# (רכט)

> מקור: https://rabenu.app/books/avtzr-nchmny/229/

ראש חדש ניסן תשס"ב יום גנוסיא דמלכא, הלדת רבנו ז"ל רבנו נחמן בן פיגא, יום שקבל עשר עטרות, אני היום ילדתיך.

לפני קרוב לארבעים שנה בהיותי בבית ידידנו המנוח איש חסיד רבי לוי יצחק בנדר ז"ל (כמדמה שזה היה כמה ימים לפני או אחרי ראש חדש ניסן), אזי באמצע שיחתו אתי מעניני רבנו ז"ל כדרכו, שאלתי אותו מענין לענין באותו ענין אם אני יכול להגיד לו איזה חדוש לכבוד יום הלדת של רבנו ז"ל, וענה לי: זאג וואס דיא ווילסט זאגן (אמר מה שברצונך לומר), ואמרתי לו הנה רש"י ובגמרא שבת דף פ"ז מביאים שאותו היום נטל עשר עטרות וכו', ואפשר לרמז בזה על הגלוי הנפלא שגלה רבנו ז"ל התקון הכללי שהוא העשרה קפיטיל תהלים, עשרה מיני נגינה. והמגיד הקדוש מטראוויצע כשהיה על ציון הקדוש של רבנו ז"ל אמר עשרה מזמורים אלו בעשרה מיני נגינה ממש כל מזמור בנגון אחר כידוע (כמדמה שרבי חייקל שמע ממנו זאת בהיותו שמה, והוא היה חזן ומנגן יודע ומבין בנגינה, כי רבנו ז"ל נתן לו כח הנגינה משרשה כידוע, ואחר כך ספרה לרבי נחמן טולטשינער). והרבה צדיקים גדולים חתרו להשיג התקון הנורא הזה כי ידעו שיש תקון לפגם מקרה לילה (ואחד מהם הרב הקדוש רבי פנחס קאריצער זצ"ל אשר הוא כבר השיג שיש עשרה מזמורים, אבל עדין לא השיג איזה מזמורים מסגלים לזה, ונסתלק לעולמו בלי ההתגלות הזאת) אבל לא עלתה בידם, ורבנו ז"ל בהשגתו הנוראה נתנו לו מתנה מן השמים לגלות לעם סגלה תקון העשרה מזמורים בפרטיות, ולא קדמו אדם מעולם לגלות זאת, וזהו רמז למה שאמרו "בו ביום נטל עשר עטרות" (כי עטרה הוא ברית קדש כידוע), כי בו ביום נולד רבנו ז"ל שנטל עשר עטרות של העשרה מזמורים לתקון עטרת הברית.

ושאלתי אותו אז אם שמע כזאת מזקני אנשי-שלומנו, וענה לי שדברו מזה באומן, אבל מה שאמרתי לו מסביב לזה הוא חדוש נפלא, ושאלני אם זהו חדוש שלי או ששמעתי מרבי אברהם סופר או מרבי אלחנן או מרבי בן ציון אפטר או מאחד מאנשי-שלומנו, ועניתי לו הלואי שהייתי שומע כזאת מהם, אבל זהו חלקי וחדוש שלי שחנני השם יתברך.

ואחר כך אמרתי לו שיש לי עוד חדוש יותר חזק לגבי עשר עטרות, והאזין לי, ואמרתי לו: הנה מהנגלות לנו ממוהרנ"ת ז"ל בשיחותיו וספוריו הקדושים מרבנו ז"ל שכבר נדפסו אנו מוצאים דבר נפלא שיש הרבה דברים שרבנו ז"ל זכה להם כמתנה מן השמים והם לפחות עשרה במספר: **א)** ד' אמות בארץ ישראל - לנסע לארץ ישראל ולחזר במסירות-נפש עצומה כמעט למעלה מדרך הטבע כי היה כמה פעמים בסכנת מות וטביעה (כמספר בשבחי הר"ן) והשיג מה שהשיג ורצה לפעל וכו', ורבנו ז"ל זכה לזה מה שלא זכו הבעל-שם-טוב ורבי נפתלי כ"ץ ושאר הצדיקים הגדולים (והגר"א), רק אלו הצדיקים היחידים שהתישבו בארץ-ישראל הצליחו בזה, אבל נסיעת ארץ-ישראל רק בשביל ד' אמות זה זכה רק רבנו ז"ל ויש הרבה להאריך בזה. **ב)** ראש השנה - שאמר בפרוש שזהו לא ירשה מאבותיו אלא מתנה מהשם יתברך, לעסק בתקון העולם. **ג)** נשמת משיח הגואל צדק - פעל אצל השם יתברך שיהיה מיוצאי חלציו. **ד)** תקון הכללי על פגם הברית - שלא קדמו אדם מעולם להשיג זאת כמאמרו ז"ל. **ה)** ציונו הקדוש - אשר אלפים התעוררו ומתעוררים עד היום לתשובה וליראת שמים, והבטחתו הנוראה לכל מי שיבוא על קברו ויגיד שם העשרה מזמורים אזי יוציאו ויחלצו משאול תחתיות, וזהו בודאי מתנה מן השמים לרבנו ז"ל, שאף צדיק בעולם לא הבטיח כזאת. **ו)** הבטחה שהמקרבים אליו לא יסתלקו מהעולם לפני שיגיעו לענינם ולמדרגתם הקדושה אשר עבור זה נבראו ובאו לעולם הזה, ואין הקדוש ברוך הוא עושה לו זאת ליקח אחד מאנשיו באמצע עבודת הקדש שלו. **ז)** הבטחה שכל תינוק לפני שבע שנים שיבוא אליו יהא שמור מן החטא עד חתנתו כמובא בחיי מוהר"ן תקי"ז (וכותב רבי אברהם ב"ר נחמן בכוכבי אור: "נראה לעניות דעתי, שהיתה כונתו גם אחר הסתלקותו, לכל תינוק שיבוא אצלו קדם שבע שנים, ויקים כמאמרו הקדוש בנתינת הצדקה ואמירת העשרה קפיטל תהלים, וידעתי מאחד שבחן זאת, וכן הוה") ואף צדיק לא הבטיח כזאת מעולם. **ח)** פעל אצל השם יתברך שכל מי שבא אליו להתפלל עבור מקשה לילד, שתלד מיד כשבאים אליו. **ט)** שכל מי שבא אליו הוא יודע ומכיר כל גלגוליו עד אדם הראשון וגם קלקוליו ותקוניו ועוסק ומגלגל עמו לתקן נפשו ורוחו ונשמתו בכל הגלגולים שעברו עליו, עד שיגיע לשלמות תקון הנפש בזה ובבא לנצח, וגם יודע כל הצדיקים מאדם הראשון עד עכשיו מאיזה מקום היו ומהיכן מקבלים התורה שלהם. **י)** עשרת הדברות שיצאו מפיו בהמעשה מהלחם שאכל האותיות וראה כל מה שתלמיד ותיק עתיד לחדש, זהו מתנה יקרה שביקרים, ועל כלם המתנה הגדולה אשר לא טעם טעם חטא מימיו ונשמתו לא טעמה מעץ הדעת וכו', גם הידיעה של בעל השדה אף אחד לא ידע כמוהו.

רבי לוי יצחק בשמעו זאת יצא מגדרו ואמר בהדגשה גדולה: "דאס איז א שיינער און א שטארקער געדאנק"! (זהו רעיון נאה וחזק!) ואחר כך אמר לי אם אתה מסגל כל כך לחדש חדושים כאלה "לייג אריין דעם קאפ אין רעבינס ספר (בלקוטי מוהר"ן) און זיי מחדש שיינע פרושים אויף זיינע תורות מיט שיינע גידאנקען" (תכניס את ראשך בספרו של רבנו (הלקוטי מוהר"ן) ותחדש פרושים נאים על התורות שלו עם רעיונות יפים).

וספר אז כמה דברים ושיחות בנוגע לחדושים ולמודים בספר לקוטי מוהר"ן, ומהם אני זוכר מרבי זלמן לובערסקי ז"ל (נכד רבנו ז"ל מצד זקנתו מרת חיק'ה בתו של רבנו ז"ל) שראה חבורו בכתב יד על הלקוטי מוהר"ן פרושים יפים ונאים שאפלו נערים ואנשים פשוטים היו יכולים להבין הלקוטי מוהר"ן על פי פרושיו ובאוריו, וכתוב שם הרבה דברים ופרושים שרבנו ז"ל גלה לו בחלום הלילה. ואמרו עליו שתאר פניו היה כדמות דיוקנו של רבנו ז"ל. (וסיפר ר' לוי יצחק שמסרו כתב-יד החבור הזה לידי מורנו רבי אברהם שטרנהארץ שנסע אז לארץ ישראל, כדי להדפיסו שם, אבל מורנו בהחפזו [כידוע שחפשו אחריו] השאירו שם, וחבל על דאבדין).

ועוד ספר מרבי אפרים ב"ר נפתלי ז"ל שפעם אמר לו מוהרנ"ת ז"ל "די פרויקע! (כך כנוהו) איך זאל זיך רעכטן אז דיא מיט דיין קעפאלע זאל נחמן האבן א גרעסערן געפיל פין דיר אין רעבינס ספר (פרויקע! מי יפלל, שאתה עם הראש שלך, יהיה לנחמן [הוא רבי נחמן טולטשינער] הרגשה גדולה בספרו של רבנו ז"ל [הלקוטי מוהר"ן] יותר ממך). כי רבי אפרים היה למדן גדול ובעל הבנה בלקוטי מוהר"ן (וקצת רואים בספרו "לקוטי אבן") ומוהרנ"ת ז"ל היה חפץ מאד שיעסק הרבה בלמוד הלקוטי מוהר"ן וישים מחו ולבו להגות בו ולחדש חדושים נאים כגדל הבנתו, כי רבנו ז"ל אמר מי שהוא למדן הוא מסגל ביותר ללמוד ולהבין העמקות שבספרו, ורצונו של מוהרנ"ת ז"ל היה שרבי אפרים יעזב את מסחרו בתכשיטים וזהב ואבנים טובות ומרגליות, ויקדיש עצמו יותר לתורה ותפלה ועבודת השם יתברך, ויסע אליו לעתים קרובות כדי לשמשו ולקבל ממנו כל מה שקבל מרבנו ז"ל, מפני שהוא מסגל לזה מחמת למדנותו וחסידותו. [גם היה מבגר מרבי נחמן טולטשינער ב 13-12 שנים]. אבל לא אסתייעא מלתא, כי מוהרנ"ת ז"ל לא רצה לקחת ממנו הבחירה ולהכריח אותו על זה, ועל כן נשאר בעסק מסחרו בקביעת עתים ושעורים לתורה ותפלה ועבודת השם יתברך כדרך כל הבעלי בתים מאנשי-שלומנו ועבד את ה' בכל לבבו, ואנשי-שלומנו אמרו עליו שהוא צדיק ולמדן (כמובא בהתורה ל"א), ומוהרנ"ת ז"ל בחר ברבי נחמן טולטשינער להיות משמשו וכו' (ומענין רבי נחמן טולטשינער יכתב במקום אחר באריכות).