# ברכת הלבנה

> מקור: https://rabenu.app/books/bdykt-markt/714/

כשמברכים את הלבנה, יעמדו הציבור בחוץ מתחת לכיפת השמים, וכשהשמים בהירים ואין עננים מכסים את הלבנה, ויאמרו:

למ̌נצח מזמור ל̀דוד׃ השמים מ̀ספ̀רים כ̀בוד־אל ומעשה ידיו מגיד הרקיע׃ יום ל̀יום יביע אמר ו̀לילה ל̀לילה י̀חוה־דעת׃ אין־אמר ו̀אין ד̀ברים ב̀לי נשמע קולם׃ ב̀כל־הארץ ׀ יצא קום ובקצה תבל מליהם לשמש שם־אהל בהם׃ ו̀הוא כ̀חתן יצא מחפתו ישיש כ̀גבור לרוץ ארח׃ מקצה השמים ׀ מוצאו ותקופתו על־ק̀צותם ו̀אין נסתר מחמתו׃ תורת י̌הוה+++ ת̀מימה מ̀שיבת נפש עדות י̌הוה+++ נאמנה מחכימת פתי׃ פקודי י̌הוה+++ י̀שרים מ̀שמ̀חי־לב מצות י̌הוה+++ ברה מ̀אירת עינים׃ יראת י̌הוה+++ ׀ ט̀הורה עומדת לעד משפ̀טי־י̌הוה+++ אמת צד̀קו יחדו׃ הנחמדים מזהב ומפז רב ומתוקים מד̀בש ו̀נפת צופים׃ גם־עבד̀ך נזהר בהם ב̀שמרם עקב רב׃ ש̀גיאות מי־יבין מנסתרות נקני׃ גם מזדים ׀ חשך עבדך אל־ימש̀לו־בי אז איתם ו̀נקיתי מפשע רב׃ יהיו ל̀רצון ׀ אמרי־פי ו̀הגיון לבי ל̀פניך י̌הוה+++ צורי ו̀גאלי׃

צורי בעולם הזה ו̀גואלי לעולם הבא. ו̀כל־קרני ר̀שעים אגדע ת̀רוממנה קרנות צדיק׃

הל̀לו־יה ׀ הל̀לו את־י̌הוה+++ מן־השמים הל̀לוהו במ̀רומים׃ הל̀לוהו כל־מלאכיו הל̀לוהו כל־צ̀באו׃ הל̀לוהו שמש ו̀ירח הל̀לוהו כל־כוכ̀בי אור׃ הל̀לוהו ש̀מי השמים ו̀המים אשר ׀ מעל השמים׃ י̀הל̀לו את־שם י̌הוה+++ כי הוא צוה ו̀נבראו׃ ויעמידם לעד ל̀עולם חק־נתן ו̀לא יעבור׃

כי־אראה שמיך מעשה אצב̀עתיך ירח ו̀כוכבים אשר כוננתה׃ י̌הוה+++ אדנינו מה־אדיר שמך ב̀כל־הארץ׃

ל̀שם יחוד קדשא ב̀ריך הוא ושכינתה, בדחילו ורחימו, ורחימו ודחילו, ל̀יחדא שם יו"ד ה"י ב̀וא"ו ה"י ב̀יחודא ש̀לים (יהוה) ב̀שם כל־ישראל. הנה אנחנו באים ל̀ברך ברכת הל̀בנה כ̀מו שתק̀נו לנו רבותינו זכרונם לברכה, עם כל־המצו̓ת הכ̀לולות בה, ל̀תקן את־שר̀שה ב̀מקום עליון, לעשות נחת רוח ל̀יוצ̀רנו ו̀לעשות ר̀צון בור̀אנו. ויהי ׀ נעם אדני אלהינו עלינו ומעשה ידינו כונ̀נה עלינו ומעשה ידינו כונ̀נהו:

קודם הברכה יביט מעט בלבנה, ואח״כ כשמברכים לא יביטו בה שוב.

ברוך אתה י̌הוה+++, אלהינו מלך העולם, אשר ב̀מאמרו ברא ש̀חקים וברוח פיו כל צ̀באם, חק וזמן נתן להם שלא י̀שנו את תפקידם, ששים ושמחים לעשות ר̀צון קוניהם, פועל אמת שפ̀עלתו אמת, ו̀לל̀בנה אמר שתתחדש, עטרת תפארת לעמוסי בטן, שגם הם עתידים ל̀התחדש כ̀מותה ולפאר ל̀יוצ̀רם על שם כ̀בוד מלכותו. ברוך אתה יה̓וה+++, מ̀חדש ח̝דשים:

ואומרים כולם יחד בשמחה:

סימן טוב ת̀הי לנו ולכל ישראל:

סימן טוב ת̀הי לנו ולכל ישראל:

סימן טוב ת̀הי לנו ולכל ישראל:

ברוך יוצ̌ריך, ברוך עושיך, ברוך קוניך, ברוך בור̌איך.

כ̀שם שאנחנו מ̀רק̀דים ידלג ג׳ פעמים כ̀נגדיך ו̀אין אנחנו י̀כולים לגע ביך, כך אם י̀רק̀דו אחרים כ̀נגדנו ל̀הזיקנו, לא יוכ̀לו לגע בנו ו̀לא ישל̀טו בנו ו̀לא יעשו בנו שום רשם. תפל עליהם אימתה ופחד בגדל ז̀רועך יד̀מו כאבן: כאבן יד̀מו, ז̀רועך בגדל, ופחד אימתה עליהם תפל:

ויחזרו על הכל מ״סימן טוב״ עד ״אימתה עליהם תפל״ ג׳ פעמים.

אח״כ יאמרו: דוד מלך ישראל חי ו̀קים: ג׳ פעמים

אמן, אמן, אמן: נצח, נצח, נצח:

סלה, סלה, סלה: ועד, ועד, ועד:

לב טהור ב̀רא־לי אלהים ו̀רוח נכון חדש ב̀קרבי׃ ז׳ פעמים

שיר למעלות אשא עיני אל־ההרים מאין יבא עזרי׃ עזרי מעם י̌הוה+++ עשה שמים וארץ׃ אל־יתן למוט רגלך אל־ינום שמ̀רך׃ הנה לא־ינום ו̀לא יישן שומר ישראל׃ י̌הוה+++ שמ̀רך י̌הוה+++ צל̀ך על־יד י̀מינך׃ יומם השמש לא־יככה ו̀ירח בלילה׃ י̌הוה+++ ישמרך מכל־רע ישמר את־נפשך׃ י̌הוה+++ ישמר־צאת̀ך ובואך מעתה ו̀עד־עולם׃

הל̀לויה ׀ הל̀לו־אל ב̀קד̌שו הל̀לוהו ברקיע עזו׃ הל̀לוהו בגבורתיו הל̀לוהו כ̀רב גדלו׃ הל̀לוהו ב̀תקע שופר הל̀לוהו ב̀נבל ו̀כנור׃ הל̀לוהו ב̀תף ומחול הל̀לוהו ב̀מנים ו̀עגב׃ הל̀לוהו ב̀צלצ̀לי־שמע הל̀לוהו ב̀צלצ̀לי ת̀רועה׃ כל הנ̀שמה ת̀הלל יה הל̀לויה׃

תנא ד̀בי רבי ישמעאל אלמלי לא זכו ב̀ני ישראל אלא ל̀הקביל פ̀ני אביהם שבשמים פעם אחת בחדש דים. אמר אביי הלכך נימרינהו מעמד:

ויאמרו יחד קדיש ״על ישראל״.

יתגדל ו̀יתקדש ש̀מיה רבא (אמן) ב̀עלמא די־ב̀רא, כרעותה, ו̀ימ̀ליך מלכותה, ו̀יצמח פרקנה, ויקרב מ̀שיחה. (אמן) ב̀חייכון וביומיכון, ובחיי ד̀כל־בית ישראל, בעגלא ובזמן קריב, ו̀אמרו אמן. (אמן) י̀הא ש̀מיה רבא מ̀ברך ל̀עלם ל̀עלמי עלמיא יתברך, ו̀ישתבח ו̀יתפאר ו̀יתרומם ו̀יתנשא ו̀יתהדר ו̀יתעלה ו̀יתהלל ש̀מיה ד̀קדשא ב̀ריך־הוא. (אמן) ל̀עלא מן כל־ברכתא, שירתא, תשב̀חתא ו̀נחמתא, דאמירן ב̀עלמ̖א, ו̀אמרו אמן. (אמן)

על ישראל ו̀על־רבנן ו̀על־תלמידיהון ו̀על־כל־תלמידי תלמידיהון, ד̀עס̌קין ב̀אוריתא קדשתא, די ב̀אתרא הדין ו̀די ב̀כל־אתר ואתר, י̀הא לנא ולהון ולכון חנא ו̀חסדא ו̀רחמי, מן ק̝דם מארי ש̀מיא ו̀ארעא, ו̀אמרו אמן. (אמן)

י̀הא ש̀למא רבא מן ש̀מיא, חיים ו̀שבע וישועה ו̀נחמה ו̀שיזבא ורפואה וגאלה וסליחה ו̀כפרה ו̀רוח ו̀הצלה, לנו ולכל־עמו ישראל, ו̀אמרו אמן. (אמן)

עושה שלום במרומיו, הוא ב̀רחמיו יעשה שלום עלינו, ו̀על־כל־עמו ישראל, ו̀אמרו אמן. (אמן)

ואח״כ יאמרו כולם בשמחה גדולה:

ו̀היה אור־הל̀בנה כ̀אור החמה ו̀אור החמה יהיה שבעתים כ̀אור שבעת הימים ב̀יום חבש י̌הוה+++ את־שבר עמו ומחץ מכתו ירפא׃ ותעדי זהב וכסף ומלבושך שש ומשי ו̀רקמה סלת ודבש ושמן אכלת̌ ותיפי במאד מ̀אד ותצל̀חי למלוכה׃

יפנו אחד אל השני ויברכו איש את רעיהו:

ג׳ פעמים: שלום עליכם. ועונים: עליכם השלום.