# (כז)

> מקור: https://rabenu.app/books/avtzr-nchmny/27/

רבי נחמן טולטשינער היה יתום מקטנותו ונתגדל אצל דודו רבי ראובן יוסל אחי אביו רבי אברהם בהייסין שהיה מאנשי רבנו ז"ל, ומוהרנ"ת ז"ל כשהיה נוסע לאומן היה כמה פעמים מתעכב בדרכו בהייסין ומתאכסן אצל רבי ראובן יוסף הנ"ל, ורבי נחמן היה משרת אותו בנערותו ומשמשו בפקדת דודו, ובינתים היה שומע ממוהרנ"ת תורות רבנו ז"ל ושיחות יקרות שהיה מדבר עם אנשי שלומנו. פעם אחת האריך מאד בשיחה נפלאה מתכלית האדם בעולם הזה, וסים את דבריו בקולו הנמרץ כדברים האלה: "דיא וועלט מיט דיא געלט אין אלע תאוות פין עולם הזה איז נישט, אין מען קריגט דאס נישט. תורה ותפלה ועבודת ה' איז יא, אין מען קריגט דאס יא" (העולם עם הממון וכל התאוות של העולם הזה הם 'לא', ולא משיגים אותם. תורה ותפלה ועבודת ה' הם 'כן' וכן משיגים אותם).

הדבורים הנוקבים הללו חדרו במעמקי לבו וחדרי בטנו והשאירו רשם חזק בנפשו וחוללו בקרבו איזה מהפך במחשבותיו מהו התכלית האמתי בעולם הזה, אף על פי שהיה אז צעיר לימים, ומני אז גמלה בלבו ההחלטה הנמרצת שמוהרנ"ת הוא המורה דרך האמתי שלו, ותדבק נפשו בנפש מוהרנ"ת ומאז נתקרב אליו יותר ויותר ושרת אותו בכל לבו ונפשו עד שנהפך במשך השנים למשרתו ומשמשו ותלמידו המבהק וממלא מקומו אחרי הסתלקותו, והוא היה המוציא והמביא אצל אנשי שלומנו בכל עניני רבנו ז"ל, והשמש דקלויז, והבעל תפלה כידוע, והשתדל בכל כחו להדפיס כל כרכי "לקוטי הלכות" אחרי הסתלקות מוהרנ"ת ז"ל מלבד הכרך הראשון אשר הדפיסו עוד בחיי מוהרנ"ת ז"ל. (כמספר בכוכבי אור, ובסוף אבניה ברזל שיחות וספורים מרבי נחמן טולטשינר, בתוספת מזקני אנ"ש).