# פרשה ט

> מקור: https://rabenu.app/books/bereshit-rabbah/parsha-9/

וירא אלהים את כל אשר עשה וגו' (בראשית א, לא), רבי לוי פתח (משלי כה, ב): כבד אלהים הסתר דבר וכבד מלכים חקר דבר. רבי לוי בשם רבי חמא בר חנינא אמר, מתחלת הספר ועד כאן כבד אלהים הוא, הסתר דבר. מכאן ואילך כבד מלכים חקר דבר, כבוד דברי תורה שנמשלו במלכים, שנאמר (משלי ח, טו): בי מלכים ימלכו, לחקר דבר

דבר אחר, וירא אלהים את כל אשר עשה והנה טוב מאד, רבי תנחומא פתח (קהלת ג, יא): את הכל עשה יפה בעתו, אמר רבי תנחומא בעונתו נברא העולם, לא היה העולם ראוי לבראת קדם לכן.

אמר רבי אבהו מכאן שהקדוש ברוך הוא היה בורא עולמות ומחריבן בורא עולמות ומחריבן, עד שברא את אלו אמר דין הניין לי יתהון לא הניין לי.

אמר רבי פינחס טעמיה דרבי אבהו, וירא אלהים את כל אשר עשה והנה טוב מאד, דין הניין לי, יתהון לא הניין לי

דבר אחר וירא אלהים את כל אשר עשה והנה טוב מאד, רבי יוחנן אמר, מלך בשר ודם בונה פלטין מביט בעליונים ראיה אחת ובתחתונים ראיה אחת, אבל הקדוש ברוך הוא מביט בעליונים ובתחתונים ראיה אחת.

אמר רבי שמעון בן לקיש, הנה טוב מאד, זה העולם הזה. והנה טוב מאד, זה העולם הבא. העולם הזה והעולם הבא הביט בהן הקדוש ברוך הוא ראיה אחת. רבי שמעון בן לקיש בשם רבי אלעזר בן עזריה אמר (ירמיה לב, יז): אהה ה' אלהים הנה אתה עשית את השמים ואת הארץ בכחך הגדול ובזרעך הנטויה לא יפלא ממך כל דבר, מאותה שעה לא יפלא ממך כל דבר. רבי חגי בשם רבי יצחק אמר (דברי הימים א כח, ט): ואתה שלמה בני דע את אלהי אביך ועבדהו בלב שלם ובנפש חפצה כי כל לבבות דורש ה' וכל יצר מחשבות מבין אם תדרשנו ימצא לך ואם תעזבנו יזניחך לעד, קדם עד שלא נוצרה מחשבה בלבו של אדם כבר היא גלויה לפניך. רבי יודן בשם רבי יצחק, קדם עד שלא נוצר יצור כבר מחשבתו גלויה לפניך.

אמר רבי יודן לגרמיה (תהלים קלט, ד): כי אין מלה בלשוני הן ה' ידעת כלה, קדם עד שלא יארש לשונו דבור, כבר הן ה' ידעת כלה

רבי חמא בר חנינא ורבי יונתן. רבי חמא בר חנינא אמר, משל למלך שבנה פלטין, ראה אותה וערבה לו, אמר פלטין פלטין הלואי תהא מעלת חן לפני בכל עת כשם שהעלית חן לפני בשעה זו. כך אמר הקדוש ברוך הוא לעולמו, עולמי עולמי, הלואי תהא מעלת חן לפני בכל עת כשם שהעלית חן לפני בשעה זו. רבי יונתן אמר, למלך שהיה משיא את בתו ועשה לה חפה ובית וסידה וכירה וצירה, וראה אותה, וערבה לו. אמר לה בתי הלואי תהיה החפה הזאת מעלת חן לפני בכל עת כשם שהעלית חן לפני בשעה הזו. כך אמר הקדוש ברוך הוא לעולמו, עולמי עולמי הלואי תהא מעלת חן לפני בכל עת כשם שהעלית חן לפני בשעה הזו

בתורתו של רבי מאיר מצאו כתוב והנה טוב מאד, והנה טוב מות.

אמר רבי שמואל בר נחמן, רכוב הייתי על כתפו של זקני ועולה מעירו לכפר חנן דרך בית שאן, ושמעתי את רבי שמעון בן אלעזר יושב ודורש בשם רבי מאיר, הנה טוב מאד, הנה טוב מות. רבי חמא בר חנינא ורבי יונתן. רבי חמא בר חנינא אמר, ראוי היה אדם הראשון שלא לטעם טעם מיתה, ולמה נקנסה בו מיתה, אלא צפה הקדוש ברוך הוא שנבוכדנצר וחירם מלך צור עתידין לעשות עצמן אלהות, לפיכך נקנסה בו מיתה, הדא הוא דכתיב (יחזקאל כח, יג): בעדן גן אלהים היית, וכי בגן עדן היה חירם, אתמהא, אלא אמר לו, אתה הוא שגרמת לאותו שבעדן שימות. רבי חיא בר ברתיה דרבי ברכיה משום רבי ברכיה (יחזקאל כח, יד): את כרוב ממשח, אתה הוא שגרמת לאותו כרוב שימות. אמר לו רבי יונתן, אם כן יגזר מיתה על הרשעים ואל יגזר מיתה על הצדיקים, אלא שלא יהו הרשעים עושים תשובה של רמיות, ושלא יהו הרשעים אומרים כלום הצדיקים חיים אלא שהן מסגלין מצוות ומעשים טובים, אף אנו נסגל מצוות ומעשים טובים, נמצאת עשיה שלא לשמה. רבי יוחנן ורבי שמעון בן לקיש. רבי יוחנן אמר, מפני מה נגזרה מיתה על הרשעים, אלא כל זמן שהרשעים חיים הם מכעיסים להקדוש ברוך הוא, הדא הוא דכתיב (מלאכי ב, יז): הוגעתם ה' בדבריכם, כיון שהן מתים, הן פוסקים מלהכעיס להקדוש ברוך הוא, שנאמר (איוב ג, יז): שם רשעים חדלו רגז, שם חדלו מלהכעיס להקדוש ברוך הוא. מפני מה נגזרה מיתה על הצדיקים, אלא כל זמן שהצדיקים חיים הם נלחמים עם יצרן, כיון שהם מתים הם נחין, הדא הוא דכתיב (איוב ג, יז): ושם ינוחו יגיעי כח, דינו מה שיגענו. ורבי שמעון בן לקיש אמר לתן שכר לאלו בכפלים, ולהפרע מאלו בכפלים. לתן שכר לצדיקים שלא היו ראויים לטעם טעם מיתה וקבלו עליהם טעם מיתה, לפיכך (ישעיה סא, ז): לכן בארצם משנה יירשו, ולהפרע מן הרשעים, שלא היו צדיקים ראויים לטעם טעם מיתה, ובשבילן קבלו עליהם מיתה, לפיכך משנה שכרן יירשו

אמר רבי שמעון בן אלעזר, הנה טוב מאד, והנה טובה שנה. וכי שנה טובה מאד, אתמהא. לא כן תנינן יין ושנה לרשעים נאה להם ונאה לעולם, אלא מתוך שאדם ישן קמעא הוא עומד ויגע בתורה הרבה

רבי נחמן בר שמואל בר נחמן בשם רב שמואל בר נחמן אמר, הנה טוב מאד, זה יצר טוב. והנה טוב מאד, זה יצר רע. וכי יצר הרע טוב מאד, אתמהא. אלא שאלולי יצר הרע לא בנה אדם בית, ולא נשא אשה, ולא הוליד, ולא נשא ונתן. וכן שלמה אומר (קהלת ד, ד): כי היא קנאת איש מרעהו

אמר רב הונא הנה טוב מאד, זו מדת הטוב. והנה טוב מאד, זו מדת יסורין. וכי מדת יסורין טובה מאד, אתמהא. אלא שעל ידיה הבריות באים לחיי העולם הבא. וכן שלמה אומר (משלי ו, כג): ודרך חיים תוכחות מוסר, אמרת, צא וראה איזהו דרך מביאה את האדם לחיי העולם הבא, הוי אומר זו מדת יסורין

אמר רבי זעירא, הנה טוב מאד, זו גן עדן. והנה טוב מאד, זו גיהנם. וכי גיהנם טוב מאד, אתמהא. משל למלך שהיה לו פרדס והכניס לתוכו פועלים, ובנה אוצר על פתחו, אמר כל מי שהוא מתכשר במלאכת הפרדס יכנס לאוצרו, וכל מי שאינו מתכשר במלאכת הפרדס אל יכנס לאוצרו. כך כל מי שהוא מסגל במצוות ומעשים טובים הרי גן. עדן, וכל מי שאינו מסגל במצוות ומעשים טובים הרי גיהנם

אמר רבי שמואל בר יצחק, הנה טוב מאד, זה מלאך חיים. והנה טוב מאד, זה מלאך המות. וכי מלאך המות טוב מאד, אתמהא. אלא למלך שעשה סעודה וזמן את האורחים והכניס לפניהם תמחוי מלא כל טוב, אמר כל מי שהוא אוכל ומברך את המלך יאכל ויערב לו, וכל מי שהוא אוכל ואינו מברך את המלך יותז ראשו בסיף. כך כל מי שהוא מסגל במצוות ומעשים טובים הרי מלאך חיים, וכל מי שאינו מסגל במצוות ומעשים טובים הרי מלאך המות

אמר רבי שמעון בר אבא, הנה טוב מאד, זו מדת הטוב. והנה טוב מאד, זו מדת הפרענות. וכי מדת הפרענות טובה היא מאד, אלא שוקד על הפרענות היאך להביאה.

אמר רבי סימון בשם רבי שמעון בר אבא, כל המדות בטלו, מדה כנגד מדה לא בטלה. רב הונא בשם רבי יוסי אמר, מתחלת בריתו של עולם צפה הקדוש ברוך הוא שבמדה שאדם מודד בה מודדין לו, לפיכך אמרו חכמים והנה טוב מאד, זו מדה טובה

רבנן אמרי לה בשם רבי חנינא בר אידי ורבי פנחס ורבי חלקיה, הוא מאד, הוא אדם. הינון אותיות דדין הינון אותיות דדין, הדא הוא דכתיב (בראשית א, לא): וירא אלהים את כל אשר עשה והנה טוב מאד, זה אדם

אמר רבי שמעון בן לקיש, הנה טוב מאד, זו מלכות שמים, והנה טוב מאד, זו מלכות הרומיים. וכי מלכות הרומיים טוב מאד, אתמהא. אלא שהיא תובעת דיקיון של בריות, שנאמר (ישעיה מה, יב): אנכי עשיתי ארץ ואדם עליה בראתי

ויהי ערב ויהי בקר יום הששי (בראשית א, לא), אמר רבי יודן זו שעה יתרה שמוסיפין מחול על קדש, ובה נגמרה מלאכת העולם, על כן כתיב הששי.

אמר רבי סימון בר מרתא, עד כאן מונין למנינו של עולם, מכן ואילך מונין למנין אחר.