# קכד

> מקור: https://rabenu.app/books/avney-esh/124/

יֵשׁ נְפָשׁוֹת נְפוּלוֹת מְאֹד מְאֹד שֶׁנָּפְלוּ כְּמוֹ שֶׁנָּפְלוּ לַתְּהוֹם תַּחְתִּיּוֹת עַד אֵין קֵץ, עַד שֶׁנֶּאֱחַז בָּהֶם הָרָע כָּל כָּךְ עַד שֶׁאִי אֶפְשָׁר לָהֶם בְּשׁוּם אֹפֶן לָשׁוּב לַה' יִתְבָּרַךְ, וְאִי אֶפְשָׁר שֶׁיִּהְיֶה לָהֶם שׁוּם תִּקּוּן בָּעוֹלָם כִּי אִם עַל יְדֵי נִשְׁמַת הַצַּדִּיק הָאֱמֶת שֶׁיֵּשׁ בְּכֹחוֹ הַגָּדוֹל לְתַקֵּן הַכֹּל אֲפִלּוּ בְּכָל הַמְּקוֹמוֹת וּבְכָל הָעִנְיָנִים הָעוֹבְרִים עָלָיו, לְהַחֲיוֹתוֹ וּלְעוֹרְרוֹ וְלַהֲקִיצוֹ וּלְהָקִימוֹ מִכָּל מָקוֹם שֶׁהוּא, וְאָז הַשִּׂמְחָה גְּדוֹלָה מְאֹד, כִּי אֵין שִׂמְחָה לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ כְּמוֹ בְּעֵת שֶׁמַּחֲזִירִין אֵלָיו אֶת הָרְחוֹקִים מְאֹד: (שָׁם)