# (קט)

> מקור: https://rabenu.app/books/avtzr-nchmny/109/

החסיד הצדיק רבי מענדלי ליטוויק מאומן היה עוסק בלמודיו ובעבודת ה' יומם ולילה, והיה נוהג שלא לאכל הרבה ואפלו מה שאכל היה מאכל פשוט והכל כדי שלא יכבידו עליו המאכלים להפריעו מעבודת ה' ובפרט עבודת קימת חצות לילה. פעם אחת הזמינו הגביר רבי אבאל'ע מטשעהרין ז"ל לארוחת ערב דשנה כי רצה לקים בו מצות הכנסת אורחים תלמידי חכמים (כמאמר חז"ל בברכות: כל המארח תלמיד חכם בתוך ביתו כאלו הקריב תמידין) וסרב רבי מענדלי באמרו: "פארשטייט איהר, אז דאס בייכל (והראה בידו על בטנו) פאר זוכט א ייאייכל, וויל דאס שוין קיין חצות נישט אויפשטיין" (הבינו, כשהבטן הזו טועמת המרק, אינה רוצה כבר לקום חצות). כלומר בגלל הארוחה החשובה הזאת אינו רוצה להפסיד את החצות שלו, כי זה מכביד על הגוף ומגביר השינה כידוע. כל כך היה נזהר באכילתו שלא יגרם לו שום הפרעה בעבודת ה'. (שמעתי מר' לוי יצחק ז"ל וכמדמה גם מר' יצחק מאיר קורמן ז"ל)

וידוע שרבי אבאל'ע בעצמו היה קם תמיד בחצות לילה כמו שכתבתי במדור שלו. ועין בספר שיח שרפי קדש אות ד-שכו.