# פרשה ב

> מקור: https://rabenu.app/books/bereshit-rabbah/parsha-2/

והארץ היתה תהו ובהו (בראשית א, ב), רבי ברכיה פתח (משלי כ, יא): גם במעלליו יתנכר נער, אמר רבי ברכיה, עד דהיא פגה אפיקת כוביא. הוא מה שהנביא עתיד להתנבאות עליה בסוף (ירמיה ד, כג): ראיתי את הארץ והנה תהו ובהו

רבי אבהו ורבי יהודה בר סימון, רבי אבהו אמר, משל למלך שקנה לו שני עבדים, שניהם באוני אחת, ובטימי אחת, על אחד גזר שיהא נזון מטמיון, ועל אחד גזר שיהא יגע ואוכל. ישב לו אותו, תוהא ובוהא, אמר, שנינו באוני אחת ובטימי אחת, זה נזון מטמיון ואני אם איני יגע איני אוכל. כך ישבה הארץ תוהא ובוהא, אמרה, העליונים והתחתונים נבראו בבת אחת, העליונים נזונין מזיו השכינה, התחתונים אם אינם יגעים אינם אוכלים. ורבי יהודה בר סימון אמר, משל למלך שקנה לו שתי שפחות, שתיהן באוני אחת ובטימי אחת, על אחת גזר שלא תזוז מפלטין, ועל אחת גזר טירודין. ישבה לה אותה השפחה תוהא ובוהא, אמרה, שנינו באוני אחת ובטימי אחת, זו אינה יוצאה וזזה מפלטין, ועלי גוזר טרודין. כך ישבה לה הארץ תוהא ובוהא, אמרה, העליונים והתחתונים נבראו בבת אחת, העליונים חיים, והתחתונים מתים, לפיכך והארץ היתה תהו ובהו.

אמר רבי תנחומא, לבן מלך שהיה ישן על גבי עריסה, והיתה מניקתו תוהא ובוהא, למה, שהיתה יודעת שהיא עתידה לטל את שלה מתחת ידיו. כך צפתה הארץ שהיא עתידה לטל את שלה מתחת ידיו של אדם, שנאמר (בראשית ג, יז): ארורה האדמה בעבורך, לפיכך והארץ היתה תהו ובהו

רבי יהודה בר סימון פתר קריא בדורות, והארץ היתה תהו ובהו, זה אדם הראשון שהיה ללמה ולא כלום. ובהו, זה קין, שבקש להחזיר את העולם לתהו ובהו. וחשך, זה דורו של אנוש, על שם (ישעיה כט, טו): והיה במחשך מעשיהם ויאמרו מי ראנו ומי ידענו. על פני תהום, זה דור המבול, שנאמר (בראשית ז, יא): ביום הזה נבקעו כל מעינות תהום. ורוח אלהים מרחפת על פני המים, על שם (בראשית ח, א): ויעבר אלהים רוח על הארץ. אמר הקדוש ברוך הוא עד מתי יהא העולם מתנהג באפלה, תבוא האורה, ויאמר אלהים יהי אור, זה אברהם, הדא הוא דכתיב (ישעיה מא, ב): מי העיר ממזרח צדק וגו', אל תקרא העיר אלא האיר. ויקרא אלהים לאור יום, זה יעקב. ולחשך קרא לילה, זה עשו. ויהי ערב, זה עשו. ויהי בקר, זה יעקב. ויהי ערב, ערבו של עשו. ויהי בקר, בוקרו של יעקב. יום אחד שנאמר (זכריה יד, ז): והיה יום אחד הוא יודע לה' לא יום ולא לילה וגו'.

דבר אחר יום אחד, שנתן לו הקדוש ברוך הוא, ואיזה זה, יום הכפורים

רבי שמעון בן לקיש פתר קריא בגליות, והארץ היתה תהו, זה גלות בבל, שנאמר (ירמיה ד, כט): ראיתי את הארץ והנה תהו. ובהו, זה גלות מדי (אסתר ו, יד): ויבהלו להביא את המן. וחשך, זה גלות יון, שהחשיכה עיניהם של ישראל בגזרותיהן, שהיתה אומרת להם, כתבו על קרן השור שאין לכם חלק באלהי ישראל. על פני תהום, זה גלות ממלכת הרשעה, שאין להם חקר כמו התהום, מה התהום הזה אין לו חקר, אף הרשעים כן. ורוח אלהים מרחפת, זה רוחו של מלך המשיח, היאך מה דאת אמר (ישעיה יא, ב): ונחה עליו רוח ה', באיזו זכות ממשמשת ובאה, המרחפת על פני המים, בזכות התשובה שנמשלה כמים, שנאמר (איכה ב, יט): שפכי כמים לבך. רבי חגי בשם רבי פדת אמר, ברית כרותה למים שאפלו בשעת שרב רוחה שייפה, וכבר היה רבי שמעון בן זומא יושב ותוהא, ועבר רבי יהושע ושאל בשלומו, פעם ושתים ולא השיבו, בשלישית השיבו בבהילות, אמר לו בן זומא מאין הרגלים, אמר לו מעין הייתי, אמר לו מעיד אני עלי שמים וארץ שאיני זז מכאן עד שתודיעני מאין הרגלים. אמר לו מסתכל הייתי במעשה בראשית, ולא היה בין מים העליונים למים התחתונים אלא כשתים ושלש אצבעות, ורוח אלהים מנשבת אין כתיב כאן אלא מרחפת, כעוף הזה שהוא מרפרף בכנפיו וכנפיו נוגעות ואינן נוגעות. נהפך רבי יהושע ואמר לתלמידיו, הלך לו בן זומא, ולא שהו ימים מעטים ובן זומא בעולם

רבי אבהו ורבי חיא רבה, רבי אבהו אמר מתחלת בריתו של עולם צפה הקדוש ברוך הוא במעשיהן של צדיקים ומעשיהן של רשעים, הדא הוא דכתיב (תהלים א, ו): כי יודע ה' דרך צדיקים ודרך רשעים תאבד. והארץ היתה תהו ובהו, אלו מעשיהן של רשעים, ויאמר אלהים יהי אור, אלו מעשיהן של צדיקים, אבל איני יודע באיזה מהם חפץ, אם במעשה אלו אם במעשה אלו, כיון דכתיב וירא אלהים את האור כי טוב, הוי במעשיהן של צדיקים חפץ, ואינו חפץ במעשיהן של רשעים.

אמר רבי חיא רבה, מתחלת בריתו של עולם צפה הקדוש ברוך הוא בית המקדש בנוי וחרב ובנוי, בראשית ברא אלהים, הרי בנוי, היאך מה דאת אמר (ישעיה נא, טז): לנטע שמים וליסד ארץ ולאמר לציון עמי אתה. והארץ היתה תהו ובהו, הרי חרב, היך מה דאת אמר (ירמיה ד, כג): ראיתי את הארץ והנה תהו ובהו. ויאמר אלהים יהי אור, הרי בנוי ומשכלל לעתיד לבא, היאך מה דאת אמר (ישעיה ס, א): קומי אורי כי בא אורך, וכתיב (ישעיה ס, כ): כי הנה החשך יכסה ארץ וערפל לאמים ועליך יזרח ה' וכבודו עליך יראה.