# פרשה צ

> מקור: https://rabenu.app/books/bereshit-rabbah/parsha-90/

ויאמר פרעה אל עבדיו הנמצא כזה (בראשית מא, לח), (שיר השירים ו, ט): אחת היא יונתי תמתי אחת היא לאמה וגו'. אחת היא יונתי תמתי, זה אברהם, שנאמר (יחזקאל לג, כד): אחד היה אברהם ויירש את הארץ. אחת היא לאמה, זה יצחק, שהיה יחיד לאמו. ברה היא ליולדתה, זה יעקב, שהיה ברור ליולדתו שהוא צדיק. ראוה בנות ויאשרוה, אלו השבטים (בראשית מה, טז): והקל נשמע בית פרעה. מלכות ופילגשים ויהללוה, זה יוסף, ויאמר פרעה אל עבדיו הנמצא כזה, אם מהלכים אנו מסוף העולם ועד סופו אין אנו מוצאים כזה

ויאמר פרעה אל יוסף וגו' אתה תהיה על ביתי וגו' (בראשית מא, לט מ), שלא יהא אדם נושקני חוץ ממך, (בראשית מא, מ): ועל פיך ישק כל עמי, שלא יהא פרוקופי חוץ ממך. (בראשית מא, מ): רק הכסא, אמר ריש לקיש שתי פרשיות הכתיב לנו משה בתורה ואנו למדים מפרשת פרעה הרשע, כתוב אחד אומר (דברים כח, יג): והיית רק למעלה, יכול כמוני, אתמהא, תלמוד לומר רק, גדלתי למעלה מגדלתכם, ואנו למדים אותה מפרעה הרשע, אתה תהיה, יכול כמוני, תלמוד לומר רק, גדלתי למעלה מגדלתך. והדין (ויקרא יט, ב): דבר אל כל עדת בני ישראל ואמרת אליהם קדשים תהיו, יכול כמוני, תלמוד לומר (ויקרא יט, ב): כי קדוש אני ה' אלהיכם, קדשתי למעלה מקדשתכם, ואנו למדים אותה מפרעה הרשע, (בראשית מא, מד): אני פרעה, יכול כמוני, תלמוד לומר אני פרעה, גדלתי למעלה מגדלתך. רבי יהושע דסכנין בשם רבי לוי אמר מן אני של בשר ודם את למד אני של הקדוש ברוך הוא, מה אני של בשר ודם על ידי שאמר פרעה הרשע ליוסף אני פרעה היה לו כל הכבוד הזה, לכשיבוא אני של הקדוש ברוך הוא (ישעיה מו, ד): אני עשיתי ואני אשא, על אחת כמה וכמה

ויאמר פרעה אל יוסף, ויסר פרעה וגו' (בראשית מא, מא מב), אמר רבן שמעון בן גמליאל, יוסף משלו נתנו לו, פיו שלא נשק בעברה, (בראשית מא, מ): ועל פיך ישק כל עמי, גופו שלא נגע בעברה (בראשית מא, מב): וילבש אתו בגדי שש, צוארו שלא הרכין לעברה (בראשית מא, מב): וישם רבד הזהב על צוארו, ידיו שלא משמשו בעברה ויסר המלך את טבעתו מעל ידו ויתן אתה על יד יוסף, רגליו שלא פסעו בעברה, ייתון וירכבו על קרוכין (בראשית מא, מג): וירכב אתו במרכבת המשנה אשר לו, מחשבה שלא חשבה בעברה, תבא ותקרא חכמה (בראשית מא, מג): ויקראו לפניו אברך, אב בחכמה ורך בשנים, אבל נבוכדנצר (ירמיה נא, כז): טפסר, טפש בחכמה ושר בשנים. (בראשית מא, מד): ויאמר פרעה אל יוסף אני פרעה ובלעדיך לא ירים איש את ידו, כלי ידים. ואת רגלו, כלי רגלים

ויקרא פרעה שם יוסף צפנת פענח (בראשית מא, מה), אמר רבי יוחנן צפונות מופיע ונוחות לו לאמרם. רבי חזקיה אמר צפונות מופיע בדעת, מניח רוחן של בריות בהן. ורבנן אמרי צד"י צופה, פ"א פודה, נו"ן נביא, תי"ו תומך, פ"א פותר, עי"ן ערום, נו"ן נבון, חי"ת חוזה.

אמר רבי אחא צפונה אחת שיש כאן באת לגלות עליה שאת בנה, בכלן כתיב (בראשית לג, ו ז): ותגשן השפחות, ותגש גם לאה וגו', וביוסף כתיב (בראשית לג, ז): ואחר נגש יוסף ורחל, אמר יוסף, הרשע הזה עינו רמה וכו', אמר הקדוש ברוך הוא אתה הצנעת לאמך מן העין והגבהת עצמך, אני פורע לך ומגביהך, (בראשית מא, מו): ויוסף בן שלשים שנה

ותעש הארץ בשבע שני השבע לקמצים (בראשית מא, מז), רבי יוחנן אמר מן קוצץ [קומץ] לריחיא דקמצתא ובלא קמצתא. רבנן אמרי דקמצתא ודלא קמצתא. (בראשית מא, מח): ויקבץ את כל אכל וגו' אכל שדה העיר אשר סביבתיה נתן בתוכה, נתן מה שבתחום טבריה בטבריה ומה שבתחום צפורי בצפורי, מפני שכל ארץ וארץ מעמדת פרותיה. רבי נחמיה אמר נתן בהם עפר וקטומיות דברים שהן מעמידין פרות. ורבנן אמרי אם מתכנסין הם כל בני טבריה לאכל מה שבתחום טבריה, וכל בני צפורי לאכל מה שבתחום צפורי אין בה קמץ קמץ, הדא אמרה שהברכה נתונה באוצרות, (בראשית מא, מט): ויצבר יוסף בר כחול הים הרבה מאד וגו'

ותכלינה וגו' (בראשית מא, נג), יצאו מכוללות, (בראשית מא, נד): ותחלינה וגו', נכנסו חולניות, עד שהם יושבים על השלחן בקשו אפלו פת קבר ולא מצאו, אמרו לא כך אמר יוסף (בראשית מא, לו): והיה האכל לפקדון וגו'. (בראשית מא, נד): ויהי רעב בכל הארצות, בשלש ארצות, בפנקיא ובערביא ובפלסטיני. (בראשית מא, נה): ותרעב כל ארץ מצרים וגו' אשר יאמר לכם תעשו, רבי אבא בר כהנא אמר כפאן למול, רבי שמואל בר נחמן אמר חייתנו אין כתיב כאן אלא (בראשית מז, כה): החיתנו, נתת לנו חיים בעולם הזה וחיים בעולם הבא. (בראשית מא, נו): והרעב היה וגו' את כל אשר בהם, את המאשרין שבהם.