# פרשה נז

> מקור: https://rabenu.app/books/bereshit-rabbah/parsha-57/

ויהי אחרי הדברים האלה ויגד לאברהם לאמר הנה ילדה מלכה וגו' בנים (בראשית כב, כ), כתיב (משלי יד, ל): חיי בשרים לב מרפא ורקב עצמות קנאה. שעד שהוא בהר המוריה נתבשר שנולדה זוגתו של בנו, שנאמר: הנה ילדה מלכה, (משלי ג, ח): רפאות תהי לשרך ושקוי לעצמותיך, שעד שהוא בהר המוריה נתבשר שנולדה זוגתו של בנו, שנאמר: הנה ילדה מלכה גם היא בנים

מים קרים על נפש עיפה ושמועה טובה מארץ מרחק (משלי כה, כה). תמן תנינן על הגשמים ועל בשורות טובות הוא אומר ברוך הטוב והמטיב, מה ראו לסמך בשורות טובות לירידת גשמים, רבי ברכיה בשם רבי לוי אמר על שם מים קרים על נפש עיפה שמועה טובה מארץ מרחק, מה שמועה טובה ברוך הטוב והמטיב, אף מים קרים ברוך הטוב והמטיב.

דבר אחר, כמים קרים על נפש עיפה, כן שמועה טובה מארץ מרחק, זה אברהם, שעד שהוא בהר המוריה נתבשר שנולדה זוגתו של בנו, הדא הוא דכתיב: הנה ילדה מלכה וגו'

ויהי אחרי הדברים האלה (בראשית כב, כ), אחר הרהורי דברים שהיו שם, מי מהרהר אברהם הרהר, אמר אלו מת בהר המוריה לא היה מת בלא בנים, עכשיו מה אעשה אשיאנו מבנות ענר אשכול וממרא שהן צדקניות, וכי מה אכפת לי מיחסים, אמר לו הקדוש ברוך הוא אין אתה צריך, כבר נולד זוגו של יצחק, (בראשית כב, כ): הנה ילדה מלכה גם הוא, הוא, גם הוא, מה זו בני גבירה שמונה ובני פילגשים ארבעה, אף זו בני גבירה שמונה ובני פילגשים ארבעה

דבר אחר, נתירא מן היסורין, אמר לו הקדוש ברוך הוא, אין אתה צריך, כבר נולד מי שיקבלם, (בראשית כב, כא): את עוץ בכרו ואת בוז אחיו, איוב אימתי היה, ריש לקיש בשם בר קפרא אמר בימי אברהם היה, שנאמר: את עוץ בכרו, וכתיב (איוב א, א): איש היה בארץ עוץ איוב שמו. רבי אבא בר כהנא אמר בימי יעקב היה, דאמר רבי אבא בר כהנא דינה אשתו של איוב היתה, דכתיב באשת איוב (איוב ב, י): כדבר אחת הנבלות, וכתיב בדינה (בראשית לד, ז): כי נבלה עשה בישראל. רבי לוי אמר בימי שבטים היה הדא הוא דכתיב (איוב טו, יח): אשר חכמים יגידו ולא כחדו מאבותם, זה ראובן ויהודה, ומה שכר נטלו על כך (איוב טו, יט): להם לבדם נתנה הארץ. רבי לוי בשם רבי יוסי בר חלפתא אמר בירידתן למצרים נולד ובעליתן מת, אתה מוצא עקר שניו של איוב לא היו אלא מאתים ועשר שנים, ועשו ישראל במצרים מאתים ועשר שנים ובא שטן לקטרג וגרה אותו באיוב. רבי חנניא בריה דרבי אחא אמר לרועה שהוא עומד ומביט בצאנו בא זאב אחד נזדוג לו, אמר תנו לו תיש אחד שיתגרה בו. ורבי חמא אמר לאחד שהיה יושב בסעודה בא כלב אחד ונזדוג לו, אמר תנו לו ככר אחד שיתגרה בו, כך בא שטן לקטרג גרה אותו באיוב, הדא הוא דכתיב (איוב טז, יא): יסגירני אל אל עויל ועל ידי רשעים ירטני, והלואי בני אדם צדיקים אלא בני אדם רשעים. רבי יוסי בר יהודה אומר בימי שפט השפטים היה, הדא הוא דכתיב (איוב כז, יב): הן אתם כלכם חזיתם ולמה זה הבל תהבלו, חזיתם מעשי ומעשי דורי. חזיתם מעשי, מצוות ומעשים טובים. מעשה דורי, שהן מבקשין לתן שכר לזונות מן הגרנות, ואין דרכן של צדיקים להיות נותנין שכר לזונות מן הגרנות, הדא הוא דכתיב (הושע ט, א): אהבת אתנן על כל גרנות דגן. רבי שמואל בר נחמן אמר בימי כשדים היה, שנאמר (איוב א, יז): כשדים שמו שלשה ראשים. רבי נתן אמר בימי מלכות שבא היה, שנאמר (איוב א, טו): ותפל שבא ותקחם. ורבי יהושע בן קרחה אמר בימי אחשורוש היה, דכתיב ביה (אסתר ב, ב): יבקשו למלך נערות בתולות טובות מראה, וכתיב (איוב מב, טו): ולא נמצא נשים יפות כבנות איוב. ריש לקיש אמר איוב לא היה ולא נהיה, מחלפיה שיטתיה דריש לקיש, דתמן אמר ריש לקיש בשם בר קפרא בימי אברהם היה, והכא אמר איוב לא היה ולא נהיה. מאי לא היה ולא נהיה ביסורים שנכתבו עליו, ולמה נכתבו עליו, אלא שאלו באו עליו היה יכול לעמד בהן. רבי יוחנן אמר מעולי גולה היה וישראלי היה ומדרשו בטבריה, לפיכך היו למדים ממנו קריעה וברכת אבלים הדא הוא דכתיב (איוב א, כ): ויקם איוב ויקרע את מעלו, מכאן שצריך אדם לקרע מעמד. רבי חנינא אמר עובד כוכבים היה, תני רבי חיא עובד כוכבים צדיק אחד עמד לי באמות העולם ונתתי לו שכרו ופטרתי, ואיזה זה איוב. (בראשית כב, כא): את עוץ בכרו, רבי יהושע בן לוי אמר הוא לבן הוא קמואל, ולמה נקרא שמו קמואל שקם כנגד אמתו של אל. (בראשית כב, כד): ופילגשו ושמה ראומה, אמר רבי יצחק כולהון לשם מרדות הן, טבח טבחון, גחם גמחון, תחש תחשון, מעכה מעכון.