# דף מו - א

> מקור: https://rabenu.app/books/bavli-chullin-chavruta/comm-92/

האם משמעותו "{עד, ועד בכלל"}. והיינו, שגם מקום הפרשה, שבו מתפצלים לראשונה החוטים היוצאים מחוט השדרה, נכלל בחוט השדרה, ואין כל ספק שאם נחתך הרי הוא טריפה.

{או דלמא "עד, ולא עד בכלל"}. והיינו, שמקום הפרשה הראשון גם הוא נכלל בספיקו של שמואל?

{בעי רב פפא: אם תמצא לומר "עד ולא עד בכלל"} - {פי פרשה} עצמה, והיינו אם נחתך החוט הגדול של השדרה, במקום שהוא מתחיל להתפצל - {מהו?}

{בעי רבי ירמיה: אם תמצא לומר "עד ועד בכלל"}, ואז אין ספק שפי הפרשה, שהוא בחוט עצמו, היא טרפה. אבל אם ניתק החוט של "{פרשה" עצמה}, והיינו, שנחתך החוט היוצא מן חוט השדרה בפרשה הראשונה - {מהו?}

{תא שמע: הפרשה} - {תידון כבשר!}

ודייקינן: {מאי לאו}, אפילו {פרשה ראשונה ושניה} דינם כבשר, שאם נחתכו אינם טריפה.

ודחינן: {לא!} הכא איירי בחוטים היוצאים מהפרשה ה{שלישית}.

ודנה הגמרא: ועד היכן הוא מקום חוט השדרה, שאם נחתך הוי טריפה - {בעופא?}

{רבי ינאי אומר: עד} מקום החוט {למטה מן האגפים} [הכנפיים].

{וריש לקיש אמר: עד בין אגפים}, ולא מתחתם.

{אמר עולא: הוה קאימנא קמיה דבן פזי, ואייתו לקמיה עופא, ובדק עד בין אגפים, ושלחו ליה דבי נשיאה}, מבית הנשיא שלחו לקרוא לו לבוא, {וקם ואזל. ולא ידענא אי משום דלא צריך למבדק טפי} קם ואזל, {אי משום כבוד נשיאה}.

שנינו במשנה: {ניטלה הכבד} ולא נשתייר הימנו כלום.

ומדייקת הגמרא: {הא נשתייר הימנה כלום} - {כשרה, אף על גב דלא הוי} נשתייר {כזית}.

{והתנן: ניטל הכבד ונשתייר הימנה כזית כשרה}. אבל אם נשתייר פחות מכזית, טרפה?!

{אמר רב יוסף: לא קשיא. הא} - {רבי חייא, הא רבי שמעון בר רבי}, וכדמפרש ואזיל:

{כי הא דרבי חייא}, כשלא נשתייר מהכבד, {זריק} לה.

{ורבי שמעון בר רבי} - {מטביל לה} ואוכלה.

{וסימניך: עשירין} - {מקמצין}. רבי שמעון בר רבי היה עשיר, והוא היה אוכלה.

{ההוא פולמוסא,} גדוד צבא שהיו פוגעים בתושבי המקום, {דאתא לפומבדיתא. ערקו רבה ורב יוסף. פגע בהו רבי זירא.}

{אמר להו} רבי זירא: {ערוקאי} [על שם שערקו מפומבדיתא]: {כזית שאמרו} בכבד שניטל, היינו שנשתייר כזית {במקום} ה{מרה!}

{רב אדא בר אהבה אמר}: במקום {שהיא חיה.} והיינו במקום שתלוי הכבד תחת הכליות.

{אמר רב פפא: הלכך, בעינן} נשתייר {כזית} מן הכבד {במקום} חיבורה ל{מרה,} ובעינן נמי נשתייר {כזית במקום שהיא חיה.}

{בעי רבי ירמיה: מתלקט} חצי זית כבד מכאן וחצי זית מכאן, שלא נשתייר כזית במקום אחד - {מהו?}

נשתייר כזית כשהוא ארוך {כרצועה} - {מהו? בעי רב אשי}: נשתייר {כזית} כשהוא {מרודד} כאילו רידדו אותו, {מהו?}

ומסקינן: {תיקו.}

{בעא מיניה רבי זריקא מרבי אמי: נדלדלה כבד}, שנעקרה ממקומה בהרבה מקומות, {ומעורה בטרפשיה} [בטרפש הכבד] - {מהו?}

{אמר ליה} רב אמי: {דלדול זה} - {איני יודע מהו!}

{אי למאן דאמר} בעינן נשתייר כזית {במקום} החיבור ל{מרה} - {הא איכא} התם כזית, שהרי כולה קיימת.

{אי למאן דאמר} בעינן נשתייר כזית {במקום שהיא חיה} - {הא איכא.}

שנינו במשנה: {הריאה שניקבה}:

{רב ושמואל ורב אסי דאמרי} ניקב {קרמא עילאה,} הקרום העליון.

{ואמרי לה,} ניקב {קרמא תתאה.}

{אמר רב יוסף בר מניומי אמר רב נחמן}: מתניתין איירי באופן שניקב הקרום התחתון. {וסימניך: כיתונא דורדא,} מלבוש אדום, שהוא הקרום הפנימי, {דמנחא ביה ריאה.}

ואומרת הגמרא: זה {פשיטא, אי אינקיב,} שאם ניקב רק קרמא {עילאה ולא אינקיב} קרמא {תתאה,} הרי קרמא {תתאה מגין} על הריאה, ואינה טרפה, {כדרבה.}

{דאמר רבה}: האי {ריאה דאגליד,} שניטל הקרום העליון שלה, והופשטה [כמו "גלודה", שנפשט עורה],