# (כט)

> מקור: https://rabenu.app/books/avtzr-nchmny/29/

מורנו הרב רבי נתן זצוק"ל נזהר מאד שהסכה תהיה בנויה היטב וסגורה מכל הצדדים, לבל יחדר הרוח בפנים, שיוכל לקים הגמרא 'תשבו כעין תדורו', ויהא באפשרותו ללמד ולהתפלל ולעסק בעבודת ה' בתוך הסכה כחפצו באין מפריע (גם שלא יזיק למחלת המעים שלו). בתקופת גרושו מעיר ברסלב לעיר נעמרוב בסבת מלשינות המתנגדים (כמובא באגרותיו 'עלים לתרופה'), לא היה לו סכה לבדו כרצונו, רק בשכנות, כשהגיע ערב סכות ראה תלמידו המבהק מורנו הרב ר' נחמן טולטשינער זצ"ל על פני רבו שהוא סובל קשות מזה, ובכן, הזדרז ושנס מתניו לבנות לו סכה, והוא בעצמו גבל את הטיט והתבן ובמרץ רב עבד מהבקר עד קרוב לכניסת החג, והסכה עמדה בנויה על תלה לשביעות רצונו של רבו, בהתפעלותו שהצליח כל כך לבנות הסכה ביום אחד.

אחר כך, כשחזרו מתפלת ערבית של יום-טוב ונכנסו לסכה, היה רבי נחמן טולטשינער בשמחה ובהתרוממות, עד שבאמצע הסעדה אמר לרבו מוהרנ"ת: 'כשמתיגעים ועמלים כל היום על בנית הסכה, אז מרגישים טעם אחר לגמרי ברוממות מצות הסכה'. והעיר לו מוהרנ"ת ואמר לו: "אבל זאת עדין לא נסית, לצעק בתפלה כל היום בערב סכות לפני השם יתברך: רבונו של עולם, הטעימני נא טעם סכה! איזה טעם עילאי מרגישים אז כשיושבים בסכה!".