# (נ)

> מקור: https://rabenu.app/books/avtzr-nchmny/50-2/

שמעתי מרבי איטשע מאיר קורמן שמה שכותב מוהרנ"ת בימי מוהרנ"ת (חלק ב', סעיף עד) שבח"י שבט תקע"א "היה התחלת היסוד של ההדלקה, להדליק שמן-זית על קברו נר תמיד לא יכבה, כאשר אנו נוהגין מאז ועד הנה, וגם זה היה על-פי מעשה בקהלת-קדש טפליק", ומעשה שהיה כך היה: שבהיות רבי נפתלי ז"ל בטעפליק ארע שם מקרה מעציב מאד, אשר נערה אחת יצאה מהיהדות ונשתמדה רחמנא לצלן, ובא אביה בבכיה גדולה לרבי נפתלי שיתן לו איזה עצה מה לעשות. ואמר לו רבי נפתלי, היות ורבנו ז"ל כותב בספר המדות: "בזכות נר תמיד הדולקים בשמן זית נצולין מגזרת שמד", ובכן מיעץ לו לקבל על עצמו להשתדל לשלח לאומן מדי פעם בפעם שמן זית להדליק נר תמיד על ציון הקדוש של רבנו ז"ל, ובודאי יועיל לו בעזרת ה'. ומיד מסר לרבי נפתלי כד שמן להביאו לאומן, ומאז היה שולח כל פעם שמן להדלקת הנר תמיד בבית ציונו הקדוש, וקרה הנס ומאז היה שנוי לה לטובה עד שחזרה ליהדותה לשמחת כל המשפחה והקהלה, זהו המעשה שמרמז מוהרנ"ת שם. וכשספרתי זאת לר' לוי יצחק שמח מאד על זה, כי לא ידע המעשה, ונהנה מזה.

(משה עומד בין שמד לרצון (לקוטי מוהר"ן רטו), "משה" ראשי-תבות: מ'ציל ש'מן ה'נר - מ'גזרת ש'מד ה'נורא).