# פרשה לב

> מקור: https://rabenu.app/books/bereshit-rabbah/parsha-32/

ויאמר ה' לנח בא אתה וכל ביתך אל התבה (בראשית ז, א), כתיב (תהלים ה, ז): תאבד דברי כזב איש דמים ומרמה יתעב ה', מדבר בדואג ואחיתפל, דברי כזב הן ודבורן, רבי פינחס אמר הן ומדברותיהן. איש דמים ומרמה, זה התיר גלוי עריות ושפיכות דמים, וזה התיר גלוי עריות ושפיכות דמים, שנאמר באחיתפל (שמואל ב טז, כא): בוא אל פלגשי אביך, ושפיכות דמים, דכתיב (שמואל ב יז, ב): ואבוא עליו והוא יגע ורפה ידים, וכתיב (שמואל ב טז, כא): והכיתי את המלך לבדו, וזה התיר גלוי עריות ושפיכות דמים. נחמן בריה דרבי שמואל בר נחמני, אמר לשאול וכי יש אישות לדוד הלא מורד במלכות הוא וחשוב כמת. ועכשיו התר קונעתו ועשה אותו זיטויטוס, וכאלו הוא מת ודמו מתר ואשתו מתרת, עמד שאול ונתן מיכל אשת דוד על פיו לפלטי בן ליש. ושפיכת דמים, דכתיב (שמואל א כב, יז): ולא אבו עבדי שאול המלך לשלח יד בכהני ה', אבל דואג הרגן, שנאמר (שמואל ב טז, יח): ויסב דואג האדמי ויפגע בכהני ה'. יתעב ה', שאינן לא חיים ולא נדונים, (תהלים ה, ח): ואני, כאשר עשו כן עשיתי, ומה ביני לבינם, אלא שגמלת עלי ואמרת לי (שמואל ב יב, יג): גם ה' העביר חטאתך וגו'.

דבר אחר, תאבד דברי כזב, מדבר בדור המבול, הן ודבורן כזב, רבי פינחס אמר הן ומדברותיהן. איש דמים, שנאמר (איוב כד, יד): לאור יקום רוצח יקטל עני ואביון ובלילה יהי כגנב. ומרמה, שנאמר (בראשית ו, יג): כי מלאה הארץ חמס מפניהם. יתעב ה', שאינם לא חיים ולא נדונים, ואני כאשר עשו כן עשיתי, ומה ביני לבינם אלא שגמלתני טובה ואמרת לי: בא אתה וכל ביתך אל התבה

דבר אחר, בא אתה וגו', כתיב (תהלים יא, ז): כי צדיק ה' צדקות אהב ישר יחזו פנימו, רבי תנחומא בשם רבי יהודה בר סימון רבי מנחמא בשם רבי אליעזר בר יוסי אמרו אין לך אדם אוהב בן אמנותו, אבל החכם אוהב בן אמנותו, כגון רבי חיא דרבי הושעיא ורבי הושעיא דרבי חיא, והקדוש ברוך הוא אוהב את בן אמנותו, שנאמר: כי צדיק ה' צדקות אהב ישר יחזו פנימו, זה נח, שנאמר: ויאמר ה' אל נח בא אתה וגו'

כתיב ה' צדיק יבחן ורשע ואהב חמס שנאה נפשו (תהלים יא, ה): אמר רבי יונתן היוצר הזה אינו בודק קנקנים מרועעים, שאינו מספיק לקוש עליהם אחת עד שהוא שוברם, ומי הוא בודק בקנקנים יפים, אפלו מקיש עליהם כמה פעמים אינם נשברים, כך אין הקדוש ברוך הוא מנסה את הרשעים אלא את הצדיקים, שנאמר: ה' צדיק יבחן, וכתיב (בראשית כב, א): והאלהים נסה את אברהם, אמר רבי יוסי בן חנינה הפשתני הזה בשעה שהוא יודע שהפשתן שלו יפה כל שהוא כותשה היא משתבחת וכל זמן שהוא מקיש עליה היא משתמנת, ובשעה שהוא יודע שהפשתן שלו רעה, אינו מספיק לקוש עליה אחת עד שהיא פוקעת, כך אין הקדוש ברוך הוא מנסה את הרשעים אלא את הצדיקים, שנאמר: ה' צדיק יבחן, אמר רבי אלעזר משל לבעל הבית שהיה לו שתי פרות אחת כחה יפה ואחת כחה רע, על מי הוא נותן את העל לא על זאת שכחה יפה, כך הקדוש ברוך הוא מנסה את הצדיקים, שנאמר: ה' צדיק יבחן, ה' צדיק יבחן זה נח, שנאמר: ויאמר ה' לנח. כי אתך ראיתי צדיק לפני, אמר רבי אלעזר בן עזריה מצינו שאומרים מקצת שבחו של אדם בפניו וכלו שלא בפניו, שכן הוא אומר בנח (בראשית ו, ט): איש צדיק תמים היה, שלא בפניו, וכתיב: כי אותך ראיתי צדיק לפני, בפניו. רבי אליעזר בנו של רבי יוסי הגלילי אמר מצינו שאומרים מקצת שבחו של מי שאמר והיה העולם בפניו, שנאמר (תהלים סו, ג): אמרו לאלהים מה נורא מעשיך, שלא בפניו אומר (תהלים קלו, א): הודו לה' כי טוב כי לעולם חסדו

מכל הבהמה הטהורה וגו' (בראשית ז, ב), רבי יודן בשם רבי יוחנן ורבי ברכיה בשם רבי אליעזר ורבי יעקב דכפר חנין בשם רבי יהושע בן לוי מצינו שעקם הקדוש ברוך הוא שתים ושלש תבות בתורה כדי שלא להוציא דבר טמאה מתוך פיו, הדא הוא דכתיב: מכל הבהמה הטהורה תקח לך שבעה שבעה איש ואשתו, ומן הבהמה הטמאה אין כתיב כאן, אלא אשר לא טהרה הוא.

אמר רבי יודן בן רבי מנשה אף כשבא לומר להם סימני בהמה טמאה לא פתח להם אלא בסימני בהמה טהורה (ויקרא יא, ד): את הגמל כי לא מפריס פרסה אין כתיב כאן, אלא כי מעלה גרה. (ויקרא יא, ה): ואת השפן כי איננו מפריס פרסה אין כתיב כאן, אלא כי מעלה גרה. (ויקרא יא, ז): ואת החזיר כי איננו מעלה גרה אין כתיב כאן, אלא כי מפריס פרסה הוא. (בראשית ז, ג): גם מעוף השמים שבעה שבעה, אם תאמר שבעה מכל מין נמצא אחד מהן שאין לו בן זוג, אלא שבעה זכרים ושבעה נקבות, לא שאני צריך להם, אלא (בראשית ז, ג): לחיות זרע על פני כל הארץ

כי לימים עוד שבעה וגו' (בראשית ז, ד), אמר רבי שמעון בן יוחאי הן עברו על התורה שנתנה לארבעים יום, לפיכך (בראשית ז, ד): ארבעים יום וארבעים לילה.

אמר רבי יוחנן בן זכאי הם קלקלו את הצורה שנתנה לארבעים יום, לפיכך ארבעים יום וארבעים לילה. (בראשית ז, ד): ומחיתי את כל היקום, רבי ברכיה אמר קיומיה, רבי אבון אמר יקומיניה. רבי לוי בשם ריש לקיש אמר זה קין היה תלוי ברפיון, ובא מבול ושטפו, שנאמר (בראשית ז, כג): וימח את כל היקום. (בראשית ז, ה): ויעש נח ככל אשר צוהו ה', זה שכון לכנוס בהמה חיה ועוף

ונח בן שש מאות שנה והמבול היה מים וגו' (בראשית ז, ו), רבי יהודה ורבי נחמיה, רבי יהודה אומר שנת המבול אינה עולה מן המנין, אמר ליה רבי נחמיה אף על פי שאינה עולה מן המנין עולה היא בתקופות ובחשבונות. (בראשית ז, ז): ויבא נח ובניו ואשתו וגו', אמר רבי יוחנן נח מחסר אמנה היה, אלולי שהגיעו המים עד קרסליו לא נכנס לתבה

ויהי לשבעת הימים ומי המבול (בראשית ז, י), מלמד שתלה להם הקדוש ברוך הוא שבעת ימי אבלות של מתושלח הצדיק, כדי שיעשו תשובה ולא עשו.

דבר אחר, ויהי לשבעת הימים, אמר רבי יהושע בן לוי שבעה ימים נתאבל הקדוש ברוך הוא על עולמו קדם שיבוא מבול לעולם, מאי טעמא (בראשית ו, ו): ויתעצב את לבו, ואין עציבה אלא אבלות, שנאמר (שמואל ב יט, ג): נעצב המלך על בנו.

אמר רבי יוסי בן דורמסקית הם חטאו בגלגל העין שהוא דומה למים, אף הקדוש ברוך הוא לא פרע מהם אלא במים.

אמר רבי לוי הם קלקלו סילונית שלהם אף המקום שנה להם סדורו של עולם, דרך ארץ המטר יורד והתהום עולה, דכתיב (תהלים מב, ח): תהום אל תהום קורא לקול צנוריך, ברם הכא (בראשית ז, יא): נבקעו כל מעינת תהום רבה, ואחר כך וארבת השמים נפתחו

בעצם היום הזה בא נח (בראשית ז, יג), אמר רבי יוחנן אמר הקדוש ברוך הוא אם נכנס נח לתבה בלילה, עכשו יהיו כל דורו אומרים כך לא היינו יודעים בו ואלו היינו יודעים בו לא היינו מניחין אותו לכנס, אלא בעצם היום הזה בא נח, דרגיש ליה ימלל. (בראשית ז, יד): המה וכל החיה, המה עקר והכל טפלה להם. (בראשית ז, יד): כל צפור כל כנף, אמר רבי אלעזר בשם רבי אסי לחבריה, פרט למורטיא ולקטעיא שהן פסולין לקרבנות בני נח. (בראשית ז, טז): והבאים זכר ונקבה, אמר רבי אסי פרט לסרוחין ולמחסרי אברים שפסולים לקרבן בני נח. והבאים זכר ונקבה, אמר לו נח וכי קניגי אנא, אמר ליה מה אכפת לך, מובאים אין כתיב אלא הבאים, מאיליהן היו באים. רבי יוחנן אמר (ישעיה לד, טז): דרשו מעל ספר ה' וקראו, ומה אם להסגר בתבה שנים עשר חדש היו באים מאיליהן, להפטם מבשר גבורים על אחת כמה וכמה, הדא הוא דכתיב (יחזקאל לט, יז יח): בן אדם כה אמר ה' אלהים אמר לצפור כל כנף ולכל חית השדה הקבצו ובאו האספו מסביב על זבחי אשר אני זבח לכם זבח גדול על הרי ישראל ואכלתם בשר ושתיתם דם, בשר גבורים תאכלו ודם נשיאי הארץ תשתו אילים כרים ועתודים פרים מריאי בשן כלם. (בראשית ז, טז): ויסגר ה' בעדו, אמר רבי לוי לשר שקבע דרולומוסיא שלו במדינה, ונטל אוהבו וחבשו בבית האסורין, נתן ספרגוס שלו עליו, כך ויסגר ה' בעדו, בקשו להפך התבה, והקיפה אריות שלא יגעו בו

ויהי המבול ארבעים יום על הארץ (בראשית ז, יז), רבי פינחס בשם רבי לוי אמר כך היתה תבתו של נח משקעת במים, כספינה הזו שהיא משקעת ועומדת בלמין. (בראשית ז, יח): ויגברו המים וגו', אמר רבי פינחס משום רבי לוי כך היתה תבתו של נח שטה על פני המים כעל שתי קורות, כמן טבריא לסוסתא

והמים גברו מאד מאד על הארץ וגו' (בראשית ז, יט), רבי יונתן סלק למצלי בירושלים, עבר בהדין פלטאניס וחמתי חד שמריי, אמר ליה להיכן את אזיל, אמר ליה למיסק למצלי בירושלים. אמר ליה לא טב לך למצלי בהדין טורא בריכא, ולא בההוא ביתא קלקלתא. אמר ליה למה הוא בריך, אמר ליה דלא טף במוי דמבולא. נתעלמה מעיני רבי יונתן ולא השיבו לשעה, אמר לו חמריה, רבי תרשיני ואני משיבו, אמר לו הין. אמר ליה אין מן טורייא רמיא הוא, הא כתיב (בראשית ז, יט): ויכסו כל ההרים הגבוהים, ואין מן מכיא הוא לא אשגח ביה קריא ולא אחשביה כלום. מיד ירד לו רבי יונתן מעל החמור והרכיבו שלשה מילין, וקרא עליו שלשה מקראות (דברים ז, יד): לא יהיה בך עקר ועקרה ובבהמתך, אפלו בבהמות שבכם. (שיר השירים ד, ג): כפלח הרמון רקתך מבעד לצמתך, הריקין שבכם רצוף תשובות כרמון, הדא הוא דכתיב (ישעיה נד, יז): כל כלי יוצר עליך לא יצלח וכל לשון תקום אתך למשפט תרשיעי זאת נחלת עבדי ה' וגו'

חמש עשרה אמה וגו' (בראשית ז, כ), רבי יהודה ורבי נחמיה, רבי יהודה אומר חמש עשרה אמה בהר וחמש עשרה בבקעה. רבי נחמיה אמר חמש עשרה אמה בהר, אבל בבקעה כל שהן. (בראשית ז, כא): ויגוע כל בשר הרמש וגו', (בראשית ז, כב): כל אשר נשמת רוח חיים באפיו וגו', רבי שמואל חתניה דרבי חנינא חברהון דרבנן אומר, כאן הוא עושה נשמה רוח, ולהלן הוא עושה נשמה נפש, מנין לתן את האמור כאן להלן ואת האמור להלן כאן, תלמוד לומר חיים חיים לגזרה שוה. מכל אשר בחרבה מתו, פרט לדגים, ויש אומרים אף הן היו בכלל מאספין, אלא שברחו לים הגדול לאוקינוס. (בראשית ז, כג): וימח את כל היקום (בראשית ז, כג): וישאר אך נח, רבי הונא בשם רבי יוסי אך מעוט, שאף הוא היה גונח דם מפני הצנה.