# רפד

> מקור: https://rabenu.app/books/avney-esh/284/

טוב להרגיל עצמו לפעמים לנגן איזה נגונים של שמחה להחיות ולשמח את עצמו, כי עקר ההתקרבות לה' יתברך בפרט התקרבות הרחוקים הצריכים לשוב, הוא רק על ידי בחינת עשרה מיני נגינה שהוא בחינת כלליות השמחה כנזכר לעיל. כמובן בדברי רבנו ז"ל בהמעשה הנוראה והנפלאה אשר לא נשמע כזאת מימות עולם, היא המעשה הנוראה האחרונה של השבעה בעטלירס, ושם בהמעשה של יום הששי במה שהתפאר הבעטלר שהיה בלא ידים נגד כל אחד שהתפאר בהכח שיש לו בידיו, ובסוף מבאר שהבעטלר התפאר כנגד כלם, כי כלם אף על פי שהיו גדולים במעלה מפלגת מאד מאד, והיה לכל אחד ואחד כח נפלא ונורא בידיו מה שלא נמצא כזאת אפלו לחד בדרא כי אם ליחידי גדולי צדיקים נפלאים שהיו חדושים מיחדים בכמה וכמה דורות. כגון, שאחד התפאר שיכול להוציא החצים בידיו אפלו לאחר שזרקו את החץ, ולאחר שהגיע החץ לתוך מי שנזרק לו החץ. מי שמע כזאת. מי שמע צרופי אותיות כאלה!

ענין החצים מרמז על כל הפגמים של העוונות שהם כחצים הנזרקים ופוגמים מאד בנפש הישראלי. וכל אדם ואדם על ידי כל עוון ופגם שהוא עושה, ובפרט פגם הברית, הוא זורק חץ ממש לנפשו, וכו'...

והנה בודאי זה שהתפאר שיכול לחזר ולהמשיך החצים לאחר שהשיגו והגיעו לתוך הנזרק בו, בודאי היה צדיק נפלא ונורא וחדוש נפלא שלא נמצא דגמתו בכמה דורות, אף על פי כן היה נחשב כלא נגד זה הבעטלר שהיה בלא ידים, כי זה בלא ידים שאלו תכף איזה מן חצים אתה יכול להוציא, הינו איזה פגם הברית אתה יכול לתקן. כי יש כמה וכמה בחינות בפגם הברית אלפי אלפים ורבי רבבות, כי בודאי לא כל הפגמים והחטאים שוים. השיבו, מין פלוני, כלומר שזה החלק מפגם הברית שהוא בחינת מין חץ פלוני הוא יכול להחזיר ולהמשיך לחוץ ולתקן. ענה ואמר זה שבלא ידים, עדין אינך יכול לרפאות את הבת מלכה, שהיא בחינת כלליות נפשות ישראל, מאחר שאין אתה יכול להוציא כי אם מין חץ אחד, דהינו שאינו יכול לתקן כי אם פגם הברית אחד ידוע, אבל עדין יש חצים רעים כאלו שהם פגמים גדולים כאלו שגם הוא אינו יכול להוציאם ולתקנם.

אבל זה שבלא ידים התפאר בסוף שהוא יכול להוציא כל העשרה מיני חצים שבהם כלולים כל מיני חטאים וכל מיני פגם הברית שבעולם, כל החטאים והעוונות והפשעים הגדולים מאד מאד רחמנא לצלן, הכל כאשר לכל הוא יכול לחזר ולהמשיך ולהוציא ולתקן הכל. כי הוא יכול וכו'... ויודע להוציא כל העשרה מיני חצים, וכו' ויודע לרפאותה על ידי כל העשרה מיני נגינה שהם כלליות השמחה, שעקר כל הרפואות בגשמיות ורוחניות הוא על ידי שמחה, וכו' על כן השמחה הוא דבר גדול מאד, וצריכין לחזק את עצמו בשמחה תמיד בכל הכחות, כי היא עקר רפואות הנפש והגוף, בחינת רפואת הבת מלכה.

אחי יקירי וחביבי נפשי ולבבי, באמת איני יודע במה זכינו לשמע נפלאות נוראות כאלו: (שם)