# פרשה עה

> מקור: https://rabenu.app/books/bereshit-rabbah/parsha-75/

וישלח יעקב מלאכים לפניו (בראשית לא, ד), רבי פינחס בשם רבי ראובן פתח (תהלים יז, יג): קומה ה' קדמה פניו הכריעהו פלטה נפשי מרשע חרבך, רבי פינחס אמר חמשה פעמים דוד מקים להקדוש ברוך הוא בספר תהלים (תהלים ג, ח): קומה ה' הושיעני אלהי, (תהלים ז, ז): קומה ה' באפך, (תהלים י, יב): קומה ה' אל נשא ידך אל תשכח, (תהלים ט, כ): קומה ה' אל יעז אנוש, (תהלים יז, יג): קומה ה' קדמה פניו. אמר לו הקדוש ברוך הוא דוד בני אפלו את מקימני כמה פעמים איני קם, ואימתי אני קם לכשתראה עניים נשדדים ואביונים נאנקים, הדא הוא דכתיב (תהלים יב, ו): משד עניים מאנקת אביונים, רבי שמעון בר יונה אמר (תהלים יב, ו): עתה אקום, כל זמן שהיא מוכפשת באפר כביכול אלא לכשיגיע אותו היום שכתוב בו (ישעיה נב, ב): התנערי מעפר קומי שבי ירושלים, באותה שעה (זכריה ב, יז): הס כל בשר מפני ה', למה (זכריה ב, יז): כי נעור ממעון קדשו.

אמר רב אחא כהדא תרנגולתא דמנענה גרמה [נסח אחר: דמנערה אגפה] מן קטמא. קדמה פניו, קדמיה לרשיעא עד לא יקדמינך. הכריעהו, הכריחהו לכף חובה, שוברהו, היך מה דאת אמר (תהלים כ, ט): המה כרעו ונפלו וגו'. פלטה נפשי מרשע חרבך, פלטה נפשי מאותו רשע שהוא בא מכחה של אותה החרב, שנאמר (בראשית כז, מ): ועל חרבך תחיה, דבר אחר, פלטה נפשי מאותו הרשע שהוא חרבך, שבו אתה רודה את עולמך. רבי יהושע דסכנין בשם רבי לוי אמר פלטה נפשי מאותו הרשע שהוא עתיד לפל בחרבך, הדא הוא דכתיב (ישעיה לד, ה): כי רותה בשמים חרבי, אמר לו הקדוש ברוך הוא לדרכו היה מהלך, והיית משלח אצלו ואומר (בראשית לב, ה): כה אמר עבדך יעקב

וישלח יעקב מלאכים לפניו (בראשית לב, ד), רבי יהודה ברבי סימון פתח (משלי כה, כו): מעין נרפש ומקור משחת וגו', אמר רבי יהודה ברבי סימון כשם שאי אפשר למעין להרפס ולמקור להשחת, כך אי אפשר לצדיק למוט לפני רשע, וכמעין נרפש וכמקור משחת כך צדיק ממיט עצמו לפני רשע, אמר לו הקדוש ברוך הוא לדרכו היה מהלך והיית משלח אצלו ואומר לו: כה אמר עבדך יעקב

וישלח יעקב (בראשית לב, ד), רב הונא פתח (משלי כו, יז): מחזיק באזני כלב עבר מתעבר על ריב א לו, שמואל בר נחמן אמר משל לארכי ליסטים שהיה ישן בפרשת דרכים עבר חד ושרי מעיר ליה, אמר ליה קום לך דבישא שכיח הכא, קם ושרי מקפח ביה, אמר ליה ניער בישא, אמר ליה דמיך הוה ועוררתניה, כך אמר לו הקדוש ברוך הוא, לדרכו היה מהלך ואתה משלח אצלו ואומר לו בהכנעה כה אמר עבדך יעקב. רבי יהודה ברבי סימון פתח (ירמיה יג, כא): מה תאמרי כי יפקד עליך ואת למדת אתם עליך אלפים לראש, אמר לו הקדוש ברוך הוא לדרכו היה מהלך ואתה משלח אצלו ואומר לו כה אמר עבדך יעקב

מלאכים (בראשית לב, ד), אלו שלוחי בשר ודם, רבנן אמרי מלאכים ממש.

אמר רבי חמא בר חנינא הגר שפחת שרי היתה ונזדמנו לה חמשה מלאכים, זה שהוא אוהבו של בית על אחת כמה וכמה, ומה אליעזר שהיה עבדו של בית נזדוגו לו כמה מלאכים, זה שהוא אוהבו של בית על אחת כמה וכמה.

אמר רבי יוסי יוסף קטנן של שבטים היה ונזדוגו לו שלשה מלאכים, הדא הוא דכתיב (בראשית לז, טו): וימצאהו איש (בראשית לז, טו): וישאלהו האיש (בראשית לז, יז): ויאמר האיש, זה שהוא אביהן של כלן על אחת כמה וכמה. (בראשית לב, ד): לפניו, לזה שבא שעתו לטל המלכות לפניו. רבי יהושע אמר שלח פורפירא וטלקיה קדמוהי, אמר לו אין שני זרזירים ישנים על דף אחד. (בראשית לב, ד): אל עשו אחיו, אף על פי שהוא עשו, הוא אחיו. (בראשית לב, ד): ארצה שעיר שדה אדום, הוא אדם, ותבשילו אדם, וארצו אדמה, גבוריו אדמים, לבושו אדמים, ופורע ממנו אדם בלבוש אדם. הוא אדם (בראשית כה, כה): ויצא הראשון אדמוני. תבשילו אדם, (בראשית כה, ל): הלעיטני נא מן האדם האדם הזה. ארצו אדמה (בראשית לב, ד): ארצה שעיר שדה אדום. גבוריו אדמים (נחום ב, ד): אנשי חיל מתלעים וגו'. ופורע ממנו אדם (שיר השירים ה, י): דודי צח ואדום, בלבוש אדם (ישעיה סג, ב): מדוע אדם ללבושך

ויצו אתם לאמר כה תאמרון לאדני לעשו (בראשית לב, ה), רבנו אמר לרבי אפס כתוב חד אגרא מן שמי למרן מלכא אנטונינוס, קם וכתב מן יהודה נשיאה למרן מלכא אנטונינוס, נסביה וקריה וקרעיה, אמר ליה כתוב מן עבדך יהודה למרן מלכא אנטונינוס. אמר ליה רבי מפני מה אתה מבזה על כבודך, אמר ליה מה אנא טב מן סבי, לא כך אמר (בראשית לב, ה): כה אמר עבדך יעקב. (בראשית לב, ה): עם לבן גרתי, לבן, דהוא רבהון דרמאי יהיבתיה בחפתי לההוא גברא על אחת כמה וכמה, ולמה עם לבן גרתי ואחר עד עתה, שעדין לא נולד שטנו של אותו האיש, אבל עכשו נולד שטנו של אותו האיש, דאמר רבי פינחס בשם רבי שמואל בר נחמן, מסרת הוא שאין עשו נופל אלא ביד בניה של רחל. הדא הוא דכתיב (ירמיה מט, כ): אם לא יסחבום צעירי הצאן, ולמה קורא אותן צעירי הצאן, שהם צעיריהם של שבטים

ויהי לי שור וחמור וגו' (בראשית לב, ו), רבי יהודה ורבי נחמיה ורבנן, רבי יהודה אומר משור אחד יצאו שורים הרבה, ומחמור אחד יצאו חמורים הרבה. רבי נחמיה אמר לשנהון דבריתא היא חמורתא גמלתא. רבנן אמרי שור זה משוח מלחמה, שנאמר (דברים לג, יז): בכור שורו הדר לו. חמור, זה מלך המשיח, שנאמר (זכריה ט, ט): עני ורכב על חמור וגו'. צאן, אלו ישראל, שנאמר (יחזקאל לד, לא): ואתנה צאני צאן מרעיתי, ועבד ושפחה, (תהלים קכג, ב): הנה כעיני עבדים אל יד אדוניהם, (תהלים קכג, ג): חננו ה' חננו כי רב שבענו בוז

וישבו המלאכים אל יעקב לאמר באנו אל אחיך אל עשו (בראשית לב, ז), שאת נוהג בו כאח והוא נוהג בך כעשו. (בראשית לב, ז): וגם הלך לקראתך וארבע מאות איש עמו, ריש לקיש אמר עמו כעמו, מה הוא שהוא גבור ויכול לעמד כנגד ארבע מאות איש, כך כל אחד ואחד מהן עשוי על ארבע מאות איש. רבי לוי אמר הלך ונטל אגרומי ממצרים, אמר אין יכילנא ליה הא טב, ואם לאו אנא אימא ליה אייתי מכסא, ומגו כן אנא קאים עליו וקטילנא ליה

דבר אחר, (בראשית לב, ד): וישלח יעקב מלאכים, זהו שנאמרה ברוח הקדש על ידי שלמה מלך ישראל (משלי י, ו): ברכות לראש צדיק ופי רשעים יכסה חמס, כנגד מי אמר שלמה המקרא הזה, לא אמרו אלא כנגד יעקב ועשו, ברכות לראש צדיק, זה יעקב. ופי רשעים יכסה חמס, זה עשו הרשע. אשריהם הצדיקים שמתברכין בארץ ומתברכין בשמים, וכך היא המדה, שנאמר (ישעיה סה, טז): אשר המתברך בארץ יתברך באלהי אמן, להודיעך שכל הברכות שברך יצחק את יעקב כנגדו ברכו הקדוש ברוך הוא מלמעלה. יצחק אמר לו (בראשית כז, כח): ויתן לך האלהים מטל השמים וגו', והקדוש ברוך הוא ברכו בטל ומטר, שנאמר (מיכה ה, ו): והיה שארית יעקב בקרב עמים רבים כטל וגו'. יצחק אמר לו (בראשית כז, כח): ומשמני הארץ, והקדוש ברוך הוא ברכו בתבואה, שנאמר (ישעיה ל, כג): ונתן מטר זרעך אשר תזרע את האדמה. יצחק אמר (בראשית כז, כט): יעבדוך עמים, והקדוש ברוך הוא אמר לו (ישעיה מט, כג): והיו מלכים אמניך ושרותיהם מיניקתיך. יצחק אמר לו (בראשית כז, כט): הוה גביר לאחיך, והקדוש ברוך הוא אמר לו על ידי משה (דברים כו, יט): ולתתך עליון על כל הגוים. הא למדת שכל הברכות שברכו יצחק מלמטה ברכו הקדוש ברוך הוא מלמעלה. ואף רבקה אמו ברכתו כנגדן, שנאמר (תהלים צא, א): ישב בסתר עליון, וכך אמרה לו (תהלים צא, יא): כי מלאכיו יצוה לך וגו', כיון שאמרה לו בלשון הזה, ברכתו רוח הקדש (תהלים צא, טו): יקראני ואענהו וגו', וכי מאחר שברכו הקדוש ברוך הוא אביו למה חזר וברכו, שנאמר (בראשית כח, א): ויקרא יצחק אל יעקב ויברך אתו, אלא שראה יצחק ברוח הקדש שעתידין בניו להגלות לבין האמות, אמר לו בוא ואברכך ברכות של גליות שיחזר עליך הקדוש ברוך הוא ויקבצך מבין הגליות, ומה הן הברכות (איוב ה, יט כב): בשש צרות יצילך ובשבע לא יגע בך רע. בשוט לשון תחבא ולא תירא משד כי יבוא. לשד ולכפן תשחק ומחית הארץ אל תירא. לכך נאמר: ברכות לראש צדיק

דבר אחר, (בראשית לב, ד): וישלח יעקב, (תהלים קמ, ט): אל תתן ה' מאויי רשע זממו אל תפק ירומו סלה, אמר לפניו רבון העולמים אל תתן לעשו הרשע מחשבות לבו, מהו זממו אל תפק, אמר לפניו רבונו של עולם עשה לו זמם לעשו הרשע כדי שלא תהא לו נחת רוח שלמה. ומה זמם עשה לו הקדוש ברוך הוא לעשו הרשע, אמר רבי חמא בר חנינא אלו בני ברבריא ובני גרמאניאה שאדומיים מתיראין מהם.

דבר אחר אל תתן ה' מאויי רשע, אמר לפניו רבון העולמים כשם שהיתה בדעתו של לבן לעשות עמי רעה ולא עזבתו, אף מחשבות של עשו אחי שמחשב עלי להרגני הפר רעתו. זה אחד משלשה בני אדם שחשבו רעות ולא עמדו בידן, עשו וירבעם והמן, עשו שנאמר (בראשית כז, מא): ויאמר עשו בלבו. בירבעם כתיב (מלכים א יב, כו): ויאמר ירבעם בלבו. בהמן כתיב (אסתר ו, ו): ויאמר המן בלבו. מהו ויאמר עשו בלבו, אמר, קין הרג את אחיו ולא עשה לו המקום כלום וסוף שהוליד בנים אחרים וירשו עמו את העולם, אבל אני אהרג את יצחק אבי תחלה, ואחר כך אהרג את יעקב אחי ואירש את העולם לבדי, שנאמר (בראשית כז, מא): יקרבו ימי אבל אבי, אמר אקרב אבלו של אבא קדם ואחר כך (בראשית כז, מא): ואהרגה את יעקב אחי, ולא הספיק הקדוש ברוך הוא בידו, לכך נאמר: אל תתן ה' מאויי רשע

דבר אחר, (בראשית לב, ד): וישלח יעקב מלאכים, בוא וראה מה כתיב למעלה מן הענין (בראשית לב, ג): ויאמר יעקב כאשר ראם, כמה היה מחנה אלהים, שני אלפים רבוא ממלאכי השרת, שנאמר (תהלים סח, יח): רכב אלהים רבתים אלפי שנאן ה' בם סיני בקדש. (בראשית לב, ג): ויקרא שם המקום ההוא מחנים, שתי מחנות למה, מלמד שנתנו לו ליעקב ארבעת אלפים רבוא מלאכי השרת ונדמו לו לחילות של מלך, מהן לובשי ברזל ומהן רוכבי סוסים ומהן יושבי קרונות, פגע בלובשי ברזל אמר להם משל מי אתם אמרו לו של יעקב, פגע ברוכבי סוסים אמר להם משל מי אתם אמרו לו של יעקב, פגע ביושבי קרונות אמר להם משל מי אתם אמרו לו של יעקב, שנאמר (בראשית לג, ח): מי לך כל המחנה הזה אשר פגשתי, ואף יעקב היה מזכיר לעשו שמו של הקדוש ברוך הוא ליראו ולבהלו, שנאמר (בראשית לג, י): כי על כן ראיתי פניך כראת פני אלהים, משל למה הדבר דומה לאחד שזמן את חברו לסעודה והכיר בו שהיה מבקש להרגו, אמר דומה טעם תבשיל זה כטעם אותו תבשיל שטעמתי בבית המלך, אמר, ידע ביה מלכא מסתפי ולא קטליה. אף כך יעקב, כיון שאמר לעשו כי על כן ראיתי פניך כראת פני אלהים, אמר עשו הרשע הגיעו הקדוש ברוך הוא לכבוד הזה, שוב איני יכול לו

דבר אחר, (בראשית לב, ד): וישלח יעקב מלאכים, למה שלח יעקב אצלו שלוחים, אלא כך אמר אשלח לו שלוחים אם יחזר בתשובה, אמר להם, אמרו לו אל תאמר, יעקב כדרך שיצא מבית אביו הוא עומד, שנאמר (בראשית לב, יא): כי במקלי עברתי וגו'. (בראשית לב, ה): ויצו אתם לאמר, אמרו לו אל תאמר כשיצא מעמך נטל בידו כלום מתפיסת הבית אלא בשכרי קניתי כל הללו בכחי, שנאמר (בראשית לב, יא): ועתה הייתי לשני מחנות. באותה שעה שקרא יעקב לעשו אדני, אמר לו הקדוש ברוך הוא אתה השפלת עצמך וקראת לעשו אדני ח' פעמים, חייך אני מעמיד מבניו שמונה מלכים קדם לבניך, שנאמר (בראשית לו, לא): ואלה המלכים אשר מלכו וגו'. אמר להם אמרו לו אם לשלום אתה מתקן אני כנגדך, ואם למלחמה אני כנגדך, יש לי גבורים בעלי גבורה וזרוע שאומרים לפני הקדוש ברוך הוא דבר והוא עושה להם רצונם, שנאמר (תהלים קמה, יט): רצון יראיו יעשה. לפיכך בא דוד לתן שבח וקלוס לפני הקדוש ברוך הוא שעזרו בברחו מפני שאול, שנאמר (תהלים יא, ב): כי הנה הרשעים ידרכון קשת, מה כתיב אחריו (תהלים יא, ג): כי השתות יהרסון צדיק מה פעל, אמר לפניו רבון העולמים אם רחקת ונטשת את יעקב שהוא משתיתו ויסודו של עולם, שנאמר (משלי י, כה): וצדיק יסוד עולם, צדיק מה פעל, על אותה שעה נאמרה (תהלים כ, ח): אלה ברכב ואלה בסוסים ואנחנו בשם ה' אלהינו נזכיר

דבר אחר, (בראשית לב, ו): ויהי לי שור וחמור, שור, זה יוסף, שנאמר (דברים לג, יז): בכור שורו הדר לו. חמור, זה יששכר, דכתיב (בראשית מט, יד): יששכר חמר גרם. ובן בנו של יוסף, עומד לכלות את עמלק, שנאמר (שמות יז, יג): ויחלש יהושע את עמלק ואת עמו לפי חרב. ובניו של יששכר יודעין מה הקדוש ברוך הוא עושה בעולמו, שנאמר (דברי הימים א יב, לג): ומבני יששכר יודעי בינה לעתים לדעת מה יעשה ישראל ראשיהם מאתים. וצאן, אלו ישראל, שנאמר (יחזקאל לד, לא): ואתן צאני צאן מרעיתי אדם אתם. ועבד, זה דוד, שנאמר (תהלים קטז, טז): אני עבדך בן אמתך. ושפחה, זו אביגיל, שנאמר (שמואל א כה, מא): הנה אמתך לשפחה. באותה שעה הלכו אותן השלוחים אצל עשו וראו עמו גבורים מזויינין, ובאו ואמרו ליעקב, שנאמר (בראשית לב, ז): וישבו המלאכים אל יעקב לאמר באנו אל אחיך אל עשו, מהו (בראשית לב, ז): וארבע מאות איש עמו, אמר רבי שמואל בר נחמני ארבע מאות מלכים קושרי כתרים. ויש אומרים ארבע מאות מיני איפרכין היו עמו. ורבי ינאי אמר ארבע מאות ראשי גיסות היו עמו. וכיון שאמרו לו ליעקב כל אותה גדלה היה מתירא, והיה מחלק את נשיו ואת בניו לשתי מחנות, שנאמר (בראשית לב, ח): ויחץ את העם אשר אתו

ויאמר אם יבוא עשו אל המחנה האחת והכהו (בראשית לב, ט), באותה שעה אמר אבינו יעקב לפני הקדוש ברוך הוא, רבונו של עולם, כתבת בתורתך (ויקרא כב, כח): ושור או שה אתו ואת בנו לא תשחטו ביום אחד, אם יבוא רשע זה ויאבד את בני ואת אמם כאחת, ספר תורה שאתה עתיד לתן על הר סיני מי יקרא בו, בבקשה ממך הצילני נא מידו שלא יבוא ויכני אם על בנים, שנאמר (בראשית לב, יב): הצילני נא. מה עשה עמד ושלח לו דורון לסמות את עיניו, שנאמר (דברים טז, יט): כי השחד יעור עיני חכמים, ואין חכמים אלא אדומים, שנאמר (עובדיה א, ח): והאבדתי חכמים מאדום ותבונה מהר עשו. (בראשית לב, יז): ויתן ביד עבדיו עדר עדר לבדו, מהו (בראשית לב, יז): ורוח תשימו, אמר יעקב לפני הקדוש ברוך הוא, רבונו של עולם אם יהיו צרות באות על בני לא תביא אותם זו אחר זו, אלא הרוח להם מצרותיהם. באותה שעה נשא יעקב את עיניו וראה את עשו שהוא בא מרחוק, ותלה עיניו למרום, בכה ובקש רחמים מלפני הקדוש ברוך הוא, ושמע תפלתו והבטיחו שהוא מושיעו מכל צרותיו בזכותו של יעקב, שנאמר (תהלים כ, ב): יענך ה' ביום צרה ישגבך שם אלהי יעקב.