# פרשה עח

> מקור: https://rabenu.app/books/bereshit-rabbah/parsha-78/

ויאמר שלחני כי עלה השחר (בראשית לב, כז), כתיב (איכה ג, כג): חדשים לבקרים רבה אמונתך, אמר רבי שמעון בר אבא על שאתה מחדשנו בכל בקר ובקר אנו יודעים שאמונתך רבה להחיות לנו את המתים.

אמר רבי אלכסנדרי ממה שאתה מחדשנו בבוקרן של מלכיות אנו יודעים שאמונתך רבה לגאלנו. רבי חלבו בשם רבי שמואל בר נחמן אמר לעולם אין כת של מעלה מקלסת ושונה אלא בכל יום בורא הקדוש ברוך הוא כת של מלאכים חדשה והן אומרים שירה חדשה לפניו והולכין להם.

אמר רבי ברכיה השבתי את רבי חלבו והא כתיב: ויאמר שלחני כי עלה השחר, והגיע זמני לומר שירה, אמר לי חנוקא סברת למחנקני, אמרית מה הוא דין דכתיב: ויאמר שלחני כי עלה השחר, אמר לי זה מיכאל וגבריאל שהן שרים של מעלה, דכולא מתחלפין ואינון לא מתחלפין. אנדרינוס שחיק טמיא שאל את רבי יהושע בן חנניה, אמר לו, אתם אומרים אין כת של מעלה מקלסת ושונה, אלא בכל יום ויום הקדוש ברוך הוא בורא כת של מלאכים חדשים והן אומרים שירה לפניו והולכין להן, אמר ליה, הין. אמר ליה ולאן אינון אזלין, אמר מן הן דאתברין. אמר ליה ומן אן הן אתברין, אמר ליה מן נהר דינור. אמר ליה ומה עסק דנהר דינור, אמר ליה כהדין ירדנא דלא פסיק לא ביממא ולא בליליא. אמר ליה ומן אן הוא אתי, אמר ליה מן זיעתהון דחיתא דאינון מזיעין מן טעינון כורסיא דהקדוש ברוך הוא. אמר ליה סונקתדרון שלו והא הדין ירדנא מהלך ביממא ולית הוא מהלך בליליא, אמר נטר הוינא בבית פעור כמה דהוה מהלך ביממא מהלך בליליא. רבי מאיר ורבי יהודה ורבי שמעון, רבי מאיר אומר מי גדול השומר או הנשמר, מן מה דכתיב (תהלים צא, יא): כי מלאכיו יצוה לך לשמרך, הוי הנשמר גדול מן השומר. רבי יהודה אומר מי גדול הנושא או הנשא, מן מה דכתיב (תהלים צא, יב): על כפים ישאונך, הוי הנשא גדול מן הנושא. רבי שמעון אמר מן מה דכתיב: ויאמר שלחני, הוי המשלח גדול מן המשתלח

ויאמר שלחני (בראשית לב, כז), שהגיע זמן קלוסי לקלס להקדוש ברוך הוא, אמר לו יקלסו חבריך. אמר לו איני יכול, למחר אני בא לקלס והן אומרין לי כשם שלא קלסת אתמול כך אין אתה מקלס היום. אמר שיצת סיבת, (בראשית לב, כז): לא אשלחך כי אם ברכתני, אמר לו אותן המלאכים שבאו אצל אברהם לא פרשו ממנו אלא בברכה. אמר לו אותן נשתלחו על מנת כך, אבל אני לא נשתלחתי לכך. אמר לו שיצת סיבת, לא אשלחך. רבי לוי בשם רבי שמואל בר נחמן אמר, אמר לו מלאכי השרת על ידי שגלו מסטורין של הקדוש ברוך הוא, נדחו ממחצתן מאה ושלשים ושמונה שנה, אשמע לך ואדחה ממחצתי. אמר שיצת סיבת, לא אשלחך כי אם ברכתני.

אמר רב הונא בסוף אמר אני מגלה לו, אם אומר לי הקדוש ברוך הוא למה גלית לו, אני אומר לפניו רבונו של עולם נביאיך גוזרין גזרות ואין אתה מבטל גזרתן ואני הייתי יכול לבטל גזרתם. אמר לו עתיד הוא להגלות עליך בבית אל ולהחליף את שמך, ואני עומד שם, הדא הוא דכתיב (הושע יב, ה): בית אל ימצאנו ושם ידבר עמנו, עמך אין כתיב כאן, אלא ושם ידבר עמנו

ויאמר אליו מה שמך ויאמר יעקב ויאמר לא יעקב יאמר עוד שמך (בראשית לב, כח כט), (ישעיה מד, כו): מקים דבר עבדו ועצת מלאכיו ישלים, רבי ברכיה בשם רבי לוי אמר משהוא מקיים דבר עבדו ועצת מלאכיו ישלים, אין אנו יודעים שהוא אומר (ישעיה מד, כו): לירושלים תושב ולערי יהודה תבנינה, אלא מלאך אחד שנגלה על אבינו יעקב, הדא הוא דכתיב: ויאמר אליו מה שמך לא יעקב. ועצת מלאכיו ישלים, שנגלה הקדוש ברוך הוא על אבינו יעקב בשביל לקים גזרתו של אותו מלאך שאמר לו לא יעקב, ואף הקדוש ברוך הוא אמר לו כן, הדא הוא דכתיב (בראשית לה, י): ויאמר לו אלהים שמך יעקב וגו'. לא יעקב יאמר, בר קפרא אמר כל מי שהוא קורא לאברהם אברם עובר בעשה.

אמר רבי לוי בעשה ולא תעשה, (בראשית יז, ה): ולא יקרא עוד וגו' בלא תעשה, (בראשית יז, ה): והיה שמך אברהם, בעשה. והרי אנשי כנסת הגדולה קראו אותו אברם, דכתיב (נחמיה ט, ז): אתה הוא ה' האלהים אשר בחרת באברם וגו', ספור הוא מספר ואומר שעד שהוא אברם בחרת בו. דכותה הקורא לשרה שרי עובר בעשה, אלא הוא שנצטוה עליה. דכותה הקורא לישראל יעקב עובר בעשה, תני לא שיעקר שם יעקב, אלא (בראשית לה, י): כי אם ישראל יהיה שמך, ישראל יהיה עקר ויעקב טפלה. רבי זכריה בשם רבי אחא מכל מקום יעקב שמך אלא כי אם ישראל יהיה שמך, יעקב עקר וישראל מוסיף עליו. (בראשית לב, כט): כי שרית עם אלהים ועם אנשים ותוכל, נתגוששת עם העליונים ויכלת להם, ועם התחתונים ויכלת להם. עם העליונים זה המלאך, רבי חמא בר חנינא אמר שרו של עשו היה, הוא דהוא אמר ליה (בראשית לג, י): כי על כן ראיתי פניך כראת פני אלהים, מה פני אלהים, דין, אף פניך דין. מה פני אלהים (שמות כג, טו): ולא יראו פני ריקם, אף את לא יראו פני ריקם. עם התחתונים ויכלת להם, זה עשו ואלופיו.

דבר אחר, כי שרית עם אלהים, את הוא שאיקונין שלך חקוקה למעלה

וישאל יעקב ויאמר הגידה נא שמך, רב אמר בשם רבי יוסי בר דוסתאי, כתוב אחד אומר (תהלים קמז, ד): מונה מספר לכוכבים וגו' שמות יקרא, וכתוב אחד אומר (ישעיה מ, כו): המוציא במספר צבאם לכלם בשם יקרא. אלא מלמד שיש שם שנוי, לא כשם שנקרא עכשו כך הוא נקרא לאחר זמן, שנאמר (שופטים יג, יח): ויאמר לו מלאך ה' למה זה תשאל לשמי והוא פלאי, אינו יודע איזה שם אני מתחלף

ויזרח לו השמש וגו' (בראשית לב, לב), אמר רבי ברכיה ולמי לא זרחה השמש, אלא לו לרפואתו, אבל לאחרים אורה. רב הונא בשם רב אחא אמר, כך היתה השמש מרפא באבינו יעקב ומלהטת בעשו ובאלופיו. אמר לו הקדוש ברוך הוא את סימן לבניך, מה את השמש מרפא בך ומלהטת בעשו ובאלופיו, כך בניך תהא השמש מרפא בהן ומלהטת בעובדי כוכבים, מרפא בהן (מלאכי ג, כ): וזרחה לכם יראי שמי שמש צדקה ומרפא בכנפיה, ומלהטת בעובדי כוכבים (מלאכי ג, יט): הנה היום בא בער כתנור וגו'. (בראשית לב, לב): והוא צלע על ירכו, רבי יהושע בן לוי הוה סליק לרומי, וכיון דאתא לעכו נפק רבי חנינא לקדמותיה, אשכחיה מטלע על ירכו, אמר ליה את דמי לסבך והוא צלע על ירכו

על כן לא יאכלו בני ישראל את גיד הנשה (בראשית לב, לג), אמר רבי חנינא למה נקרא שמו גיד הנשה, שנשה ממקומו. רב הונא אמר האי פקוקלתא דגידא שרי וישראל קדושים אסרו אותו עליהם. רבי יהודה ורבי יוסי, רבי יהודה אמר באחת מהן נגע ואחת מהן נאסרה. רבי יוסי אמר באחת מהן נגע ושתיהן נאסרו. אית תנא תני הדעת מכרעת שהוא של ימין כדברי רבי יהודה, ואית תנא תני הדעת מכרעת שהוא של שמאל כרבי יוסי. מאן דאמר הדעת נוטה שהוא של ימין (בראשית לב, כו): ויגע בכף ירכו, ומאן דאמר הדעת מכרעת שהוא של שמאל, שנאמר (בראשית לב, לג): כי נגע בכף ירך יעקב

וישא יעקב את עיניו וירא וגו' (בראשית לג, א), אמר רבי לוי ארי הוה כעס על הבהמה והחיה, אמרין מאן אזיל ומפיס יתיה, אמר להון הדין תעלא אתון להכא דאנא ידע תלת מאה מתלין ואנא מפיס יתיה. אמרין ליה אגומין, הלך צבחר וקם ליה, אמרין ליה מה דין, אמר להון אנשית מאה. אמרין ליה אית במאתן ברכאן, הלך צבחר וקם ליה. אמרין ליה מה דין, אמר להון אנשית אף מאה. אמרין ליה אף במאה ברכאן. וכיון דמטא תמן אמר אנשית כולהון, אלא כל חד וחד יפיס על נפשו. כך יעקב אבינו, רבי יהודה בר סימון אמר יש בי כח לערך תפלה, רבי לוי אמר יש בי כח לערך מלחמה, וכיון דמטא (בראשית לג, א): ויחץ את הילדים וגו', אמר כל איניש ואיניש דכותא תקום ליה

וישם את השפחות ואת ילדיהן ראשנה (בראשית לג, ב), הדא אמרה אחרון אחרון חביב. (בראשית לג, ג): והוא עבר לפניהם, הדא הוא דכתיב (תהלים קג, יג): כרחם אב על בנים, תני רבי חייא כרחמן שבאבות, ואי זה הוא רחמן שבאבות, רבי יהודה אמר זה אברהם, אמר אברהם (בראשית יח, כה): חללה לך מעשת כדבר הזה. רבי לוי אמר יעקב, והוא עבר לפניהם, אמר טב דיגע בי ולא בהון. (בראשית לג, ג): וישתחו ארצה שבע פעמים, למה שבע על שם (משלי כד, טז): כי שבע יפול צדיק וקם.

דבר אחר, למה שבע, אמר לו הוי רואה את עצמך כאלו את נתון לפנים משבעה קינקלין ויושב ודן ואני נדון לפניך ואת מתמלא עלי רחמים.

אמר רבי חנינא בר יצחק לא זז משתטח והולך משתטח והולך עד שהכניס מדת הדין למדת רחמים

וירץ עשו לקראתו וישקהו (בראשית לג, ד), נקוד עליו, אמר רבי שמעון בן אלעזר בכל מקום שאתה מוצא הכתב רבה על הנקדה אתה דורש את הכתב, הנקדה רבה על הכתב אתה דורש את הנקדה, כאן לא כתב רבה על הנקדה ולא נקדה רבה על הכתב אלא מלמד שנכמרו רחמיו באותה השעה ונשקו בכל לבו. אמר לו רבי ינאי אם כן למה נקוד עליו, אלא מלמד שלא בא לנשקו אלא לנשכו, ונעשה צוארו של אבינו יעקב של שיש וקהו שניו של אותו רשע, ומה תלמוד לומר ויבכו, אלא זה בוכה על צוארו וזה בוכה על שניו. רבי אבהו בשם רבי יוחנן מייתי לה מן הכא (שיר השירים ז, ה): צוארך כמגדל השן וגו'

וישא עיניו (בראשית לג, ה), אמר רבי בנימין בר לוי, לפי ששמענו חנינה באחד עשר שבטים ולא שמענו בשבט בנימין, והיכן שמענו, להלן (בראשית מג, כט): ויאמר אלהים יחנך בני. (בראשית לג, ו ז): ותגשן השפחות הנה וילדיהן ותשתחוין, ותגש גם לאה וילדיה וגו'. ביוסף כתיב (בראשית לג, ז): ואחר נגש יוסף ורחל וישתחוו, אלא אמר יוסף הרשע הזה עינו רמה, שלא יתלה עיניו ויביט את אמי, וגבהה קומתו וכסה אותה, הוא דכתיב ביה (בראשית מט, כב): בן פרת יוסף בן פרת עלי עין, בן פרת רבית עלי עין, בן פרת רבית יוסף, בן פרת עלי עין, בן פרת רבית יוסף. רבי ברכיה בשם רבי סימון אמר עלי לפרע לך מן אותה העין

ויאמר מי לך כל המחנה הזה אשר פגשתי (בראשית לב, ח), כל אותו הלילה נעשו מלאכי השרת כתות כתות וחבורות חבורות והיו פוגעין באלין דעשו והוון אמרין להון מן דמאן אתון, והן אומרין מן דעשו והן אומרין הכו הכו יהבון להון, מן דבר בריה דאברהם, והן אומרין יהבון להון, מן דבריה דיצחק, והן אומרין יהבון להון, כיון דהוו אמרי מן דאחוי דיעקב אנן הוו אמרין שבקון להון מן דידן אינון, בצפרא אמר ליה מי לך כל המחנה הזה אשר פגשתי וגו', אמר ליה אמרין לך כלום, אמר ליה מכתת אנא גביהון, (בראשית לב, ח): ויאמר למצא חן וגו'. (בראשית לב, ט): ויאמר עשו יש לי רב, מכות, אחי יהי לך וגו'.

דבר אחר, ויאמר עשו יש לי רב וגו', אמר רבי איבו לפי שהיו הברכות מפקפקות בידו, והיכן נתאוששו לו, כאן, מן דאמר ליה: אחי יהי לך אשר לך.

אמר רבי אלעזר אין קיום הגט אלא בחותמיו, שלא תאמר שאלולי שרמה יעקב אבינו את אביו לא נטל הברכות, תלמוד לומר אחי יהי לך אשר לך

ויאמר יעקב אל נא אם נא מצאתי חן בעיניך ולקחת מנחתי מידי כי על כן וגו' כראת פני אלהים (בראשית לג, י), מה פני אלהים דין אף פניך דין, מה פני אלהים (שמות כג, טו): ולא יראו פני ריקם, אף את ולא יראו פניך ריקם. (בראשית לג, יא): קח נא את ברכתי אשר הבאת לך, אמר לו כמה יגיעה יגעתי עד שתבוא לידי, אבל אתה מאליה היא באה אצלך. אשר הבאתה אין כתיב כאן, אלא אשר הבאת, מאליה באה לידך. (בראשית לג, יא): ויפצר בו ויקח, מתחמי חזר וידיה פשטה. יהודה בן רבי סימון אמר (תהלים סח, לא): מתרפס ברצי כסף, מתיר את הפס ומתרצה בכסף. ריש לקיש סליק למשאל בשלמיה דרבנו, אמר ליה צלי עלי דהדא מלכותא בישא סגין, אמר לה לא תסב מן בר אנש כלום ולית את יהיב כלום. מן דיתיב גביה אתא חדא איתתא טעינא ליה חדא דסיקרין וחדא סכין בגוה, קם נסב סכינא והדר לה דיסקרא. אתא חד בלדר מן מלכותא וחמא יתה וחמדה ונסבה, בפתי רמשא סליק ריש לקיש למשאל בשלמיה דרבינו וחמא יתיה שחיק, אמר ליה למה את שחיק אמר ליה ההיא סכינא דחמיתיה יתיה אתא חד בלדר מן מלכותא וחמא יתיה וחמדה ונסבה. אמר ליה לא כן אמרית לך לא תיסב מן בר נש כלום ולית את יהיב כלום. חד עמא דארעא אמר ליה לרבי הושעיה אין אמרת לך חדא מלתא טבא את אמרת בצבורא מן שמי, אמר ליה מה היא, אמר ליה כל אותן הדורונות שנתן אבינו יעקב לעשו עתידין אמות העולם להחזירן למלך המשיח לעתיד לבוא, מאי טעמיה (תהלים עב, י): מלכי תרשיש ואיים מנחה ישיבו, יביאו אין כתיב כאן אלא ישיבו, אמר ליה חייך מלה טבא אמרת ומן שמך אנא אומר לה

ויאמר אליו אדני ידע כי הילדים רכים וגו', זה משה ואהרן, והצאן והבקר עלות עלי, אלו ישראל, שנאמר (יחזקאל לד, לא): ואתן צאני צאן מרעיתי אדם אתם, רב הונא בשם רב אחא אמר אילולי רחמיו של הקדוש ברוך הוא ודפקום יום אחד כבר מתו כל הצאן בימי אדרינוס. רבי ברכיה בשם רבי לוי אמר אדני ידע כי הילדים רכים, זה דוד ושלמה. והצאן והבקר עלות עלי, אלו ישראל, שנאמר: ואתנה צאני וגו'. רב הונא בשם רב אחא אמר אלולי רחמיו של הקדוש ברוך הוא כבר מתו כל הצאן בימי המן

יעבר נא אדני לפני עבדו (בראשית לג, יד), אמר לו מבקש את שנהא שתף עמך בעולמך, אמר לו יעבר נא אדני לפני עבדו. אמר לו, ואין אתה מתירא מדכסי ומן אפרכי ומן אסטרטילי [אסטרלטי]. אמר לו (בראשית לג, יד): ואני אתנהלה לאטי, להוני להוני אנא מהלך, כמא דתימא (ישעיה ח, ו): את מי השלח ההלכים לאט.

דבר אחר, בפנים כרוכות אני מהלך, כמא דתימא (שמואל א כא, י): הנה היא לוטה בשמלה. (בראשית לג, יד): עד אשר אבא אל אדני שעירה, אמר רבי אבהו חזרנו על כל המקרא ולא מצאנו שהלך יעקב אבינו אצל עשו להר שעיר מימיו, אפשר יעקב אמתי היה ומרמה בו, אלא אימתי היה הוא בא אצלו, לעתיד לבוא, הדא הוא דכתיב (עובדיה א, כא): ועלו מושיעים בהר ציון לשפט את הר עשו

ויאמר לו עשו אציגה נא עמך וגו' (בראשית לג, טו), בקש ללותו ולא קבל עליו, רבנו כד הוה סליק למלכותא הוה מסתכל בהדא פרשתא ולא הוה נסיב ארמאה עמיה, חד זמן לא אסתכל בה ונסב עמיה רומאין [ארמאין] ולא הגיע לעכו עד שמכר הסוס שלו. (בראשית לג, טז): וישב ביום ההוא עשו לדרכו שעירה, וארבע מאות איש שהיו עמו היכן הם, נשמטו כל אחד ואחד הלך לדרכו, אמרו שלא נכוה בגחלתו של יעקב. אימתי פרע להן הקדוש ברוך הוא, להלן (שמואל א ל, יז): ולא נותר מהם איש כי אם ארבע מאות איש נער אשר רכבו על הגמלים וינסו

ויעקב נסע סכתה (בראשית לג, יז), כמה שנים עשה אבינו יעקב בסכות, רבי אבא אמר שמונה עשר חדש, סכות ובית וסכות, ובבית אל ששה חדשים. רבי ברכיה בשם רבי לוי אמר כל אותן חדשים שעשה בבית אל היה מכבד את עשו באותו דורון. רבי אבין בשם רבי חוניא אומר תשעה שנים היה מכבד את עשו באותו דורון. רבי פינחס בשם רבי אבא אמר כל אותן השנים שעשה יעקב אבינו בבית אל, לא נמנע מלנסך.

אמר רבי חנן כל מי שהוא יודע כמה נסוכים נסך יעקב אבינו בבית אל יודע לחשב את מי טבריה.