# (נה)

> מקור: https://rabenu.app/books/avtzr-nchmny/55/

מוהרנ"ת ז"ל אחרי שנתקרב לרבנו ז"ל ושמע ממנו תורות נפלאות ושיחות קדושות בגדל מעלת התפלה בכח אין שרייען ביים דאווינען אזוי וויא אמאליקע צדיקים (והתפלה בצעקה כמו הצדיקים הקדמונים), על כן היה מתלהב מאד בתפלתו בכחות עצומות ובשאגות ואנחות. והיה אומר על הצדיקים שהתפללו בקול דממה דקה: "זיי גלייכן זיך צים רעבין וואס ביי איהם איז מקים "שמן בחשאי" - אמירה בחשאי (עין בתורה כ"א), זאלן זייא זיך מיטשען ביים דאווינען אזוי וויא איך מיטשע זיך" ("מדמים הם עצמם לרבנו שאצלו מתקים ,"שמן בחשאי" - אמירה בחשאי [עין בתורה כ"א] ?! שיתיגעו בתפלה כמו שאני מתיגע").

וזה היה בימי נעוריו, אבל לעת זקנותו כבר היה מתפלל בנחת ובמתינות, וצעקותיו היו בקול דממה דקה ובאנחות שקטות. (שמעתי מר' איטשע מאיר קורמן ומר' לוי יצחק ומר' אליהו חיים רוזין)

אמר הכותב: זכורני שמורנו רבי אברהם סופר שטרנהרץ ז"ל עד סוף ימיו (נפטר בן צ"ג שנים וחמשה חדשים) היה מתפלל בחמימות ומחיאת כפים שקטות, ומדי פעם בפעם היה משמיע בקול נמוך אנחות וגניחות וצועק אי אי אי וכו'.