# פרשה ד

> מקור: https://rabenu.app/books/bereshit-rabbah/parsha-4/

ויאמר אלהים יהי רקיע, כתיב (תהלים קד, ג): המקרה במים עליותיו, בנהג שבעולם מלך בשר ודם בונה פלטין ומקרה באבנים ובעצים ובעפר, אבל הקדוש ברוך הוא לא קרה את עולמו אלא במים, שנאמר: המקרה במים עליותיו

ויאמר אלהים יהי רקיע בתוך המים, רבנן אמרין לה בשם רבי חנינא ורבי פנחס ורבי יעקב ברבי אבין בשם רבי שמואל בר נחמן, בשעה שאמר הקדוש ברוך הוא יהי רקיע בתוך המים, גלדה טפה האמצעית ונעשו השמים התחתונים, ושמי שמים העליונים. רב אמר לחים היו מעשיהם ביום הראשון, ובשני קרשו. יהי רקיע, יחזק הרקיע. רבי יהודה ברבי סימון אמר יעשה מטלית לרקיע, היך מה דאת אמר (שמות לט, ג): וירקעו את פחי הזהב, אמר רבי חנינא יצאה האש מלמעלה ולחכה את פני הרקיע. רבי יוחנן כשהיה מגיע לפסוק זה (איוב כו, יג): ברוחו שמים שפרה, היה אומר יפה למדני רבי חנינא.

אמר רבי יודן ברבי שמעון יצאת האש מלמעלה ולהטה פני רקיע. רבי ברכיה בשם רבי אבא בר כהנא אמר, בא מעשה בראשית ללמד על מתן תורה ונמצא למד ממנה, (ישעיה סד, א): כקדח אש המסים, אימתי חצה האש בין העליונים לתחתונים, לא במתן תורה, אתמהא, כך היתה בבריתו של עולם

רבי פינחס בשם רבי הושעיא אמר, כחלל שבין הארץ לרקיע כך יש בין הרקיע למים העליונים, יהי רקיע בתוך המים, בינים ובנתים.

אמר רבי תנחומא אנא אמרי טעמא, אלו נאמר ויעש אלהים את הרקיע ויבדל בין המים אשר על הרקיע, הייתי אומר על גופו של רקיע המים נתונים, וכשהוא אומר: ובין המים אשר מעל לרקיע, הרי המים העליונים תלויים במאמר.

אמר רבי אחא כהדין קנדילא ופרותיהם אלו מי גשמים

כותי אחד שאל את רבי מאיר, אמר לו אפשר המים העליונים תלוים במאמר, אמר לו הן, אמר לו הבא לי אפרכס הביא לו אפרכס, נתן עליה טס של זהב ולא עמדו מים, טס של כסף ולא עמדו מים, כיון שנתן אצבעו עמדו מים. אמר לו, אצבעך אתה נותן. אמר לו, מה אני שאני בשר ודם, אצבעי מעמדת מים, אצבעו של הקדוש ברוך הוא על אחת כמה וכמה, הוי מים העליונים תלויים במאמר. אמר לו, אפשר אותו שכתוב בו (ירמיה כג, כד): הלוא את השמים ואת הארץ אני מלא, היה מדבר עם משה מבין שני בדי הארון, אמר לו, הבא לי מראות גדולות, אמר לו, ראה בבואה שלך בהן, ראה אותה גדולה. אמר לו, הבא לי מראות קטנות, הביא לו מראות קטנות, אמר לו, ראה בבואה שלך בהן, ראה אותה קטנה. אמר לו, מה אם אתה שאתה בשר ודם, אתה משנה עצמך בכל מה שתרצה, מי שאמר והיה העולם ברוך הוא, על אחת כמה וכמה, הוי כשהוא רוצה הלוא את השמים ואת הארץ אני מלא, וכשהוא רוצה היה מדבר עם משה מבין שני בדי הארון.

אמר רבי חנינא בר איסי פעמים שאין העולם ומלואו מחזיקים כבוד אלהותו, פעמים שהוא מדבר עם האדם מבין שערות ראשו, הדא הוא דכתיב (איוב לח, א): ויען ה' את איוב מן הסערה וגו', מבין שערות ראשו. ועוד שאלו אמר לו אפשר (תהלים סה, י): פלג אלהים מלא מים, מששת ימי בראשית ולא חסר כלום, אתמהא. אמר לו, הכנס ורחץ ושקול עצמך עד שלא תכנס ומאחר שתכנס, הלך כיון שיצא ושקל עצמו לא חסר כלום, אמר לו כל אותה הזעה שיצאת, לא ממך יצאת, אמר לו הן, אמר לו ומה אתה שאתה בשר ודם לא חסר מעינך כלום, מעינו של הקדוש ברוך הוא על אחת כמה וכמה, הוי פלג אלהים מלא מים, מששת ימי בראשית ולא חסר כלום.

אמר רבי יוחנן נטל הקדוש ברוך הוא כל מימי בראשית ונתנם חצים ברקיע וחצים באוקינוס, הדא הוא דכתיב: פלג אלהים מלא מים, פלגא

הרקיע דומה לברכה, ולמעלה מן הברכה כפה, ומחמת שהברכה מזעת טפים עבות, והן יורדין לתוך מים המלוחים ואינן מתערבין, אמר רבי יונה אל תתמה, הדין ירדנא עובר בימא דטבריא ולא מתערב ביה, מעשה נסים יש בדבר, אדם כובר חטים או תבן בכברה, עד שלא ירדו שתים ושלש אצבעות הן מתערבין, ואלו מהלכין מהלך כמה שנים, ואין מתערבין. רבי יודן ברבי שמעון אומר שהוא מורידן במדה, שנאמר (איוב לו, כז): כי יגרע נטפי מים, היך מה דאת אמר (ויקרא כז, יח): ונגרע מערכך. כעוביה של ארץ כך עוביה של רקיע, שנאמר (ישעיה מ, כב): הישב על חוג הארץ וגו' (איוב כב, יד): וחוג שמים יתהלך, וחוג חוג לגזרה שוה, אמר רב אחא בשם רבי חנינא כטס הזה. רבי יהושע בר רבי נחמיה אמר, כשתים ושלש אצבעות. רבי שמעון בן פזי אמר, המים העליונים יתירין על התחתונים כשלשים כסוסטאות. בין מים למים, למ"ד, תלתין. רבנן אמרין מחצה על מחצה

ויעש אלהים את הרקיע, זה אחד מן המקראות שהרעיש בן זומא את העולם, ויעש, אתמהא, והלוא במאמר הן, הוי (תהלים לג, ו): בדבר ה' שמים נעשו וברוח פיו כל צבאם, למה אין כתיב בשני כי טוב, רבי יוחנן תני לה בשם רבי יוסי בן רבי חלפתא, שבו נבראת גיהנם, שנאמר (ישעיה ל, לג): כי ערוך מאתמול תפתה, יום שיש בו אתמול ואין בו שלשום. רבי חנינא אומר שבו נבראת מחלקת, שנאמר: ויהי מבדיל בין מים למים.

אמר רבי טביומי אם מחלקת שהיא לתקונו של עולם ולישובו, אין בה כי טוב. מחלקת שהיא לערבובו על אחת כמה וכמה.

אמר רבי שמואל לפי שלא נגמרה מלאכת המים, לפיכך כתוב בשלישי כי טוב שני פעמים, אחד למלאכת המים, ואחד למלאכתו של יום. שאלה מטרונה אחת את רבי יוסי, אמרה לו למה אין כתיב בשני כי טוב, אמר לה אף על פי כן חזר וכללו כלו בסוף, שנאמר (בראשית א, לא): וירא אלהים את כל אשר עשה והנה טוב מאד, אמרה ליה משל ששה בני אדם באין אצלך ואת נותן לכל אחד ואחד מנה, ולאחד אין את נותן מנה, ואת חוזר ונותן לכלם מנה אחד, לא נמצא ביד כל אחד מנה ושתות וביד אחד שתות, אתמהא. חזר ואמר לה כההוא דאמר רבי שמואל בר נחמן, לפי שלא נגמרה מלאכת המים, לפיכך כתיב בשלישי שתי פעמים כי טוב, אחת למלאכת המים ואחת למלאכת היום. רבי לוי בשם רבי תנחום בר חנילאי אמר, כתיב (ישעיה מו, י): מגיד מראשית אחרית, מתחלת בריתו של עולם צפה הקדוש ברוך הוא משה קרוי טוב (שמות ב, ב), ועתיד לטל את שלו מתחת ידיהם, לפיכך לא כתוב בהם כי טוב. רבי סימון בשם רבי יהושע בן לוי אמר, משל למלך שהיה לו לגיון קשה, אמר המלך הואיל ולגיון זה קשה אל יכתב שמי עליו. כך אמר הקדוש ברוך הוא, הואיל והמים הללו לקו בהם דור המבול, ודור אנוש, ודור הפלגה, לפיכך אל יכתב בהן כי טוב

ויקרא אלהים לרקיע שמים, רב אמר אש ומים, רבי אבא בר כהנא אמר משום רב, נטל הקדוש ברוך הוא אש ומים ופתכן זה בזה ומהן נעשו שמים.

דבר אחר, שמים כתיב, שהן שמים מעשיהן של בריות, אם זכו (תהלים צז, ו): והגידו השמים צדקו, ואם לאו (איוב כ, כז): יגלו שמים עונו.

דבר אחר שמים, שהבריות משתוממים עליהן לאמר, של מה הן, של אש הן, של מים הן, אתמהא. רבי פינחס בשם רבי לוי אמר, הוא אתא וקם עליו (תהלים קד, ג): המקרה במים עליותיו, הוי של מים הן. סמים, מה סמים הללו, מהן ירקין ומהן אדמים, מהם שחרים ומהם לבנים, כך שמים פעמים ירקין, ופעמים אדמים, פעמים שחרים, ופעמים לבנים. רבי יצחק אמר, שמים, שא מים, טעון מים. משל לחלב שהיה נתון בקערה, עד שלא תרד לתוכו טפה אחת של מסו הוא מרפף, כיון שירד לתוכו טפה אחת של מסו, מיד הוא קופא ועומד, כך (איוב כו, יא): עמודי שמים ירופפו, עמדו שמים נתן בהם את המסו, ויהי ערב ויהי בקר יום שני, אתיא כדאמר רב, לחים היו בראשון ובשני קרשו.