# (קמד)

> מקור: https://rabenu.app/books/avtzr-nchmny/144/

ועוד ספר הנ"ל, שהוא זוכר שבחרף הראשון שלו שנת תרע"ה באומן בא אחד מאנשי שלומנו לתקופה קצרה לאומן והוא היה קצת בא בימים ובר אורין ולמד כמעט כל יום בקלויז, והוא היה "משנה פרייליך" (שמח באפן מיחד), כי בכל למודיו בגמרא ושלחן ערוך וכו' ואפלו בתפלה ובאמירת תהלים היה מפזם לו א ניגונ'לע בנעימה ובשמחה ובחיות ותמיד היה בפנים שוחקות, אבל לא היה אפשר לדבר אתו מחמת שלא היה מפסיק מלמודו כלל, ולא דבר עם אף אחד בקלויז.

ושאל אודותיו אצל אנשי שלומנו מה טיבו של האיש הזה? ואמרו לו שהוא גר רחוק מאד כמה מאות וויערסט (פרסאות) באיזה עירה קטנה, רק פעם אחת ראו אותו בראש השנה, ובגלל זה גם לא יודעים את שמו, ולא היה להם קרוב דעת אתו. ואמר ר' לוי יצחק, שאף על פי שזה אינו דרך רבנו לא לדבר עם אנשים בלמוד ובעבודת ה' ובשיחת חברים, אבל מהשמחה שלו היה אפשר ללמד הרבה לקים דברי רבנו ז"ל "מצוה גדולה להיות בשמחה תמיד".