# (קא)

> מקור: https://rabenu.app/books/avtzr-nchmny/101/

פעם אחת לפני ראש השנה, כשבאו כל קבוצי אנשי שלומנו, כל אחד מהעירה שלו לאומן, ונתכנסו בהקלויז ונעשה שם קול רעש גדול מהאורחים בנתינת שלום ובברכת שהחינו כמו שמתאר במקום אחר. היה שם אחד מגדולי אנשי שלומנו (שכחתי שמו) והרים עיניו בהרמת ידיו (בנשיאת כפיו) ואמר להם: דער נביא האט שוין פאר אויס גיזאגט אויף דעם הייליגן קבוץ (הנביא כבר הקדים וגלה על הקבוץ הקדוש) (ובלשון ההפטרה של פרשת עקב אמר להם): "שאי סביב עיניך וראי כלם נקבצו באו לך וכו' ["לך" בגימטריא חמשים, הינו להצדיק שהשיג שער החמשים] מי ["מי" בגימטריא חמשים וכנ"ל] ילד לי את אלה וכו' ואלה מי [כנ"ל] גדל וכו'. והביאו בניך בחצן - ["חצן" בגימטריא "נחמן"] ובנתיך על כתף תנשאנה" - ["כתף" בגימטריא "נתן"].

כי כל התקונים של ראש השנה שיכים להרב ותלמידו, כי רבנו ז"ל בנסיעתו לאומן לנטע קדשתו לתקון נפשות החיים והמתים אמר בלשונו הקדוש: "נוסעים כאן נחמן נתן" (כמובא בחיי מוהר"ן ובימי מוהרנ"ת) אין דער נאך פירט אויס דער נביא - ואחר כך ממשיך הנביא ואומר: "והיו מלכים אמניך - בחינת "אומן", כי "מאן מלכי רבנן" והוא גנוז באומן ובמקום הזה הוא קבלת התקונים לדורות עולם. (שמעתי מר' יצחק מאיר קורמן ז"ל).

אמר הכותב: עוד אפשר לפרש "מלכים אמניך" על פי מה שאמר מוהרנ"ת ז"ל: דיא גאנצע וועלט שרייט "המלך" אבער דיא קרינאצייע איז אין אומן (בכל העולם צועקים "המלך", אבל ההכתרה היא באומן) ודי למבין.