# (קסה)

> מקור: https://rabenu.app/books/avtzr-nchmny/165/

עוד שמעתי מרבי גדליה ברגר ז"ל, ששאלו את רבי אברהם בן רבי נחמן, מדוע מטלטל עצמו בטלטולים קשים לנסע כל שנה מארץ-ישראל לאומן ומאומן לארץ-ישראל הלא זהו עבודה קשה של טלטולי דגברא כדברי חז"ל, וביחוד כשזה מחליש כחו ובריאותו.

ענה ואמר להם: תאמינו לי כשאני יושב בארץ-ישראל בוער בלבי קדשת רבנו ז"ל ומרב השתוקקותי וגעגועי איני יכול להתאפק בשום אופן מלנסע אליו, ואותו הדבר כשאני באומן אצל ציון רבנו ז"ל מתחיל לבער בקרבי קדשת ארץ-ישראל ומתחיל אני להתגעגע ולכסף עד כלות הנפש לעוף ולפרח לכאן, וכמו שאמר דוד המלך עליו השלום: מי יתן לי אבר כיונה אעופה וכו'. ואמר בזה הלשון: "בין איך אין ארץ-ישראל כאפט מיר האן אזא ביינקעניש צים רעבינס ציון אז איך קאן זיך נישט איינהאלטן און מיז פארן אהין, בין איך ביים רעבינס ציון כאפט מיר האן אזא ביינקעניש קיין ארץ-ישראל אז איך מיז פארן אהין" (כשאני בארץ-ישראל תוקפים אותי געגועים כאלו לציון רבנו, ואיני יכול לעמד בפניהם וחיב לנסע לשם. וכשאני בציון רבנו תוקפים אותי געגועים כאלו לארץ-ישראל שאני חיב לנסע הנה).

והזכיר אז את התורה י"ב שמביא שם רבנו הגמרא "וקיימין אתרי גשרי דדונג ושוור מהאי להאי ומהאי להאי" וכו' ועין שם דברים נפלאים. הינו שאינו יכול לעמד על גשר של שעוה ומכרח לקפץ על הגשר השני, ומחמת שהוא גם כן של שעוה הוא מכרח לקפץ על גשר הראשון שהוא גם כן של שעוה, וכן הוא קופץ מזה לזה ומזה לזה וככה חוזר חלילה וכו'. ואותו הדבר אצלו שארץ-ישראל ואומן הם שני הגשרים שמכרחים לעבר דרכם בזה העולם, ומחמת תבערת לבבו ותשוקתו וגעגועיו בכלות הנפש לשני הגשרים האלה על כן הוא מכרח לנסע מהכא להתם ומהתם להכא, הינו מארץ-ישראל לאומן ומאומן לארץ-ישראל וכו', כפי תשוקת לבבו הבוער בקרבו וכו'.