# שנז

> מקור: https://rabenu.app/books/avney-esh/357/

ימי זקנה ושיבה קפצו עלינו, וכחנו חלש ודל, ושונאי נפשנו שהוא אש התאוות רבו וגברו מכל הצדדים כמעט בלי שעור, ונפשנו מטרפת במצלות טיט עכירת תאוות עולם הזה והבליו כאבן הנתון בתוך כף הקלע, ואנו הולכים בעולם נע ונד מבלבל ומטרף מאד יותר מספינה התועה בלב ים והרוח סערה הולך וסוער בלי שום מנוחה והשקט, ואין שום משל ודמיון לכנות ולהדמות עצם הרחמנות שעלינו, ואנן יתמי דיתמי בדור היתום הזה, ואין לנו שום עצה ותחבולה רק לנוס ולפרח להצדיק, להתגולל ברפש וטיט ולרחש על הידים ורגלים בין נחשים ועקרבים עד שנזכה לשאב מרוח הקדש של הצדיק אשר על ידו אין שום יאוש בעולם כלל, ובכל מקום ובכל זמן ובכל המדרגות למעלה ולמטה, אפלו הרחוקים שנתרחקו לגמרי מקדשת ישראל, אף על פי כן אין שום יאוש כלל. כי בעצם כח חכמתו הגדול והנורא הוא מהפך עצם הרע לטוב, משמד לרצון: (שם)