# ר

> מקור: https://rabenu.app/books/avney-esh/200/

יש שני צפרים, אחד זכר ואחד נקבה והם רק זוג אחד בעולם, והשני צפרים הנ"ל נתעו ונתרחקו זה מזה עד שאין יכולים למצא אחד את חברו, וכשמגיע הלילה אז מיללין בקול יללה גדולה מאד, כי כל אחד מילל על זוגו. והשני צפרים אלו מרמזים בשרשם על יחוד קדשא בריך הוא וכנסת ישראל, שעקר הגאלה תלוי בחבור שני הצפרים אלו.

ויש צדיק אחד שיש לו צואר יפה ונפלא מאד וקול נפלא מאד, וכל מיני קולות שבעולם כלם הוא יכול להוציאם בקולו, ועל ידי זה הוא יכול להמשיך ולחבר השתי צפרים הרחוקים שנתעו זה מזה וליחדם זה עם זה ולהשקיט יללתם ולגמר התקון בשלמות.

אך מחמת שיש הבלי עולם, וזה הצדיק הנ"ל אינו רוצה להוציא שום הבל ורוח ונשימה בהבלי העולם, על כן הוא דיקא נראה בעיני העולם כמו שצוארו עקם, כי הוא באמת מעקם צוארו לגמרי מהבלי העולם ואינו רוצה להוציא שום הבל ורוח בהבלי העולם. אבל באמת אין צוארו עקם כלל, רק אדרבא יש לו צואר שוה ויפה מאד וכו' כנ"ל, וסוף כל סוף בודאי יחזיר למוטב את כל העולם וכל העולם יתקן על ידו בשלמות: (שם)