# פרשה מג

> מקור: https://rabenu.app/books/bereshit-rabbah/parsha-43/

וישמע אברם כי נשבה אחיו (בראשית יד, יד), (תהלים קיב, ז ח): משמועה רעה לא יירא נכון לבו בטח בה', סמוך לבו לא יירא עד אשר יראה בצריו. משמועה רעה לא יירא, זה אברהם, (בראשית כב, יב): כי עתה ידעתי כי ירא אלהים אתה. נכון לבו בטוח בה', (נחמיה ט, ח): ומצאת את לבבו נאמן לפניך. סמוך לבו לא יירא, שנאמר (בראשית טו, א): אל תירא אברם. עד אשר יראה בצריו, (בראשית יד, טו): ויחלק עליהם לילה

וישמע אברם כי נשבה אחיו, הדא הוא דכתיב (ישעיה לג, טו): אטם אזנו משמע דמים. (בראשית יד, יד): וירק את חניכיו, רבי יהודה ורבי נחמיה, רבי יהודה אומר הן הוריקו פנים כנגד אברהם, אמרו חמשה מלכים לא יכלו לעמד בהם ואנו יכולים לעמד בהם. רבי נחמיה אמר אברהם הוריק פנים כנגדן, אמר אצא ואפל על קדוש שמו של מקום. אבא בר זבדא אמר בכלי זין הוריקן, היך מה דאת אמר (תהלים לה, ג): והרק חנית וסגר לקראת רדפי.

אמר רבי שמעון בן לקיש באבנים טובות ומרגליות הוריקן, היך מה דאת אמר (תהלים סח, יד): ואברותיה בירקרק חרוץ. רבי לוי אמר בפרשת שוטרים הוריקן, היך מה דאת אמר (דברים כ, ח): מי האיש הירא ורך הלבב ילך וישב לביתו. חניכיו, בעלי חניכתו, שמם אברם כשמו. שמנה עשר ושלש מאות, ריש לקיש בשם בר קפרא, אליעזר לבדו היה, מנין אליעזר שמנה עשר ושלש מאות. וירדף עד דן, שם עבודת כוכבים היא, ומכה מלפניה ומאחריה, מכה מלפניה, וירדף עד דן, ומכה מאחריה (ירמיה ח, טז): מדן נשמע נחרת סוסיו

ויחלק עליהם לילה (בראשית יד, טו), רבי בנימין בר יפת משם רבי יונתן הלילה נחלק מאליו. ורבנן אמרי יוצרו חלקו, אמר הקדוש ברוך הוא אביהם פעל עמי בחצי הלילה, אף אני פועל עם בניו בחצי הלילה. ואימתי במצרים, שנאמר (שמות יב, כט): ויהי בחצי הלילה וה' הכה כל בכור וגו'.

אמר רבי תנחומא אית דמפקין לישנא אחרינא אמר הקדוש ברוך הוא אביהם יצא בחצי הלילה אף אני אצא עם בניו בחצי הלילה, שנאמר (שמות יא, ד): כה אמר ה' כחצת הלילה אני יוצא. (בראשית יד, טו): ויכם וירדפם, וכי יש אדם רודף הרוגים, אמר רבי פינחס רודפיו של אבינו אברהם הרוגים היו, שנאמר (תהלים סט, כז): כי אתה אשר הכית רדפו, הדא הוא דכתיב (ישעיה מא, ב): מי העיר ממזרח צדק יקראהו לרגלו, מי הוא זה שהעיר לבם של מזרחיים שיבואו ויפלו ביד אברהם, צדק יקראהו לרגלו. חי העולמים, שהיה מאיר לו בכל מקום שהיה הולך.

אמר רבי ברכיה מזל צדק היה מאיר לו.

אמר רבי ראובן צדקה היתה צווחת ואומרת, אם אין אברהם אין מי יעשה אותי, הדא הוא דכתיב (ישעיה מא, ב): יתן לפניו גוים ומלכים ירד, רבי יהודה ורבי נחמיה, רבי יהודה אמר אברהם היה משליך עליהם עפר והוא נעשה חרבות, קש ונעשה חצים. ורבי נחמיה אמר יתן עפר לא נאמר אלא (ישעיה מא, ב): כעפר, הן היו משליכים חרבות על אברהם ונעשין עפר, חצים והן נעשים קש, הדא הוא דכתיב (ישעיה מא, ג): ירדפם יעבור שלום. רבי לוי בשם רבי יוסי בר זמרא פסיעותיו של אבינו אברהם היו שלש מילין. רבי יודן בר רבי סימון אמר מיל, שנאמר (ישעיה מא, ג): ארח ברגליו לא יבוא. רבי נחמיה אמר בשם רבי אבהו לא נתאבקו רגליהן אלא כזה שהוא הולך מביתו לבית הכנסת

וישב את כל הרכש וגם את לוט וגו' (בראשית יד, טז), רבי יודן אמר אנשים ונשים השיב, וטף לא החזיר, עמדו ונתגירו וגדרו ערות אבותיהם, הדא הוא דכתיב (יחזקאל ז, כד): והבאתי רעי גוים, מי הם רעי גוים, רבי יהודה בר רבי סימון אלו אנשי סדום, שנאמר (בראשית יג, יג): ואנשי סדם

ויצא מלך סדם לקראתו וגו' (בראשית יד, יז), רבי אבא בר כהנא אמר התחיל לקשקש לו בזנבו, אמר לו מה אתה ירדת לכבשן האש ונצלת, אף אני ירדתי לחמר ונצלתי. (בראשית יד, יז): אל עמק שוה, רבי ברכיה ורבי חנינא בשם רבי שמואל בר נחמן ששם השוו כל עובדי כוכבים וקצצו ארזים ועשו בימה גדולה והושיבו אותו בתוכו למעלה, והיו מקלסין לפניו ואומרים לו (בראשית כג, ו): שמענו אדני וגו', אמרו לו מלך את עלינו, נשיא את עלינו, אלוה את עלינו. אמר להם אל יחסר העולם מלכו ואל יחסר אלוהו

ומלכי צדק מלך שלם וגו' (בראשית יד, יח), הדא הוא דכתיב (תהלים מה, יג): ובת צר במנחה פניך יחלו עשירי עם. ומלכי צדק מלך שלם, המקום הזה מצדיק את יושביו, מלכי צדק, (יהושע י, א): אדני צדק. צדק נקראת ירושלים, שנאמר (ישעיה א, כא): צדק ילין בה, מלך שלם, רבי יצחק הבבלי אומר שנולד מהול. (בראשית יד, יח): הוציא לחם ויין והוא כהן לאל עליון, רבי שמואל בר נחמן ורבנן, רבי שמואל אמר הלכות כהנה גדולה גלה לו, לחם, זה לחם הפנים. ויין, אלו הנסכים. ורבנן אמרי תורה גלה לו, שנאמר (משלי ט, ה): לכו לחמו בלחמי ושתו ביין מסכתי. והוא כהן לאל עליון, רבי אבא בר כהנא ורבי לוי, רבי אבא בר כהנא אמר כל יין שכתוב בתורה עושה רושם חוץ מזה.

אמר רבי לוי אף זה לא יצאנו מידו, שמשם קרא עליו (בראשית טו, יג): ועבדום וענו אתם ארבע מאות שנה

ויברכהו ויאמר ברוך אברם לאל עליון קנה שמים וארץ (בראשית יד, יט), ממי קנאן, רבי אבא בשם רב כהנא ורבי יצחק, רבי אבא אמר כאינש דאמר פלן עינוהי יאי, שעריה יאי.

אמר רבי יצחק היה מקבל את העוברים ואת השבים, ומשהיו אוכלים ושותין היה אומר להם ברכו, והן אומרים לו מה נאמר, והוא אומר להם אמרו ברוך אל עולם שאכלנו משלו, אמר לו הקדוש ברוך הוא אני לא היה שמי נכר לבריותי והכרת אותי בבריותי, מעלה אני עליך כאלו אתה שתף עמי בבריתו של עולם, הדא הוא דכתיב: קונה שמים וארץ

וברוך אל עליון אשר מגן צריך בידך (בראשית יד, כ), רבי הונא אמר שהופך מנגנין שלך על צריך. רבי יודן אמר כמה מנגנאות עשיתי להביאן תחת ידיך, אוהבים היו זה לזה, זה משלח לזה כתבים וזה משלח לזה דורונות, והמרדתי אותם אלו על אלו כדי שיבואו ויפלו תחת ידך. (בראשית יד, כ): ויתן לו מעשר מכל, רבי יהודה בר רבי סימון אמר מכח אותה ברכה אכלו שלש יתדות גדולות בעולם, אברהם יצחק ויעקב, באברהם כתיב (בראשית כד, א): וה' ברך את אברהם בכל, בזכות ויתן לו מעשר מכל. ביצחק כתיב (בראשית כז, לג): ואכל מכל, בזכות ויתן לו מעשר מכל. ביעקב כתיב (בראשית לג, יא): כי חנני אלהים וכי יש לי כל, בזכות ויתן לו מעשר מכל. מהיכן זכו ישראל לברכת כהנים, רבי יהודה ורבי נחמיה ורבנן, רבי יהודה אמר מאברהם (בראשית טו, ה): כה יהיה זרעך, (במדבר ו, כג): כה תברכו את בני ישראל. רבי נחמיה אמר מיצחק, שנאמר (בראשית כב, ה): ואני והנער נלכה עד כה, לפיכך אמר המקום כה תברכו את בני ישראל. ורבנן אמרי מיעקב, שנאמר (שמות יט, ג): כה תאמר לבית יעקב, וכנגדו כה תברכו את בני ישראל. רבי אליעזר ורבי יוסי בר חנינא, רבי אליעזר אמר אימתי אני מגדל את בניך ככוכבים, כשאגלה עליהם בכה, כה תאמר לבית יעקב. ורבי יוסי בן רבי חנינא אמר כשאגלה על מנהיגם בכה, שנאמר (שמות ד, כב): כה אמר ה' בני בכרי ישראל

ויאמר מלך סדם אל אברם תן לי הנפש וגו' ויאמר אברם אל מלך סדם הרמתי ידי וגו' (בראשית יד, כא כב), רבי יהודה ורבי נחמיה ורבנן, רבי יהודה אמר עשאן תרומה, היך מה דאת אמר (במדבר יח, כו): והרמתם ממנו תרומת ה'. ורבי נחמיה אמר עשאן שבועה, היך מה דאת אמר (דניאל יב, ז): וירם ימינו ושמאלו אל השמים וישבע בחי העולם. ורבנן אמרי עשאן שירה, היך מה דאת אמר (שמות טו, ב): זה אלי ואנוהו אלהי אבי וארממנהו. רבי ברכיה ורבי חלבו ורבי אמי בשם רבי אלעזר אמרו אמר משה בלשון שאמר אבא שירה, הרמתי ידי אל ה', בו בלשון אני אומר שירה, שנאמר: אלהי אבי וארוממנהו, אם מחוט (בראשית יד, כג), אמר רבי אבא בר ממל אמר לו הקדוש ברוך הוא את אמרת אם מחוט, חייך שאני נותן לבניך מצות ציצית, היך מה דאת אמר (במדבר טו, לח): ונתנו על ציצת הכנף פתיל תכלת, ומתרגמינן חוטא דתכלתא. (בראשית יד, כג): ועד שרוך נעל, חייך שאני נותן לבניך מצות יבמה, האיך מה דאת אמר (דברים כה, ט): וחלצה נעלו מעל רגלו.

דבר אחר, אם מחוט, זה המשכן, שהוא מציר בתכלת וארגמן. ועד שרוך נעל, אלו עורות התחשים.

דבר אחר, אם מחוט, אלו הקרבנות, כההיא דתנן וחוט של סיקרא חוגרו באמצע להבדיל בין דמים העליונים לדמים התחתונים. ועד שרוך נעל, אלו פעמי רגלים, היך מה דאת אמר (שיר השירים ז, ב): מה יפו פעמיך בנעלים. בלעדי רק אשר אכלו הנערים (בראשית יד, כד), הדא הוא דכתיב (שמואל א ל, כב כה): ויען כל איש רע ובליעל מהאנשים אשר הלכו עם דוד ויאמרו יען אשר לא הלכו עמי לא נתן להם מהשלל אשר הצלנו כי אם איש את אשתו ואת בניו וינהגו וילכו. ויאמר דוד לא תעשו כן אחי את אשר נתן ה' לנו וישמר אתנו ויתן את הגדוד הבא עלינו בידינו. ומי ישמע לכם לדבר הזה כי כחלק הירד במלחמה וכחלק הישב על הכלים יחדו יחלקו. ויהי מהיום ההוא ומעלה וישמה לחק ולמשפט לישראל עד היום הזה, אמר רבי יודן והלאה אין כתיב כאן אלא ומעלה, וממי למד מאברהם זקנו, שאמר: בלעדי רק אשר אכלו הנערים וחלק האנשים וגו'.