# פרשה פא

> מקור: https://rabenu.app/books/bereshit-rabbah/parsha-81/

ויאמר אלהים אל יעקב קום עלה וגו' (בראשית לה, א), (משלי כ, כה): מוקש אדם ילע קדש ואחר נדרים לבקר, תבוא מארה לאדם שהוא אוכל קדשים בלועו. תני רבי חיא תבוא מארה לאדם שהוא נהנה מן ההקדש, ואין הקדש אלא ישראל, שנאמר (ירמיה ב, ג): קדש ישראל לה' וגו'. ואחר נדרים לבקר, אמר רבי ינאי אחר אדם את נדרו נתבקרה פנקסו

ויאמר אלהים אל יעקב קום עלה בית אל (בראשית לה, א), (משלי ל, לב): אם נבלת בהתנשא ואם זמות יד לפה, בן עזאי ורבי עקיבא, בן עזאי אומר אם נבלת עצמך בדברי תורה סופך להתנשא בהם, ואם זמות יד לפה, אם נזדממו אחריך דברים יד לפה, חד ידע תרין לא ידעין. רבי עקיבא אמר מי גרם לך להתנבל בדברי תורה על ידי שנשאת את עצמך בהון. רבינו הוה עבר על סימוניא ויצאו אנשי סימוניא לקראתו, אמרו לו רבי תן לנו אדם אחד שיהא מקרא אותנו ושונה אותנו ודן את דיננו, נתן להם רבי לוי בר סיסי ועשו לו בימה גדולה והושיבו אותו למעלה ממנה, נתעלמה דברי תורה מפיו, שאלו אותו שלשה שאלות, אמרו לו, גדמת יבמה היאך חולצת, ולא השיבן, רקקה דם מהו, ולא השיבן כלום, אמרו דלמא דלית בר אולפן בר אגדה הוא, נשאליה קראי, אמרון ליה מהו דין דכתיב (דניאל י, כא): את הרשום בכתב אמת, אם אמת למה רשום ואם רשום למה אמת, ולא השיבן, וכיון שראה שצרתו צרה השכים בבקר והלך לו אצל רבנו, אמר ליה מה עבדון לך אנשי סימוניא, אמר לו אל תזכירני צרתי, שלשה שאלות שאלו אותי ולא יכלתי להשיבן. אמר ליה ומה אינון, אמר לו גדמת במה היא חולצת, אמר לו והא לא היית יודע להשיב, אמר ליה אין אפלו בשניה אפלו בגופה. רקקה דם מהו, אמר לו ולא היית יודע מה להשיב, אמר לו אם היה בו צחצוחית של רק הרי הוא כשר ואם לאו הרי זה פסול. אבל אגיד לך את הרשום בכתב אמת, אם אמת למה רשום ואם רשום למה אמת, אמר לו ולא היית יודע להשיב, אמר לו רשום עד שלא נגזרה גזרה, אמת משנגזרה גזרה, ומה הוא, חותמו של הקדוש ברוך הוא. רבנו בשם רבי ראובן אמר אמת, מהו אמת, אמר ריש לקיש אל"ף בראשן של אותיות, מ"ם באמצע, תי"ו בסוף, ועל שם (ישעיה מד, ו): אני ראשון ואני אחרון וגו'. אמר לו ולמה לא השיבות אותן כשם שהשיבות אותי, אמר ליה עשו לי בימה גדולה והושיבו אותי עליה למעלה הימנה, וטפת רוחי עלי ונתעלמו ממני דברי תורה, וקרא עליו המקרא הזה: אם נבלת בהתנשא.

אמר רבי אבא בר כהנא אם חשבת בלבך דבר מצוה לעשות ולא עשית נוח לך לתן זמם על פיך ולא לפסק.

אמר רבי יודן מה ידך סמוכה לפיך כן יהיה נדרך סמוך לפיך. רבנן אמרי מה ידך קדם לפיך כן יהיה נדרך קדם לפיך. תדע לך שכן שהרי אבינו יעקב על ידי שאחר נדרו נתבקרה פנקסו, שנאמר: ויאמר אלהים אל יעקב קום עלה בית אל ושב שם ועשה שם מזבח, אמר רבי אבא בר כהנא בשעת עקתא נדרא בשעת רוחא שטפא.

אמר רבי לוי מהולתך חרשה אקש עלה. אמר לו הקדוש ברוך הוא, יעקב, שכחת נדרך, קום עלה בית אל, לביתו של אל, ועשה שם מזבח לאל הנראה אליך, ואם אין את עושה כן הרי את כעשו, מה עשו נודר ואינו מקים אף את נודר ואינך מקים

ויאמר יעקב אל ביתו (בראשית לה, ב), אמר רבי כרוספדי אמר רבי יוחנן אין אנו בקיאים בדקדוקי עבודת כוכבים כיעקב אבינו, דתנן המוצא כלים ועליהם צורת חמה צורת לבנה צורת הדרקון, יוליכם לים המלח.

אמר רבי יוחנן כל כסות בכלל עבודת כוכבים. (בראשית לה, ד): ויתנו אל יעקב, רבי ישמעאל בן רבי יוסי סליק לצלאה בירושלם, עבר בהדין פלטנוס וחמא יתיה חד שמראי, אמר ליה להיכן את אזיל, אמר ליה מסיק מצלי בהדא ירושלים, אמר ליה ולא טב לך מצלי בהדא טורא בריכא ולא בההיא קלקלתא. אמר לו אומר לכם למה אתם דומים לכלב שהיה להוט אחר הנבלה, כך לפי שאתם יודעים שעבודת כוכבים טמונה תחתיו, דכתיב (בראשית לה, ב): ויטמן אתם יעקב, לפיכך אתם להוטים אחריו. אמרין דין בעי מנסבה [פרוש מאחר שזה יודע שעבודת כוכבים טמונה שם ודאי יקחנה], ונתיעצו עליו להרגו, וקם וערק בליליא

ויסעו ויהי חתת אלהים (בראשית לה, ה), אמר רבי שמואל בשלשה מקומות נתכנסו עובדי כוכבים לעשות מלחמה עם בני יעקב ולא הניח להם הקדוש ברוך הוא, דכתיב: ויסעו ויהי חתת אלהים. שנית, בימי יהונתן, שנאמר (שמואל א יד, טו): ותרגז הארץ ותהי לחרדת אלהים. שלישית, בימי יהושע בקשו לרדף ולא הניח הקדוש ברוך הוא להם, והיכן נתכנסו לחצור, דכתיב (יהושע יא, יג): רק כל הערים העמדות על תלם לא שרפם ישראל זולתי את חצור לבדה שרף יהושע. רבי אלעזר אמר במסרת שרפה, הקדוש ברוך הוא אמר למשה ומשה אמר ליהושע. (בראשית לה, ו): ויבא יעקב לוזה, שכל מי שנכנס לתוכה הרטיב מצוות ומעשים טובים כלוז

ותמת דברה מינקת רבקה וגו' ויקרא שמו אלון בכות (בראשית לה, ח), רבי שמואל בר נחמן אמר לשון יונית הוא אלון אחר, עד שהוא משמר אבלה של דבורה באה ליה בשורתא שמתה אמו, הדא הוא דכתיב (בראשית לה, ט): וירא אלהים אל יעקב וגו' ויברך אתו, מהו ברכה ברכו רב אחא בשם רבי יונתן אמר ברכת אבלים ברכו.