# פרשה יג

> מקור: https://rabenu.app/books/bereshit-rabbah/parsha-13/

וכל שיח השדה טרם יהיה בארץ (בראשית ב, ה), הכא את אמר וכל שיח השדה, ולהלן את אמר (בראשית ב, ט): ויצמח ה' אלהים מן האדמה, אמר רבי חנינא להלן לגן עדן, וכאן לישובו של עולם. תני רבי חייא אלו ואלו לא צמחו עד שירדו עליהם גשמים

וכל שיח השדה, כל האילנות כאלו משיחין אלו עם אלו. כל האילנות כאלו משיחין עם הבריות. כל האילנות להנאתן של בריות נבראו. מעשה באחד שבצר את כרמו ולן בתוכו ובאת הרוח ופגעתו. כל שיחתן של בריות אינה אלא על הארץ, עבדת ארעא, לא עבדת. וכל תפלתן של בריות אינה אלא על הארץ, מרי תעבד ארעא, מרי תצליח ארעא. כל תפלתן של ישראל אינו אלא על בית המקדש, מרי יתבני בית מקדשא, מרי מתי יתבני בית מקדשא

כי לא המטיר ה' אלהים על הארץ (בראשית ב, ה), מזכיר שם מלא על עולם מלא.

אמר רבי חלפאי כשם שהוא מזכיר שם מלא על עולם מלא כך הוא מזכיר שם מלא בירידת גשמים.

אמר רבי שמעון בן יוחאי, שלשה דברים שקולין זה כזה, ואלו הן: ארץ, ואדם, ומטר.

אמר רבי לוי בר חיא ושלשתן משלש אותיות, ללמדך שאם אין ארץ אין מטר, ואם אין מטר אין ארץ, ואם אין שניהם אין אדם

אמר רבי הושעיא קשה היא גבורו גשמים שהיא שקולה כנגד כל מעשה בראשית, מה טעם (איוב ה, ט): עשה גדלות ואין חקר וגו', במה (איוב ה, י): הנתן מטר על פני ארץ ושלח מים על פני חוצות, רבי אחא מיתי לה מהכא (ירמיה י, יב): עשה ארץ בכחו מכין תבל בחכמתו, מה כתיב בתריה (ירמיה י, יג): לקול תתו המון מים בשמים, ואין קול אלא גשמים, שנאמר (תהלים מב, ח): תהום אל תהום קורא לקול צנוריך

אמר רבי יצחק שהיא מרצה כקרבנות, שנאמר (תהלים פה, ב): רצית ה' ארצך, ולהלן הוא אומר (ישעיה נו, ז): יעלו לרצון על מזבחי. רבי סימון אמר אף מכנסת הגליות, שנאמר (תהלים פה, ב): שבת שבית יעקב. רבי יוחנן בר מריה אומר, שהיא אוספת את העברה, שנאמר (תהלים פה, ד): אספת כל עברתך. רבי תנחום בר חנילאי אמר, אף מכפרת על החטאים, שנאמר (תהלים פה, ג): נשאת עון עמך

רבי חיא בר אבא אמר, ושקולה כנגד תחית המתים. רבי אבא ורבי חיא בשם רבי אבא אמרו, אף חכמים קבעו אותה בתחית המתים, בזו יד ובזו יד, בזו פתיחה ובזו פתיחה. בזו יד, שנאמר (יחזקאל לז, א): היתה עלי יד וגו'. ובזו יד (תהלים קמה, טז): פותח את ידך. בזו פתיחה (דברים כח, יב): יפתח ה' לך, ובזו פתיחה (יחזקאל לז, יב): הנה אני פתח את קברותיכם וגו'. רבי יודן בשם רבי אלעזר בר אבינא אמר, בזו שירה ובזו שירה. בזו שירה (ישעיה מב, יא): ירנו ישבי סלע, ובזו שירה (תהלים סה, יד): יתרועעו אף ישירו. רבי חיא בר אבא אמר, וגדולה מתחית המתים, שתחית המתים לאדם, וזהו לאדם ולבהמה. תחית המתים לישראל, וזו לישראל ולעובדי כוכבים. עובד כוכבים אחד שאל את רבי יהושע בן קרחה, אמר לו אתם יש לכם מועדות, ואנו יש לנו מועדות, בשעה שאתם שמחים אין אנו שמחים, ובשעה שאנו שמחים אין אתם שמחים, ואימתי אנו ואתם שמחים, בירידת גשמים, מה טעם (תהלים סה, יד): לבשו כרים הצאן ועמקים יעטפו בר יתרועעו אף ישירו, מה כתוב אחריו (תהלים סו, א): הריעו לא': כהנים לוים וישראלים אין כתיב, אלא הריעו לא' כל הארץ.

אמר רבי יהושע בן לוי בשעה שהמטר יורד בהמה מבקשת תפקידה, מה טעם לבשו כרים הצאן, לבשו דכריא ענא, לשון נקי

ואדם אין לעבד את האדמה (בראשית ב, ה), ואדם אין להעביד את הבריות להקדוש ברוך הוא, כאליהו וכחוני המעגל. ואדם אין לעבד את האדמה, לא נברא אדם אלא לעמל, אם זכה, הוא עמל בתורה, ואם לא זכה, הוא עמל בארץ. אשריו לאדם שהוא עמל בתורה

כי לא המטיר ה' אלהים על הארץ ואדם אין וגו' (בראשית ב, ה), אלמלא אדם אין ברית כרותה לארץ להמטיר עליה, שנאמר (איוב לח, כו): להמטיר על ארץ לא איש מדבר לא אדם בו

כל הנחלים הלכים אל הים וגו' (קהלת א, ז), מעשה ברבי אליעזר ורבי יהושע שהיו מפרישין לים הגדול, ונכנסה ספינתן לים למקום שאין המים מהלכין, אמר לו רבי אליעזר לרבי יהושע לא באנו לכאן אלא לנסיון, מלאו משם חבית מלא מים, כיון שעלו לרומי אמר להם אדרינוס שחיק עצמות, מי אוקינוס מה הנון, אמרו לו מים בולעין מים. אמר להן הבו לי מנהון, יהבון ליה מלוא לקיניאתה, והוו יהבין בגוה מים והיא בלעה להון. על דעתיה דרבי אליעזר משם הם שואבים. על דעתיה דרבי יהושע (קהלת א, ז): לשם הם שבים ללכת. כיצד היתה הארץ שותה, רבי יהודה ורבי נחמיה ורבנן. רבי יהודה אומר כהדין נילוס, דמשקה והדר משקה. ורבי נחמיה אמר כמין תוכיה דהדין קבריא דמרבה וקבר. ורבנן אמרי כמין תווי, נהר בבבל ושמו תווי, ולמה קורין אותו תווי, שהוא חוזר ומשקה אחת לארבעים שנה. וכך היתה הארץ שותה מתחלה, דכתיב (בראשית ב, ו): ואד יעלה מן הארץ, וחזר בו הקדוש ברוך הוא שלא תהא הארץ שותה אלא מלמעלן. רבי חנן דצפורי בשם רבי שמואל בר נחמן אמר, מפני ארבעה דברים חזר בו הקדוש ברוך הוא, שלא תהא הארץ שותה אלא מלמעלן, מפני בעלי זרוע, ובשביל להדיח טללים הרעים, ושיהא הגבוה שותה כנמוך, ועוד שיהיו הכל תולין עיניהם כלפי מעלה, הדא הוא דכתיב (איוב ה, יא): לשום שפלים למרום

ומהיכן הארץ שותה, רבי אליעזר אומר ממימי אוקינוס, דכתיב (בראשית ב, ו): ואד יעלה מן הארץ, אמר לו רבי יהושע וכי מימי אוקינוס לא מים מלוחים הן. אמר לו מתמתקים הן בעבים, דכתיב (בראשית לו, כח): אשר יזלו שחקים, היכן הם נוזלין בשחקים. רבי יהושע אומר מן העליונים, שנאמר (דברים יא, יא): למטר השמים תשתה מים, והעננים מתגברין מן הארץ ועד הרקיע, ומקבלין אותן כמפי הנוד, דכתיב (איוב לו, כז): יזקו מטר לאדו, וחושרים אותן כמין כברה, ואין טפה נוגעת בחברתה, דכתיב (שמואל ב כב, יב): חשרת מים עבי שחקים, למה הוא קורא אותן שחקים, רבי שמעון בן לקיש אמר שהן שוחקים את המים. רבי אבא בר כהנא אמר כהדין מסוסא. רבי שמואל בר נחמן אמר, כדקין הללו של בהמה

רבי יוחנן ורבי שמעון בן לקיש. רבי יוחנן אמר אין עננים אלא מלמעלה, שנאמר (דניאל ז, יג): וארו עם ענני שמיא. רבי שמעון בן לקיש אמר, אין עננים אלא מלמטה, שנאמר (תהלים קלה, ז): מעלה נשאים מקצה הארץ. על דעתיה דרבי יוחנן, לאחד שכבד את חברו חבית של יין וקנקנה. רבי שמעון אומר לאחד שאמר לחברו הלוני סאה של חטים, אמר לו הבא קפתך ובוא מדד, כך הקדוש ברוך הוא אומר לארץ אייתי ענניך וקבל מטר

חמשה שמות נקראו לו: עב, אד, ענן, ונשיאים, חזיז. עב, שהוא מעבב את פני הרקיע. אד, שהוא שובר אידן של בעלי שערים. ענן, שהוא עושה הבריות ענוים אלו לאלו. נשיאים, שהוא עושה את הבריות נשיאים אלו על אלו. חזיז, שהוא עושה חזיונות ברקיע, ומשרה רוח הקדש על הבריות, כמה דאת אמר (ישעיה א, א): חזון ישעיהו בן אמוץ.

אמר רבי שמעון בן גמליאל, ארבעה שמות נקראו לארץ, כנגד ארבעה תקופותיה: ארץ, תבל, אדמה, ארקא. ארץ, כנגד תקופת ניסן, שהיא מריצה את פרותיה. תבל, כנגד תקופת תמוז, שהיא מתבלת את פרותיה. אדמה, כנגד תקופת תשרי, שהארץ עשויה בולין בולין של אדמה. ארקא, כנגד תקופת טבת, שהיא מורקת את פרותיה

כמה גשמים יורדין ויהיה בה כדי רביעה, כמלוא כלי מחרשה של שלשה טפחים, דברי רבי מאיר. רבי יהודה אומר, בקשה, טפח. ובינונית, טפחיים. ובשבעה, שלשה טפחים.

אמר רבי שמעון בן אלעזר, אין לך טפח יורד מלמעלה, שאין הארץ עולה כנגדו טפחים. מה טעם (תהלים מב, ח): תהום אל תהום קורא לקול צנוריך וגו'.

אמר רבי לוי המים העליונים זכרים, והתחתונים נקבות, והן אומרים אלו לאלו קבלו אותנו, אתם בריותיו של הקדוש ברוך הוא ואנו שלוחיו, מיד הם מקבלים אותן, הדא הוא דכתיב (ישעיה מה, ח): תפתח ארץ, כנקבה זו שהיא פותחת לזכר. (ישעיה מה, ח): ויפרו ישע, שהן פרין ורבין. (ישעיה מה, ח): וצדקה תצמיח יחד, ירידת גשמים. (ישעיה מה, ח): אני ה' בראתיו, לכך בראתיו לתקונו של עולם ולישובו

אמר רבי ברכיה עלה שבר מן הארץ, מיד (בראשית ב, ו): והשקה את כל פני האדמה, היא דעתיה דרבי ברכיה, דאמר רבי ברכיה (דברים לב, ב): יערף כמטר לקחי וגו', שברו בריות את ערפן, מיד מטר יורד

כמה גשמים יורדין ויהא אדם צריך לברך, רבי יוסי בשם רבי יהודה ורבי יונה בשם רבי שמואל אמרין, מתחלה כדי רביעה, ובסוף אפלו כל שהן. רבי חיא בשם רבי יוחנן אמר, בתחלה כדי רביעה, ולבסוף עד שידחו פני הקרמיד. רבי ינאי בן רבי ישמעאל בשם רבי שמעון בן לקיש אמר, בתחלה כדי רביעה, ולבסוף כדי שתשרה פי המגופה. והלוא כמה גשמים יורדין ואין פי מגופה נשרית, אלא תהא נראית כאלו שרויה. כיצד הוא צריך לברך, כהדא דתנינן על הגשמים ועל בשורות טובות הוא אומר ברוך הטוב והמטיב. רבי ברכיה בשם רבי לוי מייתי לה מהכא (משלי כה, כה): מים קרים על נפש עיפה ושמועה טובה וגו', מה שמועה טובה ברוך הטוב והמטיב, אף מים קרים הטוב והמטיב. רבי יהודה אמר כדין מברך יחזקאל אבא, יתברך יתרומם ויתגדל שמך על כל טפה וטפה שאתה מוריד לנו, שממנו אתה זן אלו מאלו. רבי יהודה בן רבי שמעון אמר, שהוא מורידן במדה, שנאמר (איוב לו, כז): כי יגרע נטפי מים, היך מה דאת אמר (ויקרא כז, יח): ונגרע מערכך. רבי יוסי בר יעקב סלק למבקרי לרבי יהודה מגדלה, שמע קליה מברך אלף אלפים ורבי רבבות ברכות והודאות אנו צריכים להודות לשמך על כל טפה וטפה שאתה מוריד לנו, שאתה משלם גמולים טובים לחיבים. אמר ליה כן הוה רבי סימון מברך.

אמר רבי זירא תמן אמרין על הזול שהוא בא לעולם, ועל השבע שהוא בא לעולם, ועל הנהר שמספח למדינה, אומר ברוך הטוב והמטיב

והשקה את כל (בראשית ב, ו), רבי אלעזר בשם רבי יוסי בר זמרא אמר הכל מתברך, משא ומתן מתברך, והפרגמטוטין מרויחין. רבי יוחנן בר לוי אמר אף מכי שחין מרויחין. רבי חיא בר אבא אמר אף החולין מרויחין, ואבריהון רפין עליהם. אבימי מן חבריא הוה מבקר בישיא כד הות רביעתא נחתה, הוה אמר ליה רבי חיא בר אבא מה אנון עבידין, הוה אמר ליה ננוחו. רבי אבא אומר אף אבן טובה מרגשת. רבנן אמרי אף הדגים מרגישים.

אמר רבי פנחס עובדא הוה בהדה עכו, וצדו חד נון ושמו יתיה ש' ליטרין, ותקילו יתיה מאתן ליטרין. הוו תמן חד סב ציד, אמר להון דלא נחת רביעתא. וכיון דנחת, צדו חד נון ושמו יתיה מאתן ליטרין, ותקילו יתיה ואשכחוניה ש' ליטרין

אמר רבי אלעזר בר רבי שמעון, אין הארץ שותה אלא לפי חסומה, אם כן מה יעשו שרשי חרוב ושרשי שקמה ששרשיהם עד תהום, אלא כל אחד ואחד לפי צרכן. רבי חנינא ברבי עיזקה רבי ברכיה בשם רבי יהודה אמר, שרשי חטה בוקעין בארץ חמשים אמה. שרשי תאנה בוקעים בצור.

אמר רבי לוי כך הוא כדקא אמרת, לפי חסומה. וחרוב ושקמה אחד לשלשים יום תהום עולה ומשקה אותה, מאי טעמא (ישעיה כז, ג): אני ה' נצרה לרגעים אשקנה, אמר רבי יהושע בן לוי בשעה שהמטר יורד הוא עושה פנים לאדמה.