# פרשה סב

> מקור: https://rabenu.app/books/bereshit-rabbah/parsha-62/

ואלה ימי שני חיי אברהם (בראשית כה, ז), כתיב (תהלים לז, יח): יודע ה' ימי תמימם ונחלתם לעולם תהיה. יודע ה' ימי תמימם, זה אברהם, שנאמר (בראשית יז, א): והיה תמים. ונחלתם לעולם תהיה, ואלה ימי שני חיי אברהם, שחבב הקדוש ברוך הוא שנותן של צדיקים וכתבם בתורה, כדי שתהא נחלת ימיהם זכורה לעולם (בראשית כה, ח): בשיבה טובה זקן ושבע. (בראשית כה, ח): ויגוע, אמר רבי יהודה בר אלעי החסידים הראשונים היו מתיסרין בחולי מעים בעשרה ועשרים יום, לאמר שהחולי ממרק. רבי יהודה אמר כל מי שנאמר בו גויעה מת בחולי מעים. כתיב (משלי לא, כה): עז והדר לבושה, כל מתן שכרן של צדיקים מתקן להם לעתיד לבוא, ומראה להם הקדוש ברוך הוא עד שהם בעולם הזה מתן שכרן שהוא עתיד לתן להם לעתיד לבוא ונפשן שבעה והם ישנים.

אמר רבי אלעזר משל לסעודה שעשה אותה המלך וזמן את האורחים והראה להם מה שהם אוכלים ושותין, ושבעה נפשן וישנו להם, כך הקדוש ברוך הוא מראה להם לצדיקים עד שהם בעולם הזה מתן שכרן מה שהוא עתיד לתן להם לעתיד לבוא והם ישנים, שנאמר (איוב ג, יב): כי עתה שכבתי ואשקוט, הוי בשעת סלוקן של צדיקים הקדוש ברוך הוא מראה להם מתן שכרן. כד דמך רבי אבהו אחזו ליה תלת עשרי נהרי אפרסמון, אמר להון אלין דמן, אמרו ליה דידך. אמר אלין דאבהו (ישעיה מט, ד): ואני אמרתי לריק יגעתי לתהו והבל כחי כליתי אכן משפטי את ה', זבדי בן לוי ורבי יהושע בן לוי ורבי יוסי בן פרטא תלתיהון אמרין אלין קריה כד דמיכי, חד מנהון אמר (תהלים לב, ו): על זאת יתפלל כל חסיד אליך לעת מצוא. (תהלים לג, כא): כי בו ישמח לבנו וגו'. ואוחרנא אמר (תהלים כג, ה): תערך לפני שלחן נגד צררי. (תהלים ה, יב): וישמחו כל חוסי בך. ואוחרנא אמר (תהלים פד, יא): כי טוב יום בחצריך מאלף. ורבנן אמרי (תהלים לא, כ): מה רב טובך אשר צפנת ליראיך, הוי בשעת סילוקן של צדיקים מהעולם הקדוש ברוך הוא מראה להן מתן שכרן. בן עזאי אומר (תהלים קטז, טו): יקר בעיני ה' המותה לחסידיו, ואימתי הקדוש ברוך הוא מראה להם שכרן שהוא מתקן להם, סמוך למיתתן, הדא הוא דכתיב: המותה לחסידיו, לפיכך (משלי לא, כה): ותשחק ליום אחרון. מה בין מיתת נערים למיתת זקנים רבי יהודה אמר הנר הזה בשעה שהוא כבה מאליו יפה לו ויפה לפתילה, ובשעה שאינו כבה מאליו רע לו ורע לפתילה. רבי אבהו אמר התאנה הזו בשעה שהיא נלקטת בעונתה יפה לה ויפה לתאנה, ובשעה שהיא מתלקטת שלא בעונתה רע לה ורע לתאנה. רבי חיא רבה ותלמידוי, ואית דאמרי רבי עקיבא ותלמידוי, ואית דאמרי רבי יוסי בן חלפתא ותלמידוי היו למודים להיות משכימין ויושבין ושונין תחת תאנה אחת, והיה בעל התאנה משכים ולוקטה, אמרו שמא הוא חושדנו, מה עבדון חלפון אתרון, אזל לגביהו ואמר להון רבותי חדא מצוה דהויתון יתבין זכין בי יושבין ושונין תחת תאנתי בטלתם. אמרו ליה אמרנו שמא את חושדנו. פיסן וחזרו למקומן. מה עשה, השכים בשחרית ולא לקטה וזרחה עליה החמה והתליעו. אמרו בעל התאנה יודע אימת היא עונתה של תאנה ללקט ולוקטה, כך הקדוש ברוך הוא יודע אימתי היא עונתן של צדיקים להסתלק מן העולם ומסלקן, הדא הוא דכתיב (שיר השירים ו, ב): דודי ירד לגנו לערגות הבשם. בשיבה טובה, אמר ריש לקיש שלשה הם שנאמר בהם שיבה, אברהם ושוה לו, דוד ושוה לו, גדעון ולא שוה לו, למה (שופטים ח, כז): ויעש אותו גדעון לאפוד, לעבודת כוכבים

ויקברו אתו יצחק וישמעאל אל מערת המכפלה (בראשית כה, ט), כאן בן האמה חולק כבוד לבן הגבירה. (בראשית כה, י): השדה אשר קנה אברהם, אמר רבי תנחומא והלוא מקבורתה של שרה לקבורתו של אברהם שלשים ושמונה שנה, והכא את אמר (בראשית כה, י): שמה קבר אברהם ושרה אשתו, אלא בא ללמדך שכל מי שגמל חסד לשרה זכה לגמל חסד לאברהם.

אמר רבי שמואל בר נחמן שם ועבר היו מהלכין לפני מטתו וראו גבה מקום מפנה לאבינו אברהם וקברו אותו בדיוטרין שלו במקום המוכן ומזמן לו

ויהי אחרי מות אברהם ויברך אלהים את יצחק בנו (בראשית כה, יא), אמר רבי סימון בכל מקום שנאמר ויהי אחרי, חזר העולם לאחוריו, ויהי אחרי מות אברהם, מיד (בראשית כו, טו יח): וכל הבארת וגו' ויסתמום פלשתים אחרי מות אברהם. (יהושע א, א): ויהי אחרי מות משה עבד ה', מיד פסק הבאר וענני כבוד והמן. (שופטים א, א): ויהי אחרי מות יהושע, מיד נתגרו בהן יתדות הארץ. (שמואל ב א, א): ויהי אחרי מות שאול (שמואל א לא, א): ופלשתים נלחמים בישראל. מתיבין חבריא לרבי סימון והכתיב (דברי הימים ב כד, יז): ואחרי מות יהוידע הכהן באו שרי יהודה וישתחוו למלך, אמר רבי תנחומא לא אתא רבי סימון למימר אלא ויהי אחרי.

אמר רבי יודן אילולי שהעמיד הקדוש ברוך הוא אחרים תחתיהם כבר חזר העולם לאחוריו, דכתיב: ויהי אחרי מות אברהם, וכתיב (בראשית כו, יח): וישב יצחק ויחפר. ויהי אחרי מות משה עבד ה' ויאמר ה' אל יהושע בן נון משרת משה לאמר, וכתיב: ויהי אחרי מות יהושע ויאמר ה' יהודה יעלה. כתיב: ויהי אחרי מות שאול ודוד שב מהכות את העמלקי וישב דוד בצקלג ימים וגו', וכתיב למעלה מן הענין קדם מיתת שמואל (שמואל א יז, יב): ודוד בן איש אפרתי

ואלה תלדת ישמעאל בן אברהם (בראשית כה, יב), רבי חמא בר עוקבא ורבנן הוו יתבין ומתקשין מה ראה הכתוב ליחס תולדותיו של רשע כאן, עבר רבי לוי, אמרי הא אתא מרה דשמעתה נשאלוניה, אמר רבי לוי בשם רבי חמא להודיעך בן כמה שנין נתברך זקנך. (בראשית כה, יז): ואלה שני חיי ישמעאל, מה ראה הכתוב ליחס שניו של רשע כאן, על ידי שבא מקדקדה של מדבר לגמל חסד לאביו. (בראשית כה, יח): וישכנו מחוילה וגו', הכא את אמר נפל, ולהלן את אמר (בראשית טז, יב): ישכן, אלא כל ימים שהיה אבינו אברהם קים ישכן, כיון שמת אבינו אברהם נפל. עד שלא פשט ידו בבית המקדש ישכן, כיון שפשט בו ידו נפל. בעולם הזה ישכן, אבל לעתיד לבוא נפל.