# פרשה ג

> מקור: https://rabenu.app/books/bereshit-rabbah/parsha-3/

ויאמר אלהים יהי אור, רבי יצחק פתח (תהלים קיט, קל): פתח דבריך יאיר מבין וגו', רבי יהודה ורבי נחמיה, רבי יהודה אומר האורה נבראת תחלה, משל למלך שבקש לבנות פלטין, והיה אותו מקום אפל, מה עשה, הדליק נרות ופנסין לידע היאך הוא קובע תימליוסים, כך האורה נבראת תחלה. ורבי נחמיה אמר העולם נברא תחלה, משל למלך שבנה פלטין ועטרה בנרות ופנסין. עד כאן דרש רבי יודן, אתא רבי פנחס ורבי יהודה בר רבי סימון ורבי חנון בשם רבי שמואל בר רב יצחק פתח, פתח דבריך יאיר מבין פתיים, מפתח פומך לן הוה נהורא, ויאמר אלהים יהי אור וגו'

רבי ברכיה בשם רבי יהודה בר סימון פתח (תהלים לג, ו): בדבר ה' שמים נעשו וגו', רבי יהודה בר סימון אמר, לא בעמל לא ביגיעה ברא הקדוש ברוך הוא את עולמו, אלא בדבר ה', וכבר שמים נעשו, אף הכא והיה אור אין כתיב כאן אלא ויהי אור, כבר היה

רבי שמעון בר יוחאי פתח (משלי טו, כג): שמחה לאיש במענה פיו ודבר בעתו מה טוב. שמחה לאיש, זה הקדוש ברוך הוא, שנאמר (שמות טו, ג): ה' איש מלחמה ה' שמו. במענה פיו, ויאמר אלהים יהי אור. ודבר בעתו מה טוב, וירא אלהים את האור כי טוב

רבי שמעון בן יהוצדק שאל לרבי שמואל בר נחמן, אמר לו מפני ששמעתי עליך שאתה בעל אגדה, מהיכן נבראת האורה, אמר לו מלמד שנתעטף בה הקדוש ברוך הוא כשלמה והבהיק זיו הדרו מסוף העולם ועד סופו. אמרה ליה בלחישה, אמר לו מקרא מלא הוא (תהלים קד, ב): עוטה אור כשלמה, ואת אמרת לי בלחישה, אתמהא. אמר לו כשם ששמעתיה בלחישה כך אמרתיה לך בלחישה.

אמר רבי ברכיה, אלולי שדרשה רבי יצחק ברבים לא היה אפשר לאמרה, מקמי כן מה היו אמרין. רבי ברכיה בשם רבי יצחק אמר ממקום בית המקדש נבראת האורה, הדא הוא דכתיב (יחזקאל מג, ב): והנה כבוד אלהי ישראל בא מדרך הקדים, ואין כבודו אלא בית המקדש, כמה דאת אמר (ירמיה יז, יב): כסא כבוד מרום מראשון מקום מקדשנו וגו'

אמר רבי סימון, חמש פעמים כתיב כאן אורה, כנגד חמשה חמשי תורה. ויאמר אלהים יהי אור, כנגד ספר בראשית, שבו נתעסק הקדוש ברוך הוא וברא את עולמו. ויהי אור, כנגד ספר ואלה שמות, שבו יצאו ישראל מאפלה לאורה.

וירא אלהים את האור כי טוב, כנגד ספר ויקרא, שהוא מלא הלכות רבות. ויבדל אלהים בין האור ובין החשך, כנגד ספר במדבר, שהוא מבדיל בין יוצאי מצרים לבאי הארץ. ויקרא אלהים לאור יום, כנגד ספר משנה תורה, שהוא מלא הלכות רבות. מתיבין חבריא לרבי סימון, והלוא ספר ויקרא מלא הלכות רבות, אמר להן אף הוא שנה בו דבר

ויקרא אלהים לאור יום, לא הוא אור ולא הוא יום, אתמהא. תני אורה שנבראת בששת ימי בראשית, להאיר ביום אינה יכולה, שהיא מכהה גלגל החמה, ובלילה אינה יכולה, שלא נבראת להאיר אלא ביום, והיכן היא, נגנזה, והיא מתקנת לצדיקים לעתיד לבוא, שנאמר (ישעיה ל, כו): והיה אור הלבנה כאור החמה ואור החמה יהיה שבעתים כאור שבעת הימים, אתמהא, שבעת, ולא שלשה הן, והלא ברביעי נבראו המאורות. אלא כאינש דאמר כן וכן אנא מפקד לשבעת יומיא דמשתותי. רבי נחמיה אמר אלו שבעת ימי אבלות של מתושלח הצדיק, שהשפיע להן הקדוש ברוך הוא אורה. וירא אלהים את האור כי טוב, רבי זעירא בריה דרבי אבהו דרש בקיסרין, מנין שאין מברכין על הנר עד שיאותו לאורו, מן הכא, וירא, ויבדל. רבי יהודה ברבי סימון אמר הבדילו לו. רבנן אמרי הבדילו לצדיקים לעתיד לבוא, משל למלך שהיה לו מנה יפה והפרישה לבנו.

אמר רבי ברכיה כך דרשו שני גדולי עולם, רבי יוחנן ורבי שמעון בן לקיש, ויבדל הבדלה ממש, משל למלך שהיה לו שני איסטרטיגין, אחד שליט ביום ואחד שליט בלילה, והיו שניהם מדיינין זה עם זה, זה אומר ביום אני שולט, וזה אומר ביום אני שולט. קרא המלך לראשון אמר לו פלוני יום יהא תחומך, וכן לשני אמר לו פלוני לילה יהא תחומך. כך ויקרא אלהים לאור יום, אמר לו יום יהא תחומך, ולחשך קרא לילה, אמר לו לילה יהא תחומך.

אמר רבי יוחנן הוא שהקדוש ברוך הוא אומר לאיוב (איוב לח, יב): המימיך צוית בקר ידעת השחר מקמו, הידעת מקומו אי זה הוא, אתמהא.

אמר רבי תנחומא אנא אמרי טעמא (ישעיה מה, ז): יוצר אור ובורא חשך עשה שלום, משנבראו עשה שלום. ויקרא אלהים לאור יום, אמר רבי אלעזר לעולם אין הקדוש ברוך הוא מיחד שמו על הרעה אלא על הטובה, ויקרא אלהים לאור יום ולחשך קרא אלהים לילה אין כתיב כאן, אלא ולחשך קרא לילה

אמר רבי יהודה בר סימון, יהי ערב אין כתיב כאן, אלא ויהי ערב, מכאן שהיה סדר זמנים קדם לכן.

אמר רבי אבהו מלמד שהיה בורא עולמות ומחריבן, עד שברא את אלו, אמר דין הנין לי, יתהון לא הנין לי.

אמר רבי פנחס טעמיה דרבי אבהו (בראשית א, לא): וירא אלהים את כל אשר עשה והנה טוב מאד, דין הניין לי יתהון לא הניין לי

אמר רבי ינאי מתחלת בריתו של עולם צפה הקדוש ברוך הוא מעשיהן של צדיקים ומעשיהם של רשעים, והארץ היתה תהו, אלו מעשיהם של רשעים. ויאמר אלהים יהי אור, אלו מעשיהן של צדיקים. ויבדל אלהים בין האור ובין החשך, בין מעשיהן של צדיקים למעשיהן של רשעים. ויקרא אלהים לאור יום, אלו מעשיהן של צדיקים. ולחשך קרא לילה, אלו מעשיהן של רשעים. ויהי ערב, אלו מעשיהן של רשעים. ויהי בקר, אלו מעשיהן של צדיקים. יום אחד, שנתן להם הקדוש ברוך הוא יום אחד, ואיזה זה יום הכפורים.

אמר רבי תנחום בר ירמיה שבו נבראו ארבעה דברים: הרים, שמים, וארץ, ואורה.

אמר רבי יודן שבו היה הקדוש ברוך הוא יחידי בעולמו, שלא היה בעולמו אלא הוא. אתיא כרבי יוחנן ולא אתיא כרבי חנינא, רבי יוחנן אמר בשני נבראו המלאכים, הדא הוא דכתיב (תהלים קד, ג): המקרה במים עליותיו השם עבים רכובו המהלך על כנפי רוח, וכתיב (תהלים קד, ד): עשה מלאכיו רוחות. רבי חנינא אמר בחמישי נבראו מלאכים, שנאמר (בראשית א, כ): ועוף יעופף על הארץ, וכתיב (ישעיה ו, ב): ובשתים יעופף. רבי לוליאני בר טבראי בשם רבי יצחק אמר, בין על דעתיה דרבי חנינא בין על דעתיה דרבי יוחנן הכל מודים שלא נברא ביום הראשון כלום, שלא תאמר מיכאל היה מותח בדרומו של רקיע, וגבריאל בצפונו, והקדוש ברוך הוא ממדד באמצעיתו, אלא (ישעיה מד, כד): אנכי ד' עשה כל נטה שמים לבדי רקע הארץ מאתי, מי אתי כתיב, מי היה שתף עמי בבריתו של עולם

אמר רבי שמואל בר אמי, מתחלת בריתו של עולם נתאוה הקדוש ברוך הוא לעשות שתפות בתחתונים, מה נפשך, אם לענין החשבון, לא היה צריך למימר אלא אחד, שנים, שלשה, או ראשון, שני, ושלישי. שמא אחד, שני, שלישי, אתמהא. אימתי פרע להם הקדוש ברוך הוא, להלן בהקמת המשכן, שנאמר (במדבר ז, יב): ויהי המקריב ביום הראשון את קרבנו, ראשון לבריתו של עולם, אמר הקדוש ברוך הוא כאלו באותו יום בראתי את עולמי. תני עשר עטרות נטל אותו היום, ראשון למעשה בראשית, ראשון למלכים, ראשון לנשיאים, ראשון לכהנה, ראשון לשכינה, שנאמר (שמות כה, ח): ועשו לי מקדש, ראשון לברכה, ראשון לעבודה, ראשון לאסור הבמה, ראשון לשחטה בצפון, ראשון לירידת האש, שנאמר (ויקרא י, ב): ותצא אש מלפני ה' וגו'.