# פרשה ז

> מקור: https://rabenu.app/books/bereshit-rabbah/parsha-7/

ויאמר אלהים ישרצו המים, כתיב (תהלים פו, ח): אין כמוך באלהים ה' ואין כמעשיך, בנהג שבעולם בשר ודם צר צורה ביבשה, אבל הקדוש ברוך הוא צר צורה במים, שנאמר ויאמר אלהים ישרצו המים שרץ נפש חיה

יעקב איש כפר נבוראי, הורה בצור דגים טעונין שחיטה. שמע רבי חגי שלח ליה, תא לקי. אמר ליה בר אינש דאמר מלתא מן אורייתא לקי, אמר ליה מנין היא דאורייתא, אמר ליה מן הדא דכתיב ויאמר אלהים ישרצו המים שרץ נפש חיה ועוף יעופף על הארץ, ומה עוף טעון שחיטה אף דגים טעונין שחיטה. אמר ליה, לא הורית טב. אמר ליה מנין את מודע לי, אמר ליה רביע ואנא מודע לך, דכתיב (במדבר יא, כב): הצאן ובקר ישחט להם ומצא להם ואם את כל דגי הים יאסף להם ומצא להם, ישחט אין כתיב כאן אלא יאסף. אמר חבוט חבטך, רצוף רצפך, דהיא טבא לאולפנא. יעקב איש כפר נבוראי הורה בצור מתר למול בנה של עובדת כוכבים בשבת, שמע רבי חגי שלח ליה, תא לקי, אמר בר נש דאמר מלתא דאורייתא לקי. אמר ליה ומן היא דאורייתא, אמר ליה (במדבר א, יח): ויתילדו על משפחותם לבית אבותם, משפחת אב קרויה משפחה, משפחת אם אינה קרויה משפחה. אמר ליה לא הורית טב. אמר ליה ומנין את מודע לי. אמר ליה רביע ואנא מודע לך. אמר אם אתי בר עובדת כוכבים לגבך ויאמר לך אנא בעי מתעבדה יהודי על מנת למגזרה ביומא דשבתא או ביומא דכפוריא, מחללין אותו עליו, והלוא אין מחללין שבת ויום הכפורים אלא על בנה של בת ישראלית בלבד. אמר ליה ומנין לך, מן הדא, דכתיב (עזרא י, ג): ועתה נכרת ברית לאלהינו להוציא כל נשים והנולד מהם בעצת ה' וגו'. אמר ליה רבי ומן הקבלה אתה מלקני, אמר ליה והכתיב תמן (עזרא י, ג): וכתורה יעשה, אמר ליה מאיזו תורה, אמר ליה מן ההוא דאמר רבי יוחנן בשם רבי שמעון בן יוחאי (דברים ז, ג): ולא תתחתן וגו', מפני מה (דברים ז, ד): כי יסיר את בנך מאחרי, בנך הבא מישראלית קרוי בנך, ואין בנך הבא מן עובדת כוכבים קרוי בנך. אמר ליה חבוט חבטך, דהיא טבא בקולטא, ורצוף רצפך, דהיא טבא באולפנא

ועוף יעופף, בנהג שבעולם מלך בשר ודם בונה פלטין ומשרה דיורין בעליונים ובתחתונים, שמא בחלל. אבל הקדוש ברוך הוא משרה דיורין בחלל, כדכתיב: ועוף יעופף על הארץ וגו'

ויברא אלהים את התנינם, רבי פנחס בשם רבי אחא אמר תנינם כתיב, זה בהמות ולויתן שאין להם בן זוגות.

אמר רבי שמעון בן לקיש בהמות יש לו בן זוג, ואין לו תאוה, שנאמר (איוב מ, יז): גידי פחדו ישרגו. רב הונא בשם רב מתנא אמר, הצבוע הזה מטפה של לובן הוא, ויש לו שלש מאות וששים וחמשה מיני צבעונים, כמנין ימות השנה של חמה. רבי ירמיה כהנא שאל לרבי שמעון בן לקיש, המרביע מחית הים מהו, אמר לו אף הן כתיב בהן (בראשית א, כא): למינהם בהדא. פרס בן לקיש מצודתיה לכהנא, אותיב כהנא, והלוא אף הדגים כתיב בהן למינהם, בהא פרס כהנא מצודתה על רבי שמעון בן לקיש. והיך עבידא, אמר רבי יונה יכול אני מקים לה משום מנהיג, מביא שני דגים חד מיירון וחד אספרון, וקושרן בגמי וממשיכו בנהר או בים, ואסור לעשות כן משום כלאים, דתנן כלאים שאמרו הנוהג בהן אסורין לחרש ולמשך ולנהג יחדו, שנאמר (בראשית א, כא): ואת כל נפש החיה הרמשת אשר שרצו המים למינהם, ואת כל עוף כנף, זה הטוס

ויאמר אלהים תוצא הארץ וגו' (בראשית א, כד), אמר רבי אלעזר נפש חיה, זה רוחו של אדם הראשון. (בראשית א, כה): ויעש אלהים את חית הארץ למינה, רבי הושעיא רבה אמר זה הנחש.

אמר רבי חמא בר הושעיא, בנפשות אומר ארבע, כשנבראו הוא אומר: חית הארץ למינה ואת הבהמה ואת כל רמש האדמה, אתמהא. רבי אומר, אלו השדים, שברא הקדוש ברוך הוא את נשמתם ובא לבראת את גופן וקדש השבת ולא בראן, ללמדך דרך ארץ מן השדים, שאם יהיה ביד אדם חפץ טוב או מרגלית ערב שבת עם חשכה, אומרים לו השלך ממך, שמי שאמר והיה העולם היה עסוק בבריתו של עולם וברא את נשמתן בא לבראת את גופן וקדש שבת ולא בראן.