# פרשה עז

> מקור: https://rabenu.app/books/bereshit-rabbah/parsha-77/

ויותר יעקב לבדו ויאבק איש עמו (בראשית לב, כה), (דברים לג, כו): אין כאל ישרון רכב שמים בעזרך, רבי ברכיה בשם רבי יהודה ברבי סימון אמר אין כאל, ומי כאל, ישרון, הנאים והמשבחין שבכם. אתה מוצא כל מה שהקדוש ברוך הוא עתיד לעשות לעתיד לבוא, הקדים ועשה על ידי הצדיקים בעולם הזה, הקדוש ברוך הוא מחיה מתים, ואליהו מחיה את המתים. הקדוש ברוך הוא עוצר גשמים, ואליהו עוצר גשמים. הקדוש ברוך הוא מברך את המועט, ואליהו מברך את המועט. הקדוש ברוך הוא מחיה את המתים, ואלישע מחיה את המתים. הקדוש ברוך הוא פוקד עקרות, ואלישע פוקד עקרות. הקדוש ברוך הוא מברך את המועט, ואלישע מברך את המועט. הקדוש ברוך הוא ממתיק את המר, ואלישע ממתיק את המר. הקדוש ברוך הוא ממתיק את המר במר, ואלישע המתיק את המר במר. רבי ברכיה בשם רבי סימון אמר אין כאל, ומי כאל, ישרון, ישראל סבא, מה הקדוש ברוך הוא כתוב בו (ישעיה ב, יז): ונשגב ה' לבדו, אף יעקב ויותר יעקב לבדו

רבי חוניא אמר נדמה לו בדמות רועה, לזה צאן ולזה צאן, לזה גמלים ולזה גמלים, אמר לו העבר את שלך ואחר כך אני מעביר את שלי. העביר יעקב אבינו שלו אמר נחזר ונחמי דלמא אנשינן כלום, מן דחזר (בראשית לב, כה): ויאבק איש עמו. רבי חיא רבה ורבי שמעון בר רבי נסבין ויהבון בפרגמטיא בהדין מטכסא, עלון להדא צור ועבדון עבידיתהון, מן דנפקי מן פילי אמרי נלך ונתפס אמנות אבותינו, נחזר ונחמי אי אנשינן כלום, חזרון ואשכחן מחילא דמטקסין. אמרין לון מן הן אית לכון, אמרין מן דיעקב סבא, דכתיב (בראשית לב, כה): ויותר יעקב לבדו. ורבנן אמרי לארכיליסטים נדמה לו, לזה צאן ולזה צאן, לזה גמלים ולזה גמלים, אמר לו העבר את שלי ואני אעביר את שלך, העביר המלאך את של אבינו יעקב כהרף עין והיה אבינו יעקב מעביר וחוזר ומשכח מעביר וחוזר ומשכח כל הלילה, אמר ליה פרקמוס [נסח אחר: פרמקוס], אמר רבי פינחס באותה שעה נטל אבינו יעקב פוקרין ונתן לו בתוך צוארו, אמר ליה פרקמוס פרקמוס.

אמר רב הונא בסוף אמר המלאך אני מודיעו עם מי הוא עוסק, מה עשה, נתן אצבעו [נסח אחר: צור] בארץ, התחילה הארץ תוססת אש, אמר לו יעקב מן דא את מדחיל לי, אנא כליה מנה, הדא הוא דכתיב (עובדיה א, יח): והיה בית יעקב אש וגו'

רבי חמא ברבי חנינא אמר שרו של עשו היה, הוא דהוה אמר ליה (בראשית לג, י): כי על כן ראיתי פניך כראת פני אלהים ותרצני, משל לאתליטוס שהוא עומד ומתגושש עם בנו של מלך, תלה עיניו וראה את המלך עומד על גביו והרפיש עצמו לפניו, הדא הוא דכתיב (בראשית לב, כו): וירא כי לא יכל לו, אמר רבי לוי וירא בשכינה כי לא יכל לו.

אמר רבי ברכיה אין אנו יודעים מי נצח אם מלאך אם יעקב, ומן מה דכתיב (בראשית לב, כה): ויאבק איש עמו, הוי מי נתמלא אבק האיש שעמו.

אמר רבי חנינא בר יצחק אמר לו הקדוש ברוך הוא, הוא בא אליך וחמשה קמיעין בידו, זכותו, וזכות אביו, זכות אמו, וזכות זקנו, וזכות זקנתו. מדד עצמך אם אתה יכול לעמד אפלו בזכותו, מיד, וירא כי לא יכל לו. משל למלך שהיה לו כלב אגריון וארי נמירון, והיה המלך נוטל את בנו ומלבבו בארי, שאם יבוא הכלב להזדוג לו יאמר לו המלך ארי לא היה יכול לעמד בו ואתה מבקש להזדוג לו. כך שאם יבואו אמות העולם להזדוג לישראל, יאמר להם הקדוש ברוך הוא שרכם לא היה יכול לעמד בו ואתם מבקשים להזדוג לבניו. (בראשית לב, כו): ויגע בכף ירכו, נגע בצדיקים ובצדיקות בנביאים ובנביאות שהן עתידין לעמד ממנו, ואיזה זה, זה דורו של שמד. (בראשית לב, כו): ותקע כף ירך יעקב, רבי ברכיה ורבי אליעזר, רבי אליעזר אמר שעיא, רבי ברכיה בשם רבי אסי אמר סידקה כדג. רב נחמן בר יעקב אמר פרשה ממקומה, כדכתיב (יחזקאל כג, יח): ותקע נפשי וגו' כאשר נקעה נפשי, אמר רבי חנינא בר יצחק כל אותו הלילה היו שניהן פוגעין זה בזה, מגיניה דדין לקבל מגיניה דדין, כיון שעלה עמוד השחר (בראשית לב, כז): ויאמר שלחני כי עלה השחר.