# פרשה נה

> מקור: https://rabenu.app/books/bereshit-rabbah/parsha-55/

ויהי אחר הדברים האלה והאלהים נסה את אברהם (בראשית כב, א), כתיב (תהלים ס, ו): נתתה ליראיך נס להתנוסס מפני קשט סלה, נסיון אחר נסיון, וגדולין אחר גדולין, בשביל לנסותן בעולם, בשביל לגדלן בעולם, כנס הזה של ספינה. וכל כך למה, מפני קשט, בשביל שתתקשט מדת הדין בעולם, שאם יאמר לך אדם למי שהוא רוצה להעשיר מעשיר, למי שהוא רוצה מעני, ולמי שהוא רוצה הוא עושה מלך, אברהם כשרצה עשאו מלך, כשרצה עשאו עשיר, יכול את להשיבו ולומר לו יכול את לעשות כמו שעשה אברהם אבינו, והוא אומר מה עשה, ואת אומר לו (בראשית כא, ה): ואברהם בן מאת שנה בהולד לו, ואחר כל הצער הזה נאמר לו (בראשית כב, ב): קח נא את בנך את יחידך ולא עכב, הרי נתתה ליראיך נס להתנוסס

ה' צדיק יבחן ורשע ואהב חמס שנאה נפשו (תהלים יא, ה), אמר רבי יונתן הפשתני הזה כשפשתנו לוקה אינו מקיש עליו ביותר מפני שהיא פוקעת, וכשפשתנו יפה הוא מקיש עליו ביותר, למה שהיא משתבחת והולכת. כך הקדוש ברוך הוא אינו מנסה את הרשעים, למה שאין יכולין לעמד, דכתיב (ישעיה נז, כ): והרשעים כים נגרש, ואת מי מנסה את הצדיקים, שנאמר: ה' צדיק יבחן, (בראשית לט, ז): ויהי אחר הדברים האלה ותשא אשת אדניו וגו'. ויהי אחר הדברים האלה, אמר רבי יונתן היוצר הזה כשהוא בודק את הכבשן שלו אינו בודק את הכלים המרעעים, למה שאינו מספיק להקיש עליו אחת עד שהוא שוברו, ומה הוא בודק בקנקנים ברורים, שאפלו הוא מקיש עליו כמה פעמים אינו שוברו, כך אין הקדוש ברוך הוא מנסה את הרשעים אלא את הצדיקים, שנאמר: ה' צדיק יבחן.

אמר רבי אלעזר לבעל הבית שהיה לו שתי פרות אחת כחה יפה ואחת כחה רע, על מי הוא נותן את העל לא על אותה שכחה יפה, כך אין הקדוש ברוך הוא מנסה אלא הצדיקים, שנאמר: ה' צדיק יבחן

דבר אחר, ה' צדיק יבחן, זה אברהם, ויהי אחר הדברים האלה והאלהים נסה את אברהם. רבי אבון פתח (קהלת ח, ד): באשר דבר מלך שלטון ומי יאמר לו מה תעשה, אמר רבי אבין לרב שהיה מצוה לתלמידו ואומר לו (דברים טז, יט): לא תטה משפט, והוא מטה משפט. (דברים טז, יט): לא תכיר פנים, והוא מכיר פנים. (דברים טז, יט): לא תקח שחד, והוא לוקח שחד. לא תלוה ברבית, והוא מלוה ברבית. אמר לו תלמידו רבי אתה אומר לי לא תלוה ברבית ואת מלוה ברבית, לך שרי ולי אסירא. אמר לו אני אומר לך אל תלוה ברבית לישראל, אבל תלוה ברבית לעובד כוכבים, דכתיב (דברים כג, כא): לנכרי תשיך ולאחיך לא תשיך. כך אמרו ישראל לפני הקדוש ברוך הוא, רבון העולמים כתבת בתורתך (ויקרא יט, יח): לא תקם ולא תטר, ואת נוקם ונוטר, שנאמר (נחום א, ב): נקם ה' ובעל חמה, נוקם הוא לצריו ונוטר הוא לאיביו. אמר להם הקדוש ברוך הוא אני כתבתי בתורה: לא תקם ולא תטר את בני עמך, אבל נוקם ונוטר אני לעובדי כוכבים, (במדבר לא, ב): נקם נקמת בני ישראל, כתיב (דברים ו, טז): לא תנסו את ה', והאלהים נסה את אברהם

אחר הדברים האלה, אחר הרהורי דברים שהיו שם, מי הרהר אברהם הרהר ואמר שמחתי ושמחתי את הכל ולא הפרשתי להקדוש ברוך הוא לא פר אחד ולא איל אחד. אמר לו הקדוש ברוך הוא על מנת שנאמר לך שתקריב את בנך ולא תעכב, על דעתיה דרבי אלעזר דאמר, אלהים והאלהים, הוא ובית דינו, מלאכי השרת אמרו, אברהם זה שמח ושמח את הכל ולא הפריש להקדוש ברוך הוא לא פר אחד ולא איל אחד. אמר להן הקדוש ברוך הוא על מנת שנאמר לו שיקריב את בנו ולא יעכב. יצחק וישמעאל היו מדינים זה עם זה, זה אומר אני חביב ממך שנמלתי לשלש עשרה שנה, וזה אמר חביב אני ממך שנמלתי לשמונה ימים. אמר ליה ישמעאל אני חביב ממך, למה שהיה ספק בידי למחות ולא מחיתי. באותה שעה אמר יצחק הלואי היה נגלה עלי הקדוש ברוך הוא ואומר לי שאחתך אחד מאברי ולא אעכב, מיד והאלהים נסה את אברהם. [נסח אחר: אמר לו ישמעאל, אני חביב ממך שנמלתי לשלש עשרה שנה, אבל אתה נמלת בקטנך ואי אפשר למחות. אמר לו יצחק כל מה שהלוית להקדוש ברוך הוא שלשה טפים דם הם, אלא הריני עכשו בן שלשים ושבע שנה אלו מבקש לי הקדוש ברוך הוא להשחט איני מעכב, אמר הקדוש ברוך הוא הרי השעה, מיד והאלהים נסה את אברהם.] ה במה אקדם ה' אכף לאלהי מרום (מיכה ו, ו ז), רבי יהושע דסכנין בשם רבי לוי אמר אף על פי שהדברים אמורין במישע מלך מואב, שעשה מעשה והעלה את בנו לעולה, אבל אינו מדבר אלא ביצחק, שנאמר: במה אקדם ה' אכף לאלהי מרום וגו' הירצה ה' באלפי אילים ברבבות נחלי שמן האתן בכורי פשעי פרי בטני חטאת נפשי, ביצחק אף על פי שלא נעשה מעשה קבלו כגומר מעשה, ובמישע לא נתקבל לפניו

והאלהים נסה את אברהם, רבי יוסי הגלילי אומר גדלו כנס הזה של ספינה. רבי עקיבא אומר נסה אותו בודאי שלא יהיו אומרין הממו ערבבו ולא היה יודע מה לעשות. ויאמר הנני, אמר רבי יהושע בן קרחה בשני מקומות דמה משה עצמו לאברהם, אמר לו הקדוש ברוך הוא (משלי כה, ו): אל תתהדר לפני מלך ובמקום גדלים אל תעמד, אברהם אמר הנני, הנני לכהנה, הנני למלכות, זכה לכהנה וזכה למלכות. זכה לכהנה (תהלים קי, ד): נשבע ה' ולא ינחם אתה כהן לעולם. למלכות (בראשית כג, ו): נשיא אלהים אתה. משה אמר (שמות ג, ד): הנני, הנני לכהנה, הנני למלכות, אמר לו הקדוש ברוך הוא (שמות ג, ה): אל תקרב הלם, אין קרב אלא כהנה, היאך מה דאת אמר (במדבר א, נא): והזר הקרב יומת, ואין הלם, אלא מלכות, היאך מה דאת אמר (שמואל ב ז, יח): כי הביאתני עד הלם

ויאמר קח נא את בנך וגו' (בראשית כב, ב), אמר לו בבקשה ממך קח נא את בנך, אמר ליה תרין בנין אית לי אי זה בן, אמר לו: את יחידך. אמר לו זה יחיד לאמו וזה יחיד לאמו. אמר לו: אשר אהבת. אמר לו אית תחומין במעיא. אמר לו: את יצחק. ולמה לא גלה לו מיד, כדי לחבבו בעיניו ולתן לו שכר על כל דבור ודבור, היא דעתיה דרבי יוחנן דאמר רבי יוחנן (בראשית יב, א): לך לך, זו אפרכיה שלך (בראשית יב, א): וממולדתך, זו שכונתך, (בראשית יב, א): מבית אביך, זו בית אביך, (בראשית יב, א): אל הארץ אשר אראך. ולמה לא גלה לו מיד, כדי לחבבה בעיניו ולתן לו שכר על כל דבור ודבור ועל כל פסיעה ופסיעה.

אמר רבי לוי בר חיתא, שני פעמים כתיב לך לך, ואין אנו יודעים אי זה חביבה אם הראשונה אם השניה, מן מה דכתיב ולך לך אל ארץ המריה, הוי שניה חביבה מן הראשונה. ולך לך אל ארץ המריה, רבי חיא רבה ורבי ינאי, חד אמר למקום שהוראה יצאה לעולם, ואוחרנא אמר למקום שיראה יצאה לעולם. דכותה דביר, רבי חיא ורבי ינאי, חד אמר ממקום שהדברות יוצאות לעולם, וחד אמר ממקום שהדבור יוצא לעולם. דכותה ארון, רבי חיא ורבי ינאי, חד אמר למקום שהאורה יוצאה לעולם, וחד אמר מקום שיראה יוצא לעולם.

אמר רבי יהושע בן לוי שמשם הקדוש ברוך הוא מורה לאמות העולם ומורידם לגיהנם. רבי שמעון בן יוחאי אמר למקום שהוא ראוי כנגד בית המקדש למעלה. רבי יודן אמר למקום שיהא מראה לך. רבי פינחס אמר לאתר מרותא דעלמא. רבנן אמרי למקום שהקטרת קרבין, היאך מה דאת אמר (שיר השירים ד, ו): אלך לי אל הר המור ואל גבעת הלבונה. (בראשית כב, ב): והעלהו שם לעלה, רבי יודן בר סימון אמר, אמר לפניו רבון העולמים יש קרבן. בלא כהן, אמר לו הקדוש ברוך הוא כבר מניתיך שתהא כהן, הדא הוא דכתיב (תהלים קי, ד): אתה כהן לעולם. (בראשית כב, ב): על אחד ההרים אשר אמר אליך, ר רבי הונא משום רבי אליעזר בנו של רבי יוסי הגלילי הקדוש ברוך הוא מתהא ומתלה בעיניהם של צדיקים ואחר כך הוא מגלה להם טעמו של דבר (בראשית יב, א): אל הארץ אשר אראך. על אחד ההרים וגו'. דכותה (יונה ג, ב): וקרא אליה את הקריאה אשר וגו', דכותה (יחזקאל ג, כב): קום צא אל הבקעה ושם אדבר אותך

וישכם אברהם בבקר ויחבש את חמרו (בראשית כב, ג), אמר רבי שמעון בן יוחאי אהבה מקלקלת את השורה ושנאה מקלקלת את השורה. אהבה מקלקלת את השורה דכתיב: וישכם אברהם בבקר וגו', ולא היה לו כמה עבדים, אלא אהבה מקלקלת את השורה. ושנאה מקלקלת את השורה, שנאמר (במדבר כב, כא): ויקם בלעם בבקר ויחבש את אתנו, ולא היו לו כמה עבדים, אלא שנאה מקלקלת את השורה. אהבה מקלקלת את השורה שנאמר (בראשית מו, כט): ויאסר יוסף מרכבתו ויעל לקראת ישראל אביו, וכי לא היה ליוסף כמה עבדים, אלא אהבה מקלקלת את השורה. שנאה מקלקלת את השורה, דכתיב (שמות יד, ו): ויאסר את רכבו, ולא היה לו כמה עבדים, אלא שנאה מקלקלת השורה.

אמר רבי שמעון בן יוחאי תבוא חבשה ותעמד על חבשה, תבוא חבשה שחבש אברהם אבינו לילך ולעשות רצונו של מקום של מי שאמר והיה העולם, שנאמר (בראשית כב, י): וישלח אברהם את ידו וגו', ותעמד על חבשה שחבש בלעם לילך ולקלל את ישראל. תבוא אסרה שאסר יוסף לקראת אביו, ותעמד על אסרה של פרעה שהיה הולך לרדף את ישראל, תני רבי ישמעאל תבוא חרב יד שעשה אברהם אבינו, שנאמר: וישלח אברהם את ידו ויקח את המאכלת לשחט את בנו, ותעמד על חרב יד שאמר פרעה (שמות טו, ט): אריק חרבי. (בראשית כב, ג): ויקח את שני נעריו אתו, אמר רבי אבהו שני בני אדם נהגו בדרך ארץ, אברהם ושאול, אברהם, שנאמר: ויקח את שני נעריו. שאול, (שמואל א כח, ח): וילך הוא ושני אנשים עמו. (בראשית כב, ג): ויבקע עצי עלה, רבי חיא בר יוסי בשם רבי מיאשא ותני לה בשם רבי בניה, בשכר שתי בקיעות שבקע אברהם אבינו עצי עולה זכה להבקע הים לפני בני ישראל, שנאמר: ויבקע עצי עלה, ונאמר להלן (שמות יד, כא): ויבקעו המים.

אמר רבי לוי דייך עד כה, אלא אברהם לפי כחו והקדוש ברוך הוא לפי כחו, (בראשית כב, ג): ויקם וילך את המקום, נתן לו שכר קימה ושכר הליכה.