# לו

> מקור: https://rabenu.app/books/avney-esh/36/

"כי מרחמם ינהגם" (ישעיה מ"ט), הינו מי שהוא רחמן הוא יכול להיות מנהיג.

הצדיק המנהיג האמת הוא רחמן מאד על ישראל, כי הוא מרחם ברחמנות האמתי על ישראל, שהוא להכניס בהם הדעת הקדוש להודיעם כי ה' הוא האלקים ולהוציאם מעוונות, שזהו עקר הרחמנות על ישראל הגדול מכל מיני רחמנות...

והוא הוא העוסק בישובו של עולם, שיהיה העולם מישב מבני אדם, הינו בני דעה. כי עקר האדם הוא הדעת, ומי שאין לו דעת אינו אדם כלל רק הוא בחינת חיה בדמות אדם, ועקר הדעת הוא לידע שיש אלקים שליט בארץ ולעשות רצונו יתברך.

גם הוא משתדל להשאיר דעתו לדורות לנצח, שזהו עקר שלמות הצדיק אחר הסתלקותו. ואפלו כשמגיע זמנו להסתלק ולעלות למעלה למעלה בתכלית המעלה, אף על פי כן אין זה שלמותו להיות למעלה לבד, רק העקר שלמותו שיאיר אחר הסתלקותו למטה למטה גם כן, שישאיר בן ותלמיד שיקבלו דעתו הקדושה ויאירו דעתו בעולם מדור לדור לנצח, כדי להציל את ישראל מעוונות לדורי דורות לעולם ועד, ועל ידי זה נחשב כאלו הוא בעצמו ממש נשאר בעולם.

גם הוא יכול ללמד ולהאיר בדרי מעלה ובדרי מטה, להראות להגבוהים במעלה שאינם יודעים כלל בידיעתו יתברך, ולהפך לדרי מטה שהם המונחים בדיוטא התחתונה מאד בתוך הארץ ממש, בתכלית הירידה, להראות להם שעדין ה' עמם ואצלם וקרוב להם, לחזקם ולאמצם שלא יתיאשו חס ושלום בשום אפן בעולם. על כן אפלו אם האדם נופל חס ושלום למקום שנופל רחמנא לצלן, והוא בשפל המדרגה התחתונה ממש, גם משם יוכל לדבק את עצמו בה' ולשוב אליו יתברך, כי מלא כל הארץ כבודו ומכל הטמאות והזהמות שבעולם יכולים לשוב אליו יתברך.

וכל זה זוכין על ידי הצדיק האמת ותלמידיו שינקו מדעתו הקדושה. על כן צריך כל אחד לרחם על עצמו ולהתנפל ולהתחנן לפני ה' יתברך בדמעות שליש שיזכה לידע האמת לאמתו, שימצא מנהיג אמתי כזה שיוכל להוציא אותו מעוונות, כי זה עקר הרחמנות מכל מיני רחמנות: (שם)