# (רלא)

> מקור: https://rabenu.app/books/avtzr-nchmny/231/

העולם תמהים ושואלים: מה לכם חסידי ברסלב, שאתם עושים רקודים בכל יום אחרי התפלה שחרית וערבית, לא פורים היום ולא שמחת-תורה היום, לשמחה מה זו עושה?!. אנו משיבים להם: כמה טעמים יש לרקודים אלו; **א)** רבנו ז"ל כותב בלקוטי מוהר"ן תורה י' 'ואלה המשפטים', שעל ידי רקודין והמחאת כף נמתקים הדינים, עין שם בארך. ובכמה מאמרים בלקוטי מוהר"ן מובא ענין מחיאת כפים בתפלה (מד, מה, מו) ובכן, על בסיס דברי קדשו של רבנו ז"ל אנו מקימים דבריו הקדושים, כי חז"ל אמרו שכל יום ויום מרבה קללתו משל חברו רחמנא לצלן (סוטה מט.), ויש הכרח גדול להמתיק הדינים הקשים שבעולם, ולכן בתפלה אנו מוחאים כפים, ומיד אחרי התפלה אנו יוצאים ברקוד, כדי שעל ידי זה נעשה המתקת הדינים בעולם כמאמר רבנו ז"ל, ולכן כל המקרבים לרבנו ז"ל מקימים דבריו בתמימות ובפשיטות מדי יום ביומו, כולל שבת ויום-טוב, ואפלו בין-המצרים מלבד תשעת הימים, ואנו מאמינים בכל לב שבאמת זה עושה פעלות גדולות ובודאי נתבטלים בזה כמה גזרות רעות וקשות בעולם, אשר השם יתברך יש לו נחת רוח מזה ונתבטל חרון אף.

**ב)** גם ענין הרקוד אחרי התפלה בבקר, הוא כדי להתחיל את היום בשמחה, כי רבנו ז"ל אמר "מצוה גדולה להיות בשמחה תמיד", והרקוד מלהיב את האדם לשמחה. ג) כי בזה אנו מראים לקדוש ברוך הוא שאנו שמחים שזכינו לקום בבקר ולהתפלל במנין, ואנו מביעים שמחתנו ברקוד לכבודו יתברך ולהודות לו על החסד שעשה עמנו והחזיר לנו נשמתנו אשר הפקדנו בידו בשנתנו.