# דף קלד - ב

> מקור: https://rabenu.app/books/bavli-chullin-chavruta/comm-271/

{ראשית הגז, והמתנות, ופדיון הבן,} וטלה של {פדיון פטר חמור,} בכל הנך ליכא איסורא אלא רק ספק ממונא, והלכך אזלינן בהו {ל}קולא ו{פטור} בספק.

{כי אתא רבין, אמר}: מתניתא אחרינא דאשכח ריש לקיש, דתני בה דפטר רבי מאיר ב{קמה} של גר שספק אם נקצרה קודם שנתגייר או אחר כך (1), {א}מתניתין ד{קמה} דספק לקט הוי לקט - רמי ליה לרבי יוחנן. ושני ליה רבי יוחנן: בלשון יחיד אני שונה אותה כדלעיל.

{לוי זרע בכישר} [שם מקום], {ולא הוו} התם {עניים למשקל לקט. אתא לקמיה דרב ששת} לשאול מה יעשה בלקט.

{אמר ליה} רב ששת: כתיב "{לעני ולגר תעזוב אותם",} משמע דווקא לעני ולגר (2), {ולא} שתניחם בשדה {לעורבים ולא} שתניחם {לעטלפים,} הלכך אינך צריך להניח הלקט בשדה (3).

{מיתיבי: אין מביאין} [אין צריך הישראל לטרוח ולהביא] {תרומה לא מגורן לעיר} ליד הכהן, {ו}כן {לא ממדבר לישוב. ואם אין שם} בגורן או במדבר {כהן} שיקחם, {שוכר פרה ומביאה} [את התבואה] לעיר {מפני הפסד כהן} (4){.} ואם כן הכא נמי יביא הישראל את הלקט לעיר ויתנו לעניים!?

ומתרצינן: {שאני תרומה דטבלה!} דהוי כל התבואה טבל ואסורה עד שיפריש התרומה, {ולא סגיא דלא מפריש לה,} דחייב הוא להפריש כדי להתיר התבואה.

ומקשינן: {והרי מתנות} כהונה {דלא טבלי,} שהרי אין שאר הבהמה נאסרת עד שיתן המתנות, {ותניא: מקום שנהגו למלוג בעגלים,} שהיו רגילין למולגן ברותחים ולאכלן עם העור, אף על גב דבשאר מקומות אין צריך ליתן את העור לכהן [דלא מצינו דאתרבי עור הזרוע מקרא], באותו מקום {לא יפשיט את הזרוע} ויתננה לכהן, אלא נותנה עם העור, ועין יפה היא שנהגו בכהנים.

מקום שנהגו {להפשיט את הראש, לא יפשיט את הלחי,} אלא נותנה עם העור, דמרבינן לקמן שצריך ליתן לכהן צמר שבראש כבשים, וכל שכן דצריך ליתן העור (5).

{ואם אין שם כהן} ליתן לו את המתנות, {מעלין אותן בדמין,} ששמין את דמיהן של המתנות, {ואוכלן} הישראל, והדמים יתן לכהן הבא ראשון (6), ועושין כך {מפני הפסד כהן.} חזינן דצריך הישראל לטרוח כדי שיגיעו המתנות ליד כהן.

ודחינן: {שאני מתנות כהונה ד}לשון "{נתינה" כתיבא ביה,} ולהכי מוטלת עליו החובה ליתן לכהן.

ואמרינן: {השתא דאתית להכי,} לענין {תרומה נמי} מצית לתרוצי הכי, דשאני תרומה מלקט משום ד"{נתינה" כתיבא ביה} (7){.}

ותמהינן: {ואלא} לשון "{תעזוב" יתירא} דכתיב בלקט {למה לי,} לאו למימר דאם אין עניים יצניע הלקט עד שימצא עני?!

ואמרינן: לא. אלא {לכדתניא: המפקיר} את {כרמו ולשחר} [בבוקר] {עמד ובצרו} (8){,} אף על גב דהפקר פטור ממתנות עניים, הכא {חייב בפרט ובעוללות ובשכחה ובפאה,} דבכולהו כתיב "תעזוב" יתירא, {ופטור מן המעשרות} (9){.}

{ההוא שקא דדינרי} [שק של דינרי זהב] {דאתא לבי מדרשא,} ששלחוהו ממקום אחר עבור בני הישיבה. {קדים רבי אמי וזכה בהן} [ואף על גב ששלחו את הדינרים עבור בני הישיבה, הוצרך לזכות בהן רב אמי עבור העניים שאינם בני הישיבה, לב אריה].

ותמהינן: {והיכי עביד הכי, והא כתיב} במתנות עניים "{ונתן",} ודרשינן: {ולא שיטול מעצמו!?} ומבארינן: {רבי אמי נמי} לא לעצמו זכה, אלא {לעניים זכה בהן} (10){.}

{ואיבעית אימא: אדם חשוב שאני,} שמותר לו לזכות לעצמו כדי שיהא גדול בעושר.

{דתניא}: כתיב "{והכהן הגדול מאחיו".} ודרשינן מינה: {שיהא גדול מאחיו בנוי בחכמה ובעושר.}

{אחרים אומרים: מנין שאם אין לו} משלו {שאחיו הכהנים מגדלין אותו?} תלמוד לומר: "{והכהן הגדול מאחיו"} - {גדלהו משל אחיו!} (11)

(((מתניתין:)))

{איזהו הזרוע?}

{מן הפרק של ארכובה עד כף של יד} דהיינו העצם הרחבה של הכתף. {והוא} נמי הזרוע {של נזיר} דכתיב ביה שמניפין את "הזרוע בשלה".

{וכנגדו ברגל} - הוא ה{שוק} האמור בשלמים, שהוא גם כן שתי עצמות, מן הפרק של ארכובה עד בוקא דאטמא, דהיינו כל הירך (12).

{רבי יהודה אומר: שוק} הוא {מן הפרק של ארכובה עד סובך של רגל.}

{איזהו לחי?}

{מן הפרק של לחי עד פיקה של גרגרת.}

(((גמרא:)))

{תנו רבנן}: האי דכתיב "ונתן לכהן את {הזרוע"} - {זה זרוע ימין.}

{אתה אומר זה זרוע ימין, או} שמא {אינו אלא זרוע שמאל?}

{תלמוד לומר: "הזרוע".}

והוינן בה: {מאי תלמודא?} מהיכן נלמד מהמילה "הזרוע" דהוא ימין?

ומבארינן: {כדאמר רבא} לענין גיד הנשה, דילפינן מ"ה'" יתירא ד"{הירך"} דהוא {המיומנת שבירך} דהיינו ימין. {הכא נמי} ילפינן מ"ה'" יתירא ד"{הזרוע"} דהוא {המיומן שבזרוע.}

והאי דכתיב "{והלחיים", למאי אתא} האי "ה'" יתירא?

{להביא צמר שבראש כבשים ושער שבזקן תיישים} שצריך ליתנם לכהן.

והאי דכתיב "{והקבה", למאי אתא} האי "ה'" יתירא?

{להביא חלב שעל גבי קבה וחלב שבתוך הקבה.}

וראיה לכך מד{אמר רבי יהושע: כהנים נהגו בו} - בחלב שעל גבי הקבה ושבתוך הקבה - {עין יפה, ונתנוהו לבעלים} (13){. טעמא דנהגו,} משמע {הא לא נהגו} - {דידיה} [דכהן] {הוא.} חזינן דמדאורייתא צריך ליתנו לכהן, וילפינן לה מיתורא ד"ה'".

{דורשי חמורות} [מקראות הסתומים] {היו אומרים} דמהכא ילפינן ד"זרוע" ימין היא:

{הזרוע,} שהיא יד - {כנגד היד} של פנחס, שזהו ברית כהונת עולם שניתנה לו. {וכן הוא אומר: "ויקח רומח בידו".} ואיזו יד עושה מלחמה, הוי אומר - ימין! חזינן מהכא דנותנין לכהן זרוע ימין.

{ולחיים} הניתנין לכהן - {כנגד תפילה} [הנאמרת בפה דהיינו לחיים] דפנחס. {וכן הוא אומר: "ויעמוד פנחס ויפלל".}

{קבה} הניתנת לכהן - {כמשמעה,} כנגד קבה דמעשה פנחס. {וכן הוא אומר: "ואת האשה אל קבתה".}

{ותנא} דברייתא {מייתי לה מהכא} דזרוע היא ימין:

כתיב בשלמים: "ואת {שוק הימין} תתנו תרומה". {אין לי אלא שוק הימין} דכתיב ביה בהדיא דהוא ימין, {זרוע מוקדשין} של איל נזיר {מנין} שהוא ימין? {תלמוד לומר} מדכתיב בשלמים קרא יתירא "{תתנו".}

{זרוע חולין} דמתנות כהונה {מנין} שהיא ימין? {תלמוד לומר} דכתיב בשלמים קרא יתירא "{תרומה"} [הגירסא לפנינו להיפך, ועיין בהערה בצד הדף].

שנינו במשנתינו: {איזהו לחי, מן הפרק של לחי ועד פיקה של גרגרת.}

ומקשינן: {והתניא} גבי לחי דמתנות כהונה: {נוטלה ובית השחיטה עמה,} והיינו יותר למטה כלפי הגוף מפיקה של גרגרת?

ומתרצינן: {לא קשיא, הא} דמתניתין - {רבנן} היא, {והא} דברייתא - {רבי חנינא בן אנטיגנוס} היא.

{דתניא: מוגרמת,} דהיינו בהמה שנשחטה למעלה מבית הבליעה - {פסולה.}

{העיד רבי חנינא בן אנטיגנוס על מוגרמת שהיא כשרה.} ואם כן, לעולם, לכולי עלמא, בין למתניתין ובין לברייתא, נותנין הלחי עד פיקה של גרגרת, אלא דברייתא סברה כרבי חנינא בן אנטיגנוס דאפשר לשחוט בפיקה של גרגרת [דהיינו מוגרמת], ולהכי קרי לאותו מקום "בית השחיטה", ומתניתין רבנן היא דסבירא להו דאין שוחטין שם, ולהכי תנן עד פיקה של גרגרת ולא קרי לאותו מקום "בית השחיטה" (14).

{ואיבעית אימא: הא והא רבנן, ומאי} האי דתניא בברייתא נוטלה ובית השחיטה {עמה} - {עמה דבהמה} קאמר, דבית השחיטה נשאר עם הבהמה, והלחי ניתנת עד פיקה של גרגרת ולא יותר. (15)

(((הדרן עלך פרק הזרוע והלחיים)))