# פרשה ל

> מקור: https://rabenu.app/books/bereshit-rabbah/parsha-30/

אלה תולדת נח נח איש צדיק תמים (בראשית ו, ט), הדא הוא דכתיב (משלי י, כה): כעבור סופה ואין רשע וצדיק יסוד עולם, כעבור סופה ואין רשע, זה דור המבול. וצדיק יסוד עולם, זה נח. (משלי יב, ז): הפוך רשעים ואינם ובית צדיקים יעמד, הפוך רשעים ואינם, זה דור המבול. ובית צדיקים יעמד, זה נח הדא הוא דכתיב: אלה תולדת נח.

דבר אחר, אלה תולדת נח, כתיב (בראשית יד, יא): בית רשעים ישמד ואהל ישרים יפריח. בית רשעים ישמד, זה דור המבול, ואהל ישרים יפריח, זה נח

דבר אחר, אלה תולדת נח, כתיב (איוב כד, יח): קל הוא על פני מים תקלל חלקתם בארץ לא יפנה דרך כרמים. קל הוא על פני מים, גזרה שנגזרה עליהם שיאבדו במים, תקלל חלקתם בארץ, כלומר מי שפרע מדור המבול. כל כך למה, לא יפנה דרך כרמים, שלא היתה כונתן אלא למטעת כרמים, אבל נח לא היתה כונתו אלא להפרות ולהרבות בעולם ולהעמיד בנים, שנאמר: אלה תולדת נח

אלה, אמר רבי אבהו בכל מקום שנאמר: אלה פסל את הראשונים, ואלה מוסיף על הראשונים, כאן שנאמר: אלה, פסל את הראשונים, דור המבול

אלה תולדת נח נח, אמר רבי אבא בר כהנא כל מי שנכפל שמו יש לו בעולם הזה ויש לו בעולם הבא, אתיבון ליה והכתיב (בראשית יא, כז): תרח תרח, אם כן יש לו חלק בעולם הזה ולעולם הבא, אמר להון אף היא לא תברא, דאמר רבי יודן בשם רבי אבא בר כהנא (בראשית טו, טו): ואתה תבוא אל אבתיך בשלום, בשרו שיש לאביו חלק בעולם הבא, (בראשית טו, טו): תקבר בשיבה טובה, בשרו שישמעאל עושה תשובה

אלה תולדת נח נח, אתמהא, לא הוה צריך קרא למימר אלא אלה תולדות נח שם, אלא ניחא לו, ניחא לעולם, ניחא לאבות, ניחא לבנים, ניחא לעליונים, ניחא לתחתונים, ניחא בעולם הזה, ניחא לעולם הבא

אלה תולדת נח, הדא הוא דכתיב (משלי יא, ל): פרי צדיק עץ חיים, מה הן פרותיו של צדיק מצוות ומעשים טובים, (משלי יא, ל): ולקח נפשות חכם, שזן ומפרנס כל שנים עשר חדש בתבה, אחר כל השבח הזה (משלי יא, לא): הן צדיק בארץ ישלם, בא לצאת ונשתלם, אתמהא, דאמר רב הונא משום רבי אליעזר בנו של רבי יוסי הגלילי, נח כשהיה יוצא מן התבה הכישו ארי ושברו, ולא היה כשר להקריב, והקריב שם בנו תחתיו, קל וחמר (משלי יא, לא): אף כי רשע וחוטא, זה דור המבול

איש, כל מקום שנאמר איש, צדיק וממחה, שכל מאה ועשרים שנה היה נח נוטע ארזים וקוצצן, אמרו לו למה כדין, אמר להון כך אמר מאריה דעלמא דהוא מיתי מבולא על עלמא, אמרו ליה אין איתי מבולא לא אתי אלא על ביתיה דההוא גברא, כיון שמת מתושלח אמרו לו הא לא אתי מבולא אלא על ביתיה דההוא גברא, הדא הוא דכתיב (איוב יב, ה): לפיד בוז לעשתות שאנן נכון למועדי רגל, אמר רבי אבא בר כהנא כרוז אחד עמד לי בדור המבול, זה נח, תמן אמרין כרוז ליה לפיד ליה, בוז, שהיו מבזים עליו וקרו ליה ביזיא סבא, לעשתות שאנן, שהיו קשים כעשתות. נכון למועדי רגל, שהיו מוכנים לשני שברים לשבר מלמעלה ולשבר מלמטה

תמים היה בדרתיו (בראשית ו, ט), בר חטייא אמר כל מי שנאמר בו תמים, השלים שניו למדת שבוע. היה, אמר רבי יוחנן כל מי שנאמר בו היה, מתחלתו ועד סופו הוא צדיק. התיבון ליה והכתיב (יחזקאל לג, כד): אחד היה אברהם ויירש את הארץ, מעתה הוא תחלתו והוא סופו. אמר להון אף היא לא תברא, דהא רבי לוי בשם ריש לקיש אמר בן שלש שנים הכיר אברהם את בוראו וכו', רבי חנינא ורבי יוחנן תרויהון אמרין בן ארבעים ושמונה שנה הכיר אברהם את בוראו, ומה אני מקים היה, שהיה מתקן להדריך כל העולם כלו בתשובה. (בראשית ג, כב): הן האדם היה, מתקן למיתה, נחש (בראשית ג, א): היה, מתקן לפרענות, קין (בראשית ד, ב): היה, מתקן לגלות, איוב (איוב א, א): היה, מתקן ליסורין, נח היה, מתקן לנס, משה (שמות ג, א): היה, מתקן לגואל, מרדכי (אסתר ב, ה): היה, מתקן לגאלה. רבי לוי ורבנן, רבי לוי אמר כל מי שנאמר בו היה, ראה עולם חדש, אמר רבי שמואל חמשה הן: נח, אתמול (איוב יד, יט): אבנים שחקו מים, דאמר רבי לוי בשם רבי יוחנן אפלו אצטרבלין של רחים נמחה במים, והכא את אמר (בראשית ט, יח): ויהיו בני נח היצאים מן התבה, אתמהא, אלא ראה עולם חדש. יוסף (תהלים קה, יח): ענו בכבל רגלו, ועכשו (בראשית מב, ו): ויוסף הוא השליט, אלא שראה עולם חדש. משה, אתמול בורח מפני פרעה, ועכשו הוא משקעו בים, אלא שראה עולם חדש. איוב, אתמול (איוב טז, יג): ישפך לארץ מררתי, ועכשו (איוב מב, י): ויוסף ה' את כל אשר לאיוב למשנה, אלא שראה עולם חדש. מרדכי, אתמול היה מתקן לצליבה, ועכשו הוא צולב את צולביו, אלא שראה עולם חדש, רבנן אמרין כל מי שנאמר בו היה, זן ומפרנס, נח, זן ופרנס כל שנים עשר חדש, שנאמר (בראשית ו, כא): ואתה קח לך וגו'. יוסף (בראשית מז, יב): ויכלכל יוסף את אביו ואת אחיו. משה, זן ופרנס את ישראל ארבעים שנה במדבר. (איוב לא, יז): ואכל פתי לבדי, שמא (איוב לא, יז): ולא אכל יתום ממנה, אתמהא. מרדכי זן ופרנס, אמר רבי יודן פעם אחת חזר על כל המניקות ולא מצא לאסתר לאלתר מיניקה, והיה מיניקה הוא, רבי ברכיה ורבי אבהו בשם רבי אליעזר בא לו חלב והיה מיניקה. כד דרש רבי אבהו בצבורא גחוך צבורא לקליה, אמר להון ולא מתניתא היא, רבי שמעון בן אלעזר אומר חלב הזכר טהור

בדרתיו, רבי יהודה ורבי נחמיה, רבי יהודה אמר בדרתיו היה צדיק, הא אלו היה בדורו של משה או בדורו של שמואל לא היה צדיק. בשוק סמיא צוחין לעוירא סגי נהור, משל לאחד שהיה לו מרתף אחד של יין, פתח חבית אחת ומצאה של חמץ, שניה כן, שלישית ומצאה קוסס, אמרין ליה קוסס הוא, אמר להון ואית הכא טב מינה, אמרו ליה לא. כך בדרתיו היה צדיק הא אלו היה בדורו של משה או בדורו של שמואל לא היה צדיק. רבי נחמיה אמר ומה אם בדרתיו היה צדיק, אלו היה בדורו של משה או בדורו של שמואל על אחת כמה וכמה, משל לצלוחית של אפרסמון מקפת צמיד פתיל, ומנחת בין הקברות, והיה ריחה נודף, ואלו היה חוץ לקברות על אחת כמה וכמה, משל לבתולה שהיתה שרויה בשוק של זונות ולא יצא עליה שם רע, אלו היתה בשוקן של כשרות על אחת כמה וכמה, כך, ומה אם בדרתיו היה צדיק אלו היה בדורו של משה או בדורו של שמואל על אחת כמה וכמה

את האלהים התהלך נח (בראשית ו, ט), רבי יהודה ורבי נחמיה, רבי יהודה אמר משל לשר שהיו לו שני בנים אחד גדול ואחד קטן אמר לקטן הלך עמי ואמר לגדול בוא והלך לפני. כך אברהם שהיה כחו יפה (בראשית יז, א): התהלך לפני והיה תמים, אבל נח שהיה כחו רע, את האלהים התהלך נח. רבי נחמיה אמר משל לאוהבו של מלך שהיה משתקע בטיט עבה, הציץ המלך וראה אותו, אמר ליה עד שאתה משתקע בטיט הלך עמי, הדא הוא דכתיב: את האלהים התהלך נח, ולמה אברהם דומה לאוהבו של מלך שראה את המלך מהלך במבואות האפלים, הציץ אוהבו והתחיל מאיר עליו דרך החלון, הציץ המלך וראה אותו, אמר לו עד שאתה מאיר לי דרך חלון בוא והאר לפני. כך אמר הקדוש ברוך הוא לאברהם, עד שתהא מאיר לי מאספוטמיא ומחברותיה, בוא והאר לפני בארץ ישראל, הדא הוא דכתיב (בראשית מח, טו): ויברך את יוסף ויאמר האלהים אשר התהלכו אבתי לפניו וגו'. רבי יוחנן וריש לקיש, רבי יוחנן אמר לרועה שהוא עומד ומביט בצאנו. ריש לקיש אמר לנשיא שהוא מהלך וזקנים לפניו. על דעתיה דרבי יוחנן אנו צריכים לכבודו, ועל דעתיה דרבי שמעון בן לקיש הוא צריך לכבודנו.