# פרשה פט

> מקור: https://rabenu.app/books/bereshit-rabbah/parsha-89/

ויהי מקץ שנתים ימים (בראשית מא, א), (איוב כח, ג): קץ שם לחשך, זמן נתן לעולם כמה שנים יעשה באפלה, ומאי טעם קץ שם לחשך, שכל זמן שיצר הרע בעולם אפל וצלמות בעולם, דכתיב (איוב כח, ג): אבן אפל וצלמות, נעקר יצר הרע מן העולם, אין אפל וצלמות בעולם.

דבר אחר, קץ שם לחשך, זמן נתן ליוסף כמה שנים יעשה באפלה בבית האסורים, כיון שהגיע הקץ חלם פרעה חלום

ויהי מקץ שנתים ימים, (משלי יד, כג): בכל עצב יהיה מותר ודבר שפתים אך למחסור, אמר רבי שמעון בר אבא כגון בין שותה חמין לשותה צונן. ודבר שפתים אך למחסור, מלקט עצמות אחד בציפורין ואית דאמרי רבי שמעון בר אבא הוה ובשעה שהיה רואה עצמות שחורות היה אומר אלו של שותי מים. אדמות, אומר אלו של שותי יין. לבנות, אלו של שותי מים חמין.

דבר אחר, בכל עצב יהיה מותר, כל דבר שנצטער יוסף עם אדונתו היה לו יתרון ממנה, למה שנטל את בתה. ודבר שפתים אך למחסור, על ידי שאמר לשר המשקים (בראשית מ, יד): זכרתני והזכרתני, נתוסף לו שתי שנים, שנאמר: ויהי מקץ וגו'

אשרי הגבר אשר שם ה' מבטחו (תהלים מ, ה), זה יוסף. (תהלים מ, ה): ולא פנה אל רהבים, על ידי שאמר לשר המשקים (בראשית מ, יד): זכרתני והזכרתני, נתוסף לו שתי שנים. אשרי הגבר אשר שם ה' מבטחו, רבי יודן אמר המון רבי רברביא שהם שטים אחרי כזב, אוי לו למי שהוא בוטח בהם. (קהלת ה, ב): כי בא החלום ברב ענין, אמר פרעה מי מתקים על מי אני על אלהי או אלהי עלי, אמר לו אתה על אלהיך, הדא הוא דכתיב: ויהי מקץ וגו'. (קהלת ד, יד): כי מבית הסורים יצא למלך, זה יוסף שיצא מבית האסורים של פרעה. יצא למלך, (בראשית מא, יד): וישלח פרעה, (קהלת ד, יד): כי גם במלכותו נולד רש, במלכותו של יוסף נולדה רשתו של פוטיפרע.

דבר אחר, ויהי מקץ (קהלת ד, טו): ראיתי את כל החיים המהלכים תחת השמש, זה יוסף. (קהלת ד, טו): עם הילד השני, אלו שתי שנים שנתוספו לו, ולמה נתוסף לו שתי שנים, כדי שיחלם פרעה ויתגדל על ידי חלום, שנאמר: ויהי מקץ שנתים ימים

ופרעה חלם (בראשית מא, א), וכל הבריות אינן חולמין, אתמהא, אלא חלום של מלך של כל העולם כלו הוא. ופרעה חלם, אמר רבי יוחנן הרשעים מתקימין על אלהיהם, ופרעה חלם והנה עמד על היאר, אבל הצדיקים אלהיהם מתקים עליהם (בראשית כח, יג): והנה ה' נצב עליו. (בראשית מא, ב): והנה מן היאר, רמז רמז לו שאין השבע בא למצרים אלא מן היאור. ודכותה אין הרעב בא אלא מן היאור. והנה מן היאר, בשעה שהשנים יפות הבריות נעשין אחים אלו לאלו. (בראשית מא, ב): ותרעינה באחו, אהבה ואחוה בעולם, וכן הוא אומר (ישעיה ל, כג): ירעה מקניך ביום ההוא כר נרחב, כירי עבד קירי אדון. וכן הוא אומר (תהלים עב, ג): ישאו הרים שלום, אמר רב אחא נשאו הרים נשיאתן שלום לעם. (בראשית מא, ו): והנה שבע שבלים דקות וגו', בשעה שהשנים רעות, גופן של בריות מעלה חטטין

ויהי בבקר ותפעם רוחו (בראשית מא, ח), ולהלן הוא אומר (דניאל ב, א): ותתפעם רוחו, רבי יהודה ורבי נחמיה ורבנן, רבי יהודה אמר כאן חלמא ידע ופתרוניה בעא גביה, ולהלן חלמא ופתרוניה. רבי נחמיה אמר חלום הצלם וחלום האילן. ורבנן אמרי ותתפעם רוחו, להלן לתן גדלה לארבעה, כאן ותפעם, לתן גדלה לאחד. ותתפעם רוחו, כדי לתן חיים לארבעה, ותפעם, לתן חיים לאחד. כאן על ידי שהוא סמוך לבקר ותפעם רוחו, ולהלן שהוא בא מבערב, כתיב: ותתפעם רוחו, אמר רבי יוחנן כל חלום שהוא סמוך לבקר מיד הוא בא

וישלח ויקרא וגו' (בראשית מא, ח), רבי יהושע דסכנין בשם רבי לוי פותרין היו אותו אלא שלא היה קולן נכנס באזניו, שבע פרות הטובות, שבע בנות אתה מוליד. שבע פרות הרעות, שבע בנות אתה קובר. וכן אמרו שבע שבלים הטובות, שבע מלכיות אתה מכבש. שבע שבלים הרעות, שבע אפרכיות מורדות בך. הדא הוא דכתיב (משלי יד, ו): בקש לץ חכמה ואין, אלו חכמי פרעה וחרטמי מצרים. (משלי יד, ו): ודעת לנבון נקל, זה יוסף.

דבר אחר, וישלח ויקרא, להודיעך שכל אמה ואמה שהיא עומדת בעולם מעמדת לה חמשה חכמים שישמשו אותה, ולא עוד אלא נתן בה הקדוש ברוך הוא שלשה דברים, חכמה, ובינה, וגבורה. שכן סנחריב הרשע אמר (ישעיה י, יג): בכח ידי עשיתי. וכשהקדוש ברוך הוא דן את העולם, הוא נוטלה ממנה, שנאמר (עובדיה א, ח ט): והאבדתי חכמים מאדום ותבונה מהר עשו וחתו גבוריך תימן, וכל כך למה, כדי שיבוא יוסף באחרונה ויטל גדלה. אמר הקדוש ברוך הוא אם יבוא יוסף תחלה ויפתר את החלום אין זה שבחו, יכולין החרטמים שיאמרו לו, אלו שאלת אותנו כבר פתרנו אותו לך. אלא המתין להם עד שנתיגעו והוציאו את רוחו, ואחר כך בא יוסף והחזירה, עליו אמר שלמה (משלי כט, יא): כל רוחו יוציא כסיל, אלו חכמי פרעה. (משלי כט, יא): וחכם באחור ישבחנה, זה יוסף, שנאמר (בראשית מא, לט): אין נכון וחכם כמוך

כיון שראה שר המשקים את פרעה שהיתה נפשו מבקשת לצאת, היה מחשב בדעתו ואומר אם ימות פרעה זה ויעמד מלך אחר איני יודע אם מעמידני באמונתי אם לאו, (בראשית מא, ט): וידבר שר המשקים, אמר לו שני חטאים יש בידי, אחת שלא עשיתי ליוסף טובה והזכרתיו לפניך, ואחר שראיתיך מצטער על פתרונו של חלום ולא גליתי לך עליו שהיה יודע פתרונו. (בראשית מא, יב): ושם אתנו נער עברי וגו', אף על פי שהזכיר אותו הוא מבזהו, שהוא יודע לאיזה גדלה הוא נכנס. מיד (בראשית מא, יד): וישלח פרעה ויקרא, ושם אתנו וגו', אמר רבי שמואל בר נחמן ארורים הם הרשעים שאין עושים טובה שלמה, נער, שוטה. עברי, שונא. עבד, שכך מוכתב בסקרידין של פרעה שאין עבד מולך ולא לובש כלידים [פרוש: אצעדה, כלי ידים]

ונספר לו ויפתר לנו וגו' (בראשית מא, יב), כן הוה עובדא בההיא אינתתא דאתת לגבי רבי אלעזר אמרת ליה חמית בחלמי שריתא דביתי תבירא, אמר לה את ילדת בר דכר והוא חיי, אזלת והוה לה כן. אתת זמן אחרן למשאליניה אשכחה תלמידיה יתבין תמן ורבהון לא הוה גביהון, ואמרה להון ואן הוא רבכון, אמרו לה אימר לן מה דאת בעית ואנן אמרין ליך, אמרה להון חמית בחלמי שריתא דביתי תבירא, אמרו לה ההיא אתתא קברה בעלה, כיון דנפקת מן גביהון שריא מיללא, שמע קלה רבי אלעזר אמר להון מה אמרתון להדא אתתא, אמרין ההיא אתתא דאתת למשאל יתך, אמר להון ומה אמרתון לה, אמרו ליה כדין וכדין. אמר להון אובדתון גברא, לא כן כתיב (בראשית מא, יג): ויהי כאשר פתר לנו כן היה, ולא כן אמר רבי יוחנן הכל הולך אחר הפתרון חוץ מן היין, יש מי ששותה אותו וטוב לו ויש מי ששותה אותו ורע לו. תלמיד חכם שותה וטוב לו, עם הארץ שותה ורע לו.

אמר רבי אבהו דברי חלומות לא מעלין ולא מורידין

וישלח פרעה ויקרא את יוסף וגו' (בראשית מא, יד), לחלק כבוד למלכות. (בראשית מא, טז): ויען יוסף את פרעה לאמר בלעדי אלהים, תלה הגדלה בבעליה. (בראשית מא, יח): שבע פרות, רבי יהודה ורבי נחמיה, רבי יהודה אמר ארבע עשרה שנה היו, שכן פרעה רואה. רבי נחמיה אמר עשרים ושמונה שנה היו שכן פרעה אמר ליוסף. רבנן אמרי ארבעים ושתים שנה היו, שכן פרעה רואה ואומר ליוסף ויוסף חוזר ואומר לפרעה.

אמר רבי יוסי בן חנינא שתי שנים עשה הרעב, שכיון שירד יעקב אבינו לשם עלה הרעב. ואימתי חזרו בימי יחזקאל, הדא הוא דכתיב (יחזקאל כט, יב): ונתתי את ארץ מצרים שממה בתוך ארצות נשמות ועריה בתוך ערים מחרבות תהיין שממה ארבעים שנה.