# דף נא - ב

> מקור: https://rabenu.app/books/bavli-chullin-chavruta/comm-103/

ואי סלקא {דעתך יש בו חשש} ביציאתו מרחם אמו {משום ריסוקי אברים} אמאי מטמא התינוק בזיבה, והרי, אם כן, חולה הוא, ו{איקרי כאן "זב מבשרו"} - {ולא} זב {מחמת אונסו?!}

ודחינן: {הכא במאי עסקינן, כגון שיצא דרך דופן,} ששם אין חשש לריסוק ביציאתו{.}

{תא שמע} ממה ששנינו במסכת ביצה [ו ב]: עגל שנולד {ביום טוב} - {שוחטין אותו} מיד {ביום טוב}, שאין בו איסור מוקצה, כיון שהיה מוכן לשחיטה אגב אמו. ומוכח שלא חיישינן לריסוק איברים.

ודחינן: {הכא נמי, כגון שיצא דרך דופן.}

{תא שמע: ושוין}, כל התנאים שנחלקו בבכור שנפל בו מום ביום טוב [שלא היה ראוי לאוכלו בכניסת היום מחמת קדושתו] אי אמרינן ביה מיגו דאיתקצאי בין השמשות איתקצאי לכולא יומא, מודים הם, {שאם נולד} הבכור, {הוא ומומו עמו}, שאין בו איסור מוקצה, שהרי במעי אמו אינו קדוש, ומשנולד יש בו מום, {שזה} - {מן המוכן} הוא, שאין בו איסור מוקצה, ולכן מותר לאוכלו מיד עם לידתו ביום טוב. ומוכח שאין לחשוש לריסוק איברים.

{וכי תימא הכא נמי} איירי {שיצא דרך דופן}.

אי אפשר לומר כך כאן. כי בכור היוצא {דרך דופן} - {מי קדוש?!}

{והא אמר רבי יוחנן: מודה היה רבי שמעון}, הסובר שיוצא דופן באדם הרי הוא כילוד, ומטמא את אמו כיולדת רגילה, {לענין קדשים} - {שאינו קדוש.}

וכיון שאינו קדוש, מה לנו להיתר המום, הרי חולין הוא!?

ודחינן: לעולם חיישינן לריסוק איברים ביציאתו מהרחם. ומה שמותר לאכול את הבכור שנולד במומו ביום טוב, ואין צורך להשהותו מעת לעת, כי {הכא במאי עסקינן, שהפריס על גבי קרקע.} עמידתו מאליו על פרסותיו, היא המוכיחה שאינו טרפה, ואין צורך בשהיה מעת לעת.

{ואמר רב נחמן}: כשמפילים את הבהמה לצורך שחיטה, ואפילו ממקום גבוה, ב{בית המטבחים} - {אין בו משום ריסוקי אברים.}

{ההוא תורא דנפל} בבית המטבחיים, {ואישתמע קל נגיחותיה,} יללותיו בנופלו. {על רב יצחק בר שמואל בר מרתא, שקל משופרי שופרי,} מהמשובח שבבשרו, ואכל אותו.

{אמרי ליה רבנן: מנא לך הא} שלא חיישת לריסוק איברים!?

{אמר להו: הכי אמר רב}, בשעה שהשור שוחה ונוטה ליפול, {צפרניו} הוא {נועץ} בקרקע {עד שמגיע לארץ}, כך שאין לו חבטה כמי שנופל מגובה.

{אמר רבי יהודה אמר רב}: בהמה שנפלה מן הגג ואחר כך {עמדה}, שוב {אינה צריכה} שהייה {מעת לעת.}

אך {בדיקה} בחוט השדרה, וכן בדיקה אם לא נשברו רוב צלעותיה, ואם לא נעקרה חוליה - {ודאי בעיא!}

ואם {הלכה, אינה צריכה} אפילו {בדיקה!}

{רב חייא בר אשי אמר: אחת זו ואחת זו צריכה בדיקה!}

{אמר רב ירמיה בר אחא אמר רב: פשטה ידה לעמוד}, הרי {אף על פי שלא עמדה,} שוב אין היא צריכה שהייה מעת לעת.

{עקרה רגלה להלך} - {אף על פי שלא הלכה,} אינה צריכה אפילו בדיקה.

{ורב חסדא אמר}: אפילו לא פשטה ידה כדי לעמוד, אלא רק {ניערה,} נתחזקה ורצתה {לעמוד, אף על פי שלא עמדה,} אינה צריכה שהייה.

{אמר אמימר משמיה דרב דימי מנהרדעא: נפולה,} שאמרו חכמים שיש לחוש לה, (55) {צריכה בדיקה כנגד בני מעיים,} שמא נקרע רוב הכרס החיצונה או שמא ניקבו המעיים.

{אמר ליה מר זוטרא: הכי אמרינן משמיה דרב פפא: צריכה בדיקה כנגד בית החלל כולו}, משום שבירת רוב צלעות, או עקירת החוליות.

{אמר ליה הונא מר בר בריה דרב נחמיה לרב אשי: סימנין מאי?} האם צריך לבדוק גם את הקנה והוושט שמא נעקרו ממקומן?

{אמר ליה: סימנין} - {קשין הן אצל נפילה}. שהם מחזיקים מעמד ואינם נעקרים בנפילה.

{אמר רב יהודה אמר שמואל: עוף שנחבט} בנפילתו בעל כרחו {על פני המים,} כיון {ששט מלא קומתו, דיו!}

{ולא אמרן, אלא} כששט {ממטה,} ממורד הנהר {למעלה} הנהר, שאז שיוטו מראה על בריאותו. {אבל} אם הוא שט {מלמעלה למטה - }

{מיא הוא דאשפלו,} ואין זה שיוט עצמי שלו.

{ואי} הוו {מיא קיימי}, (56) {לית לן בה!}

{ואי שדא ציבי} שהיו מושלכים בנהר קיסמי עץ, {וקדמיה,} והוא הקדים את העצים השטים במים - {הא קדמיה איהו לציבי,} ואז, אפילו מלמעלה למטה הווי ראיה על בריאותו.

עוף שנפל על {גלימא מתיח}, על בד שמונח על גבי יתדות, והיה אותו הבד מתוח - {חיישינן} לריסוק איבריו. ואם נפל על בד {דלא מתיח} - {לא חיישינן.}

{עוף ומעופף,} דהיינו, אם היתה הגלימא כפולה, שאז אין העוף נחבט, {לא חיישינן!}

עוף שנפל בתוך רשת הפרושה באויר, הנקראת {איזלא, ומקרבי קיטרי,} קשרי הרשת סמוכין זה לזה - {חיישינן} שמא הקשרים ריסקו את איבריו. ואי {לא מקרבי קיטרי} - {לא חיישינן!}

נפל העוף על {כיתנא,} פשתן {דעביד בטוני,} הכרוך בחבילות, {חיישינן} לריסוק איברים משום שהן חבילות קשות. ואם נפל על צידי החבילה, {דהאי גיסא ודהאי גיסא} - {לא חיישינן.}

נפל על חבילות קנים, הנקראות {אסורייתא - חיישינן.}

נפל על {כיתנא,} פשתן {דדייק,} שנחבט הפשתן, {ונפיץ,} מנופץ, שנעשה רך - {לא חיישינן.} אבל אם היה הפשתן {דייק ולא נפיץ} - {חיישינן.}

{דעביד ביזרי}, אם יש בו גבעולים, {כיון דאיכא ביה קטרי,} קשרים - {חיישינן}, על אף שהוא דייק ונפיץ.

{דקתא}, נעורת של שברי גבעולין הננערים מן הפשתים כשמנפצין אותן - {חיישינן}. אבל כשהיא {דקדקתא,} דקה מן הדקה - {לא חיישינן.}

{נברא}, סיב הגדל סביב הדקלים - {חיישינן}. אבל, {תימחתא}, לאחר שחילקוהו לרצועות הוא נעשה רך, {לא חיישינן.}

{קיטמא נהילא}, אפר מרוקד בנפה הרי הוא נכבש ונעשה קשה. {חיישינן,} כיון שהוא מרוקד בנפה, הוא נכבש ונעשה קשה. אבל אם הוא {לא נהילא} - {לא חיישינן,} משום שאינו נכבש, ואינו נעשה קשה.