף שלו, כפי שהוא מציירה לעצמו. ספרי הרב רבנו נחמן, תורות ושיחות ועצות וספורים לעולם הם לחסיד הברסלבי כתורה שבעל פה, והם מאירים ולוהטים, כובשים וסוחפים את הנפש, כיציאתם מפיו הקדוש; כביכול חש הוא, החסיד, בהבל נשימתו של רבו בהם. אותה קרינת אור דמותו, שהרגישו בה בחייו מקרביו בכל נפשם ומאודם, כפי שהם מעידים על עצמם בשיחות וספורים שהגיעונו מהם, כאלו צרורה ושמורה בדפי ספריו הנדפסים, והיא נשפעת מתוכם על כל נפש שנפתחת לקראתם. מכאן האהבה הגדולה והעמקה, שאמונת החסיד הברסלבי ברבו רצופה בה, אהבה הנמתחת על פני דורות ומוחקת גבולי זמן ומקום, ומקרבת את דמותו של הרבי לעיני רוחו של החסיד; אהבה המחלחלת את נשמתו של החסיד הברסלבי ועושה אותה רגישה וספיגה לדברי רבו, עושה אותה כלי למאור שבתורתו.

מה מפרנס אמונה זו ואהבה זו עד היום הזה? אין ספק שמורשת תורתו של הרב רבנו נחמן מברסלב מתיחדת יחוד גמור בספרות החסידית כולה. מעטים בה בספרות זו ספרים בלקוטי מורנו הרב רבנו נחמן, שבו שגב הרעיון ותואם אחיזתו בכתוב מכתובי התורה, או במאמר ממאמרי חכמינו זכרונם לברכה, שקולים זה כנגד זה במדה כזו, בחריפות כזו, חריפות השופעת וזורמת בלא מאמץ, כביכול, ממש נחל נובע, גורפת וכונסת סימוכיה מכל רחבי תורה שבכתב ושבעל פה, ספרות הנגלה וספרות הסוד, וסימוכים אלה כאלו ששים ושמחים ואצים רצים מאליהם, מקרוב ומרחוק, להצטרף למסכת המחשבה המתרקמת במוחו של הרב רבנו נחמן והמצעת עתה, בכל חיותה המרטטת, בספר. ואין צריך לומר מורשת הספור של הרב רבנו נחמן, שאין דגמתה ומעין דגמתה בכל ספרותינו לססגוניות הצורה, להמראה הפיוטית ולעמקות ההבחנה בהויות אדם ועולם. ותחומי שתי הרשויות יונקים זה מזה: פיוטיות גדולה ומאירה מהלכת בעיוני לקוטי מורנו הרב רבנו נחמן – שם התאר מתיקות, השכיח כל כך בהגדרת הטעם שטועם החסיד הברסלבי בתורת רבו, מביע זאת בלא יודעים - וחריפות עיונית גדולה מצינת את הסמליות המפלגת שבספורי מורנו הרב רבנו נחמן. אף על פי כן קשה לראות במורשת הספרותית של הרב רבנו נחמן המקור היחיד שמזין לאותה אמונה ואהבה שמציינת את החסידות הברסלבית מראשיתה ועד היום.

האמונה, כאהבה, מפרנסת את עצמה. היא הדלק, היא הפתילה, והיא הלהבה - כלם כאחד ובאחד. אפשר עקרה של חסידות ברסלב הוא באמונה גדולה זו שחדשה בתוך עצם התחום של אמונת צדיקים החסידית, אמונה הנוקבת ויורדת עד השיתין שבנפש, התופסת את האדם בכל הויתו, ואינה מרפה ממנו לעולם; אין היא מצוות שבת ויום טוב בלבד, ענין של פמבי בלבד. היא כאחת מקיפה את האדם כלו ופולשת אותו כלו; כביכול מפקחת אותו ופוקחת אותו, כל תא שבו, לתחושת האלהי. זו תכליתה וזו פעלתה של אמונת צדיקים החסידית בכללה; בחסידות ברסלב נדלקה אמונה זו בעוצמה מלהטת כזו, בדברי הרב רבנו נחמן עצמו, בסערת דבקותו של תלמידו הגדול, רבי נתן, באהבתם ובמסירות נפשם של שאר תלמידיו ותלמידי תלמידיו, עד שנראתה כפלא - ולעתים פלא לא מובן - אף בעיני צדיקים וחסידים. אמונה גדולה זו, כיון שנפתחה, דיה היתה לפרנס את עצמה לדורה ולדורות. נחל נובע מקור אמונה, מקור אהבה. מלכתחלה מבטח היה לה ש׳תלחש׳ ותלהט את הנפש עד ביאת המשיח.

המביא לבית הדפוס.