# ברכת המזון

> מקור: https://rabenu.app/books/bdykt-markt/730/

קודם ״ברכת המזון״ יטול מעט מים אחרונים עד פרק אצבעות ידיו (יש אומרים פרק שני ויש אומרים פרק שלישי, ובכל מקרה יטול מעט ולא ירבה בהם, שאלו המים הם חלק הסטרא אחרא). וכשנוטל המים האחרונים, יאמר בלחש: זה חלק־אדם רשע מאלהים.

אח״כ יחזור למקומו בשולחן, ישב ויאמר:

למ̌נצח בנגינת מזמור שיר׃ אלהים י̀חננו ויבר̀כנו יאר פניו אתנו סלה׃ לדעת בארץ דרכך ב̀כל־גוים י̀שועתך׃ יודוך עמים ׀ אלהים יודוך עמים כלם׃ ישמ̀חו וירנ̀נו ל̀אמים כי־תשפט עמים מישר ולאמים ׀ בארץ תנחם סלה׃ יודוך עמים ׀ אלהים יודוך עמים כלם׃ ארץ נת̀נה י̀בולה י̀בר̀כנו אלהים אלהינו׃ י̀בר̀כנו אלהים ו̀ייר̀או אותו כל־אפסי־ארץ׃

אבר̀כה את־י̌הוה+++ ב̀כל־עת תמיד ת̀הלתו ב̀פי׃ סוף דבר הכל נשמע את־האלהים י̀רא ו̀את־מצותיו ש̀מור כי־זה כל־האדם: ת̀הלת י̌הוה+++ י̀דבר פי ויברך כל־בשר שם קדשו ל̀עולם ועד: ואנחנו ׀ נ̀ברך יה מעתה ו̀עד־עולם הל̀לויה: וידבר אלי זה השל̀חן אשר לפני י̌הוה+++:

שלושה שאכלו יחד חייבים בזימון, ואם הם עשרה יזמנו בשם ב״אלהינו״. ויש אומרים שגם הנשים חייבות בזימון כשהן שלושה אבל לא בעשרה, אבל אין הנשים מצטרפות האנשים לזימון.

הב לן ו̀נבריך ל̀מלכא עלאה קדישא: ועונים: שמים:

וממשיך המברך: ברשות מלכא עלאה קדישא, (בשבת: וברשות שבת מלכ̀תא) (במועדים: וברשות יומא טבא) (בסוכות: וברשות שבעה אושפיזין עלאין קדישין) וברשותכם נ̀ברך (בעשרה: אלהינו) שאכלנו משלו:

ועונים: ברוך (בעשרה: אלהינו) שאכלנו משלו ובטובו חיינו:

ויברך בכוונה גדולה, ויכוין לקיים מצוות עשה דאורייתא של ״ברכת המזון״.

ברוך אתה י̌הוה+++, אלהינו מלך העולם, האל הזן אותנו ו̀את־העולם כלו ב̀טובו, ב̀חן ב̀חסד ב̀רוח וברחמים רבים, נתן לחם ל̀כל־בשר כי ל̀עולם חס̌דו. ובטובו הגדול תמיד לא חסר לנו, ו̀אל־יחסר לנו מזון תמיד ל̀עולם ועד, כי הוא אל זן ומפרנס לכל ו̀של̌חנו ערוך לכל, ו̀התקין מחיה ומזון ל̀כל־ב̀ריותיו אשר ברא ב̀רחמיו וברוב חסדיו. כאמור, יכוין בפסוק זה שהקב״ה זן ומפרנס לכל פ̀ותח̀ א̀ת̀־י̀דך̀ (ר״ת שם פא״י שהוא גימ׳ שילוב יאהדונהי, והם גם גימ׳

סא"ל, ויכוין גם בס"ת חת"ך) ומשביע ל̀כל־חי רצון. ברוך אתה יה̓וה+++, הזן את־הכל:

נודה ל̀ך י̌הוה+++ אלהינו על שהנחלת לאבותינו, ארץ חמדה טובה ורחבה ב̀רית ו̀תורה חיים ומזון, על שהוצאתנו מארץ מצרים, ופדיתנו מבית עבדים, ו̀על ב̀רית̀ך שחתמת בבשרנו, ו̀על תורת̀ך שלמדתנו, ו̀על חקי ר̀צונך שהודעתנו, ו̀על חיים שחוננתנו ו̀על המזון שאתה זן ומפרנס אותנו:

מוסיפים פה בחנוכה ופורים

אומרים פה ״על הניסים״. ואם שכח לאומרו כאן, יכול לאומרו ב״הרחמן״, ויאמר כך: ״הרחמן הוא יעשה לנו נסים ונפלאות כמו שעשה עם אבותינו, בימים ההם בזמן הזה״ ואז ימשיך כסדר.

על הנסים ו̀על הפרקן ו̀על הג̀בורות ו̀על התשועות ו̀על הנפלאות ו̀על הנחמות שעשית לאבותינו בימים ההם בזמן הזה:

בחנוכה: בימי מתתיה בן־יוחנן כהן גדול חשמונאי ובניו, כ̀שעמ̀דה מלכות יון הר̀שעה על עמ̀ך ישראל, ל̀שכ̀חם תורתך ולהעבירם מחקי ר̀צונך, ו̀אתה ב̀רחמיך הרבים עמדת להם ב̀עת צרתם, רבת את ריבם, דנת את דינם, נקמת את נקמתם. מסרת גבורים ב̀יד חלשים, ו̀רבים ב̀יד מ̀עטים, ורשעים ב̀יד צדיקים, וטמאים ב̀יד ט̀הורים, ו̀זדים ב̀יד עוס̀קי תורתך. ל̀ך עשית שם גדול ו̀קדוש ב̀עולמך, ולעמ̀ך ישראל עשית ת̀שועה ג̀דולה ופרקן כ̀היום הזה. ו̀אחר כך באו בניך לדביר ביתך, ופנו את־היכלך, ו̀טהרו את־מקדשך, ו̀הדליקו נרות ב̀חצרות ק̜ד̌שך. ו̀קב̀עו ש̀מונת י̀מי חנכה אלו ב̀הלל ובהודאה. ו̀עשית עמהם נסים ו̀נפלאות ו̀נודה ל̀שמך הגדול סלה:

בפורים: בימי מ̜רדכי ו̀אסתר ב̀שושן הבירה, כ̀שעמד עליהם המן הרשע, בקש ל̀השמיד להרג ולאבד את־כל־הי̀הודים מנער ו̀עד זקן טף ו̀נשים ב̀יום אחד, בשלשה עשר ל̀חדש ש̀נים עשר, הוא חדש אדר, ושללם לבוז. ו̀אתה ב̀רחמיך הרבים הפרת את־עצתו, ו̀קלקלת את־מחשבתו, והשבות לו ג̀מולו ב̀ראשו. ו̀תלו אותו ו̀את־בניו על העץ. ו̀עשית עמהם נס ופלא, ו̀נודה ל̀שמך הגדול סלה:

על הכל י̌הוה+++ אלהינו אנחנו מודים לך, ומבר̀כים את־ש̀מך. כאמור, ו̀אכלת ו̀שבעת וברכת את־י̌הוה+++ אלהיך על־הארץ הטבה אשר נתן־לך. ברוך אתה יה̓וה+++, על הארץ ו̀על המזון:

רחם י̌הוה+++ אלהינו עלינו ו̀על ישראל עמך, ו̀על י̀רושלים עירך, ו̀על הר ציון משכן כ̀בודך, ו̀על היכלך, ו̀על מ̀עונך, ו̀על ד̀בירך, ו̀על הבית הגדול ו̀הקדוש שנקרא שמך עליו. אבינו, ר̀ענו, זוננו, פרנ̀סנו, כלכ̀לנו, הרויחנו הרוח־לנו מ̀הרה מכל־צרותינו. ו̀נא, אל תצריכנו י̌הוה+++ אלהינו, לידי מת̀נות בשר ודם ו̀לא לידי הלואתם, אלא ל̀יד̀ך המ̀לאה ו̀הר̀חבה, העשירה ו̀הפ̀תוחה, י̀הי רצון שלא נבוש בעולם הזה, ו̀לא נכלם לעולם הבא, ומלכות בית דוד מ̀שיחך תחזירנה למקומה במהרה ב̀ימינו:

לשבת קודש

יאמר ״רצה והחליצנו״ בכל סעודות השבת. ואם שכח, עד שלא אמר ברכת ״בונה ירושלים״ יחזור לאומרו. ואם אמר ״ברוך אתה ה׳״ ונזכר שם, יאמר ״למדני חוקיך״ ויחזור ל״רצה״. אך אם אמר מילות ״בונה ירושלים״, יברך הברכה המובאת לקמן קודם ברכה רביעית ״הטוב והמטיב״, אך אם כבר התחיל ברכת ״הטוב והמטיב״ - יחזור לראש ברכת המזון.

ר̀צה ו̀החליצנו י̌הוה+++ אלהינו ב̀מצו̓תיך ובמצות יום הש̀ביעי, השבת הגדול ו̀הקדוש (אם כבר יצאו הכוכבים, ידלג: הזה). כי יום גדול ו̀קדוש הוא מל̀פניך, נשבות בו ו̀ננוח בו ו̀נתענג בו כ̀מצות חקי ר̀צונך, ו̀אל־ת̀הי צרה ו̀יגון ב̀יום מ̀נוחתנו. ו̀הראנו ב̀נחמת ציון במהרה ב̀ימינו, כי אתה הוא בעל הנחמות. והגם שאכלנו ו̀שתינו חר̀בן בית̀ך הגדול ו̀הקדוש לא שכחנו. אל־תשכחנו לנצח ו̀אל־תזנחנו לעד כי אל מלך גדול ו̀קדוש אתה:

יעלה ויבוא

בימים טובים ובחול המועד מוסיפים כאן ״יעלה ויבוא״. ובכולם - אם שכח לא חוזר, חוץ מלילה ראשון של פסח (ליל הסדר) ולילה ראשון של סוכות, שאם שכח לאומרו וכבר התחיל ברכת ״הטוב והמטיב״ - יחזור לראש ברכת המזון. אך אם עדיין לא התחיל ברכת ״הטוב והמטיב״ יאמר שם הברכות המובאות לקמן.

אלהינו ואלהי אבותינו, יעלה ו̀יבא, ו̀יגיע ו̀יראה, ו̀ירצה ו̀ישמע, ו̀יפקד ו̀יזכר, זכרוננו ו̀זכרון אבותינו, זכרון י̀רושלים עירך, ו̀זכרון משיח בן־דוד עבדך, ו̀זכרון כל־עמ̀ך בית ישראל ל̀פניך, לפליטה, ל̀טובה, ל̀חן, ל̀חסד ולרחמים, ל̀חיים טובים ולשלום, ב̀יום

בראש־חודש: ראש חדש הזה, (ימשיך: "לרחם בו" וכו')

בראש־השנה: הזכרון

בפסח: חג המצות | בשבועות: חג השבועות | בסוכות: חג הסכות

בשמיני־עצרת: ש̀מיני חג עצרת

הזה, ב̀יום (ביו"ט: טוב) מקרא קדש הזה,

ל̀רחם בו עלינו ולהושיענו. זכרנו יהוה+++ אלהינו בו ל̀טובה, ופקדנו בו לברכה, ו̀הושיענו בו לחיים טובים, בדבר י̀שועה ו̀רחמים. חוס ו̀חננו וחמול ו̀רחם עלינו ו̀הושיענו, כי אליך עינינו. כי אל מלך חנון ו̀רחום אתה:

ו̀תבנה י̀רושלים עירך (י״א: עיר הקדש) במהרה ב̀ימינו. ברוך אתה י̌הוה+++, בונה י̀רושלים, אמן:

אם שכח לומר "רצה" ונזכר קודם שהתחיל ברכת ״הטוב והמטיב״ יאמר ברכה זו בשם ומלכות.

ברוך אתה יהוה+++, אלהינו מלך העולם, שנתן שבתות למנוחה לעמו ישראל, באהבה לאות ולברית. ברוך אתה יהוה+++, מקדש השבת:

אם שכח לומר "יעלה ויבוא" ונזכר קודם שהתחיל ברכת ״הטוב והמטיב״ יאמר ברכה זו בלי שם ומלכות, ורק בליל ראשון של פסח או בלילה ראשון של סוכות אומרים ברכה זו בשם ומלכות.

ברוך (אתה יהוה+++, אלהינו מלך העולם), שנתן (לשבת: שבתות למנוחה לעמו ישראל, באהבה לאות ולברית) (ו̀)ימים טובים לששון ולשמחה, את יום

(לראש השנה: הזכרון הזה) (לחג הפסח: חג המצות הזה) (לחג השבועות: חג השבועות הזה)

(לחג הסוכות: חג הסכות הזה) (לשמיני חג עצרת: שמיני חג עצרת הזה).

ברוך (אתה יהוה+++,) מקדש (השבת) (ו̀) (ישראל) (ישראל ויום הזכרון) (ישראל והז̀מנים):

אם שכח לומר "יעלה ויבוא" בראש חודש ונזכר קודם שהתחיל ברכת "הטוב והמטיב", יאמר בלי שם ומלכות:

ברוך אשר נתן ראשי ח̝דשים לעמו ישראל ל̀זכרון:

ברוך אתה י̌הוה+++, אלהינו מלך העולם, האל אבינו, מלכנו, אדירנו, בור̀אנו, גואלנו, ק̀דושנו ק̀דוש יעקב, רוענו רועה ישראל. המלך הטוב, ו̀המטיב לכל, שבכ̜ל־יום ויום הוא הטיב לנו, הוא מטיב לנו, הוא ייטיב לנו, הוא ג̀מלנו, הוא גומ̀לנו, הוא יגמ̀לנו לעד חן וחסד ו̀רחמים ו̀רוח ו̀הצלה ו̀כל־טוב:

הרחמן הוא ישתבח על כסא כ̀בודו: הרחמן הוא ישתבח בשמים ובארץ: הרחמן הוא ישתבח בנו ל̀דור דורים: הרחמן הוא קרן ל̀עמו ירים: הרחמן הוא יתפאר בנו ל̀נצח נ̀צחים: הרחמן הוא י̀פרנ̀סנו ב̀כבוד ו̀לא ב̀ב̊זוי, ב̀התר ו̀לא ב̀אסור, ב̀נחת ו̀לא ב̀צער: הרחמן הוא יתן שלום בינינו: הרחמן הוא ישלח ב̀רכה ר̀וחה ו̀הצלחה ב̀כל־מעשה ידינו: הרחמן הוא יצליח את־ד̀רכינו: הרחמן הוא ישבר על גלות מ̀הרה מעל צוארנו: הרחמן הוא יוליכנו מ̀הרה קומ̀מיות ל̀ארצנו: הרחמן הוא ירפאנו ר̀פואה ש̀למה, ר̀פואת הנפש ורפואת הגוף: הרחמן הוא יפתח לנו את ידו הר̀חבה ו̀המ̀לאה: הרחמן הוא י̀ברך כל־אחד ו̀אחד ממנו בשמו הגדול כ̀מו שנתבר̀כו אבותינו אברהם יצחק ו̀יעקב, בכל מכל כל, כן י̀ברך אותנו יחד ב̀רכה ש̀למה, ו̀כן י̀הי רצון ו̀נאמר אמן: הרחמן הוא יפרוש עלינו סכת ש̀לומו:

בשבת: הרחמן הוא ינחילנו עולם שכלו שבת ומנוחה ל̀חיי העולמים:

בראש־חודש: הרחמן הוא י̀חדש עלינו את החדש הזה ל̀טובה ו̀לברכה:

ביום טוב: הרחמן הוא ינחילנו ל̀יום שכלו טוב:

בראש השנה: הרחמן הוא י̀חדש עלינו את השנה הזאת ל̀טובה ו̀לברכה:

בסוכות: הרחמן הוא י̀זכנו לישב בסכת עורו של לויתן: הרחמן הוא ישפיע עלינו שפע ק̀דשה ו̀טה̝רה משבעה אושפיזין עלאין קדישין, ז̀כותם ת̀הא מגן ו̀צנה עלינו:

במועדים: הרחמן הוא יגיענו ל̀מועדים אחרים הבאים לקראתנו ל̀שלום:

אם שכח בחנוכה ופורים ״על הניסים״, יאמר כאן כפי הנוסח המובא בתחילת ״ברכת המזון״.

הרחמן הוא יטע תורתו ו̀אהבתו ב̀לבנו ו̀תהיה יראתו על פנינו ל̀בלתי נחטא, ו̀יהיו כל־מעשינו ל̀שם שמים:

ברכת האורח

הרחמן הוא י̀ברך את השל̀חן הזה שאכלנו עליו ויסדר בו כל־מעדני עולם, ו̀יהיה כ̀של̀חנו של אברהם אבינו, כל־רעב ממנו יאכל ו̀כל־צמא ממנו ישתה, ו̀אל־יחסר ממנו כל־טוב לעד ולעול̀מי עולמים, אמן. הרחמן הוא י̀ברך בעל הבית הזה ובעל הס̀עודה הזאת, הוא ובניו ו̀אשתו ו̀כל־אשר לו, ב̀בנים שיחיו ובנכסים שירבו. ברך י̌הוה+++ חילו ופעל ידיו תרצה. ו̀יהיו נ̀כסיו ונכסינו מצלחים וקרובים לעיר, ו̀אל־יזדקק ל̀פניו ו̀לא ל̀פנינו שום ד̀בר חטא ו̀הרהור עו̓ן. שש ו̀שמח כל־הימים, ב̀עשר ו̀כבוד, מעתה ו̀עד עולם. לא יבוש בעולם הזה, ו̀לא יכלם לעולם הבא, אמן כן י̀הי רצון:

בסעודת חתן

הרחמן הוא י̀ברך את החתן ו̀הכלה, ב̀בנים ז̀כרים לעבודתו יתברך: הרחמן הוא י̀ברך את כל־המ̀סבין בשל̀חן הזה ו̀יתן לנו הקדוש ברוך הוא משאלות לבנו ל̀טובה:

בסעודת מילה

הרחמן הוא י̀ברך את בעל הבית הזה, אבי הבן, הוא ו̀אשתו היולדת, מעתה ו̀עד עולם: הרחמן הוא י̀ברך את הילד הנולד, וכשם שזכהו הקדוש ברוך הוא למילה, כן י̀זכהו ל̀הכנס לתורה ו̀לחפה ו̀למצו̓ת ולמעשים טובים, ו̀כן י̀הי רצון ו̀נאמר אמן: הרחמן הוא י̀ברך את מעלת הסנדק ו̀המוהל ושאר המשתד̀לים במצוה, הם ו̀כל־אשר להם:

הרחמן הוא י̀חינו ויזכנו ויקר̀בנו לימות המשיח ולבנין בית המקדש ולחיי העולם הבא.

מ̐גד̍יל (בכל ג׳ סעודות שבת וכן בסעודה רביעית, בימים טובים ובחול המועד, בראש חודש, בסעודת פורים ובסעודת המילה, אומרים: מגדול) י̀שועות מלכו ו̀עשה־חסד למשיחו ל̀דוד ולזרעו עד־עולם: כ̀פירים רשו ו̀רעבו ו̀דר̀שי י̌הוה+++ לא־יחס̀רו כל־טוב: נער ׀ הייתי גם־זקנתי ו̀לא־ראיתי צדיק נעזב ו̀זרעו מ̀בקש־לחם: כל־היום חונן ומלוה ו̀זרעו לברכה: מה־שאכלנו יהיה ל̀ש̜בעה, ומה־ששתינו יהיה לרפואה, ומה־שהותרנו יהיה לברכה. כ̀דכתיב: ויתן לפניהם ויאכ̀לו ויותרו כדבר י̌הוה+++: ב̀רוכים אתם ליהוה+++ עשה שמים וארץ: ברוך הגבר אשר יבטח ביהוה+++ ו̀היה י̌הוה+++ מבטחו: י̌הוה+++ עז ל̀עמו יתן י̌הוה+++ ׀ י̀ברך את־עמו בשלום: עו̒שה שלום במרומיו, הוא ב̀רחמיו יעשה שלום עלינו, ו̀על כל־עמו ישראל. ו̀אמרו אמן:

כאשר אומרים ברכת המזון עם זימון על הכוס, אומר כאן המברך (ויכוין להוציא את השומעים ידי חובה):

כוס־י̀שועות אשא ובשם י̌הוה+++ אקרא׃

סברי מרנן. ועונים: לחיים.

ברוך אתה י̌הוה+++, אלהינו מלך העולם, בורא פ̀רי הגפן:

וישתה מהיין רביעית, ויברך אח״כ ברכה אחרונה.

{ברכות שונות}

ברכת מעין שלוש

ברוך אתה י̌הוה+++, אלהינו מלך העולם

על המחיה ו̀על הכלכלה (ו̀)על הגפן ו̀על פ̀רי הגפן

(ו̀)על העץ ו̀על פ̀רי העץ

ו̀על ת̀נובת השדה, ו̀על ארץ חמדה טובה ורחבה, שרצית ו̀הנחלת לאבותינו, לאכל מפריה ו̀לשבע מטובה. רחם י̌הוה+++ אלהינו עלינו ו̀על ישראל עמך, ו̀על י̀רושלים עירך, ו̀על הר ציון משכן כ̀בודך, ו̀על מזבחך ו̀על היכלך. ובנה י̀רושלים עיר הקדש במהרה ב̀ימינו, ו̀העלנו ל̀תוכה, ו̀שמ̀חנו ב̀בנינה, ונבר̀כך עליה בקדשה ובטה̝רה:

בשבת: ורצה ו̀החליצנו ב̀יום השבת הזה, (וממשיך: כי אתה טוב)

בראש־חודש: ו̀זכרנו ל̀טובה ב̀יום ראש חדש הזה, (וממשיך: כי אתה טוב)

בראש־השנה: ו̀זכרנו ל̀טובה ב̀יום הזכרון הזה, בפסח: ו̀שמ̀חנו ב̀יום חג המצות הזה,

בשבועות: ו̀שמ̀חנו ב̀יום חג השבועות, בסוכות: ו̀שמ̀חנו ב̀יום הסכות הזה,

בשמיני עצרת: ו̀שמ̀חנו ב̀יום ש̀מיני חג עצרת הזה,

ב̀יום (טוב) מקרא קדש הזה.

כי אתה טוב ומטיב לכל, ו̀נודה ל̀ך על הארץ

על של א״י: ו̀על מחיתה ו̀על כלכלתה על של חו״ל: ו̀על המחיה ו̀על הכלכלה

על של א״י: ו̀על פ̀רי גפנה על של חו״ל: ו̀על פ̀רי הגפן

על של א״י: ו̀על פרותיה על של חו״ל: ו̀על הפרות

ברוך אתה יה̓וה+++, על הארץ ו̀על

על של א״י: ו̀על מחיתה ו̀על כלכלתה על של חו״ל: ו̀על המחיה ו̀על הכלכלה

על של א״י: ו̀על פ̀רי גפנה על של חו״ל: ו̀על פ̀רי הגפן

על של א״י: ו̀על פרותיה על של חו״ל: ו̀על הפרות

ברכות הנהנין

האוכל מאפים שברכתם מזונות, יברך:

ברוך אתה י̌הוה+++, אלהינו מלך העולם, בורא מיני מ̀זונות:

השותה יין או מיץ ענבים, יברך:

ברוך אתה י̌הוה+++, אלהינו מלך העולם, בורא פ̀רי הגפן:

האוכל מפירות העץ, יברך:

ברוך אתה י̌הוה+++, אלהינו מלך העולם, בורא פ̀רי העץ:

האוכל מפירות האדמה, יברך:

ברוך אתה י̌הוה+++, אלהינו מלך העולם, בורא פ̀רי האדמה:

האוכל מאכל שברכתו שהכל, או השותה משקה (מלבד היין), יברך:

ברוך אתה י̌הוה+++, אלהינו מלך העולם, שהכל נהיה בדברו:

ברכת בורא נפשות

לאחר שאכל או שתה פירות, מאכלים (מלבד מזונות או פירות משבעת המינים) או משקאות (מלבד היין), לאחר שאכל כזית או שתה רביעית, יברך:

ברוך אתה י̌הוה+++, אלהינו מלך העולם, בורא נ̀פשות רבות ו̀חסרונן על כל־מה־שבראת ל̀החיות בהם נפש כל־חי, ברוך חי העולמים.

ברכות הריח

ברוך אתה י̌הוה+++, אלהינו מלך העולם, בורא עצי ב̀שמים:

ברוך אתה י̌הוה+++, אלהינו מלך העולם, בורא עשבי ב̀שמים:

ברוך אתה י̌הוה+++, אלהינו מלך העולם, בורא מיני ב̀שמים:

האוכל פרי חדש, או הלובש בגד חדש, יברך:

ברוך אתה י̌הוה+++, אלהינו מלך העולם, שהחינו ו̀קי̀מנו ו̀הגיענו לז̀מן הזה: