# דברי פתיחה

> מקור: https://rabenu.app/books/avney-esh/719/

ינבע הנחל וישתו התלמידים. "שמחו ביהוה וגילו צדיקים", הם רבנו הקדוש ותלמידיו האמתיים. "תנו עז לאלקים על ישראל גאותו ועזו בשחקים".

לקוט חדש, מביא עמו צרופים חדשים, את רוח קדשו לבקש. לנפח העפרוריות מן הלב העקש. ולהדליק השלהבת, את הנפש לחדש. ויקרא שמו בישראל "אבני אש".

כי זה ידוע שכל דברי רבנו הקדוש וכל התורות שגלה וכל מה שפעל ועשה, המה חיים וקימים לעד ולנצח נצחים, וכלם באו להודיע אמתת אלקות ומציאות השם יתברך וטובו לכל בני ישראל. ואין מי שיכול זאת באמת, אלא הוא ובאי כחו, כי רק לזה בא לעולם (עין חיי מוהרן ש"ז). והנה מכח ידיעה ואמונה שלמה בזה, כל המקרבים אליו באמת, כל מגמתם, הוא להמשיך אשו של רבנו בעולם, לסלק את הקרירות העצומה לגרש האפלה. בידיעה ברורה, כי בו תלוי עקר הגאולה. רצונם בזה הוא שיכנסו דבריהם האמתיים בלבבנו, עד אשר יתחמם לבבנו בחמימות והתלהבות גדול דקדשה, לשוב אל השם יתברך באמת. כאשר נזכה לעסק בדבריהם באמת, נזכה לקבל ולהמשיך בלב בכל פעם חמימות והתלהבות דקדשה מאלו הצדיקים אשר דבקים בו יתברך באמת, הוא אש אכלה, אל גדול ונורא. כלם מקבלים אש שלמעלה, רשפי אש שלהבת יה, כפי קרבתם וחבורם עם אש הקדש של רבנו, הבוערת בקרבם. "משרתיו אש להט" - להלהיב ולחמם לבב ישראל בחמימות והתלהבות דקדשה - "וכל דבריהם כגחלי אש".

והנה בזאת, כמפרסם כבר בעולם, הטיב לעשות בצורה מפלאה, הספר הקדוש אב"י הנחל, אשר הוא אסופת מכתבים קדושים אשר נכתבו במסירות נפש על ידי רבי ישראל דב אודסר זצ"ל. ספר, שרבו ככלו הוא לקוטי ניצוצים מאירים ומזהירים, מספרי רבנו הקדוש ותלמידו המבהק מוהרנ"ת, שנלקטו, נערכו וסדרו בטוב טעם ודעת על ידו.

כל מכתב ומכתב, בהספר הנ"ל, הוא כאגרת הנכתבת לכל אחד ואחד מישראל. שם ימצא הקורא, עצות, אמונה, ישועות והתחזקות. הוא זורק על ישראל מימי אמת טהורים זכים וצחים, המטהרים מכל הטמאות והזהמות, כי בכל דבריו הוא ממשיך את אש רבנו באמת ובתמימות, על כל מי שישים לבו אל דבריו באמת. צרופי דבריו בהשגת והתגלות גדלת רבנו – הצדיק האמת, פשוט אין כדגמתם. ועל כן הוא ספר פלא אשר הוא טובה גדולה לכלל ישראל ועתיד להיות חביב וחשוב בדורות הבאים אחרינו, כאשר אמר המחבר. כי הוא משקה את ישראל מימי אמת הנובעים מהנחל נובע שמהם תצמח הגאלה בקרוב.

לאור כל הנ"ל נתעוררנו ללקט ולקבץ כמה אבנים ודבורים בוהקים, מתוך האוצרות במכתבים ולהביא טעימה מהם. אולי נזכה על ידי זה לזכר מעלתנו ומקומנו, לעורר ולמשך נפשותינו ונפשות אחרים עמנו. שנחדל עוד מלהיות עניים ונשוב אל האוצרות שלנו, ונהיה משתמשים באוצרות שלנו: (עין ס.מעשיות י"ג)

קראנו לזה הלקוט "אבני אש", על שם הנאמר בפסוק (יחזקאל כ"ח, י"ד) "בתוך אבני אש התהלכת" ופרש רש"י: "אבני אש" על הצדיקים, עין שם (עין שם גם פסוק י"ד). כך הם דברי זה הלקוט, הוא בחינת אבנ"י - לחבר אב ובן כחדא, כמובא (עין תורה נ"א), לחבר את אבינו שבשמים עם בניו ישראל, כי "בנים אתם ליהוה אלהיכם". וכפי המקור ממנו יצא זה הלקוט, הוא הספר הקדוש אב"י הנחל, שכלו מדבר סובב הולך על זה הקטב, לגלות אשו וגדלתו של רבנו הקדוש נחמן בעולם, כנ"ל. כך הוא זה הנלקט ממנו, עוצר בתוכו זאת האש. הוא מחזק ומזהיר כאבני אש, כי כלו מדבר מגדלת הצדיקים האמתיים, אשר הם הם "אבני אש" כנ"ל. והרי על המלקט והמסדר של הספר אב"י הנחל, רבי ישראל דב אודסר זצ"ל, עליו אמר רבנו הקדוש, שהאש שלו תוקד עד ביאת המשיח.

ובכן זכינו בזה הלקוט להוציא וללקט פלאות מתוך נ'פלאות. אבני אש בוערות מתוך דברי כבשן ולהבות. והרוצה לחזות נפלאות, אל המקור ילך ושמה יגלו עיניו ויביטו נפלאות. ואילו יוסיף ויחתר אל מקורי הדברים, מהיכן נשאבו באו ונאספו, בספרי רבנו הקדוש ותלמידיו, אז בודאי תדע נפשו פלאי פלאות. כי עקר הכונה ברב כלליות הלקוטים להוות שער ופתח וסלם, דרכו יעמיקו ויכנסו אל עצם שרשי הדברים. ויהי רצון שכן כאן ימצא הקורא פתח והתעוררות הלב והרצון אל גנת אגוז לרדת, כדי לחזות ולראות באב"י הנחל בעצמו, כי זו כונת דברי זה הלקוט.

אנו תפלה, שכן יתקים ויתגלה מהרה, אף על ידי החבור הקטן הזה שלפנינו. ושתבערת אש הקדש של רבנו הקדוש ותלמידיו האמתיים, תוקד בלבנו, ונזכה כלנו לקבלה בהדרגה ובמדה, כרצונם הטוב באמת לאמתו. עדי נזכה את בוראנו באמת ובאמונה להכירו, ובשמחה לעבדו. וידעו כולם כי בכל משלה מלכותו, "ברכו יהוה כל מעשיו בכל מקמות ממשלתו". "ברכו יהוה כל צבאיו משרתיו עשי רצונו". "הללוהו בגבורתיו הללוהו כרב גדלו":

ח"י חשון תשפ"ה.

אמר המעתיק: "משגיאות נקני" כשם שאין לבר בלא תבן, אין ספר בלי וכו' כמאמר החכם. על כן התנצלותנו מראש על כל טעות בדפוס וכו' אם תמצא.